Garbage-Strange little birds
בשנה שעברה חגגה הלהקה בעלת השם "זבל" עשרים שנה לאלבום הבכורה של הלהקה, בעל אותו השם. לאחר שעבר מסטרינג מחדש והתווספו שירי בונוס נוספים ומההקלטות המקוריות האלבום "Garbage" הגיע למעמד פלטינה כפולה בחמש מדינות ולמעמד זהב במספר מדינות נוספות. הדובדבן שבקצפת היה חמישה סינגלים שהגיעו כדרך קבע לצמרות מצעדים בעולם.
הלהקה, החלה את דרכה המוזיקלית המשותפת של שירלי מנסון (הסולנית), סטיב מרקר ודיוק אריקסון (גיטרות ובס) ובוטש ויג (תופים) כמקשה אחת דווקא ביום בו סולן להקת נירוונה, קורט קוביין, בחר לסיים את חייו. כתוצאה מהחדשות חזרתם הראשונה נגמרה מוקדם מהרגיל ונדמה כי חלק מנשמתה של נירוונה נכנסה למוזה ולאנרגיה של גארבג' שיצרו דווקא רוק פופ אלטרנטיבי שמעטות הלהקות שדמו לה אחריה.
יחסית ללהקה שקיימת בשטח כבר למעלה משני עשורים, מוזר לגלות כי הלהקה התפרקה מרצון כמה פעמים במהלך הקריירה הארוכה שלה ושל חבריה, למשל בשנת 2005 כשהחליטה לבטל מסע הופעות באירופה בהחלטה תמוהה שההסבר לה היה "שהלהקה מיצתה את עצמה בשלב זה".
אלבומם השישי, "Strange little birds" יוצא לאחר שלוש שנות עבודה והייפ, חלקו לחינם, במהלכן הוציאו חבריה ספר, מספר שירים עם להקות אחרות ואת אלבום הבכורה המדובר בהוצאה מחודשת. נדמה כי העובדה שגארבג' לקחו את הזמן עם האלבום הזה נתנה לו להבשיל לכדי משהו מעניין ומסקרן מספיק כדי להעביר לפחות שמיעה אחת לזכר ימים עברו (בהם הם חרכו מצעדים בכל העולם). אך דווקא מהאזנה נוספת ניתן למצוא את הפנינים הקטנות המסתתרות בתוך אחד עשר השירים החדשים, שכל אחד מהם מזכיר לי תקופה אחרת של הלהקה.
מה שמתחיל עם שיר איטי וכבד, אך מלנכולי ואפלולי בצורה שעוטפת את קולה הקסום של מנסון כבר שנים בעונג רב, ממשיך בשירים עתירי דסטורשן ואפקטים הנשזרים עם נגיעות סינתים בעלי סאונד פופי ומציירים תמונה שמזכירה נשכחות משני אלבומי המופת הראשונים של הלהקה. שירים דוגמת "If I lost you" ו"Night drive loneliness" נשמעים כל כך "ניינטיז" מחד ועדיין מאוד עכשוויים במיקס הקריספי שקיבלו. כמה שירים כמו "Empty" מדגישים את ההשפעות המוזיקליות של גארבג' דוגמת הסמאשינג פמפקינס ונירוונה שהוזכרה לפני כן. גם לאחר שמקבלים מלודיות מודרניות יותר משירים אחרים שנדמה כי הוקלטו לפני עשרים שנה והשנה רק מוקססו, דבר שלא פוגע באיכות האלבום אך משאיר חוסר יציבות מסויימת ברמת החומרים לדעתי. בכל מקרה האלבום "Strange little birds" ישאיר חיוך על מי שנהג להאזין לחומרי הלהקה בעבר הרחוק ולאו דווקא אלה משנות האלפיים, בשבילי ההאזנה השניה כבר הייתה חוויה מגניבה וכזו שסביר שאעשה שוב, כי גארבג' ראויים להיקרא כבר "אגדיים" ממרום נסיונם ויצירתם.
