נויה ארליך אוהבת את האקשן. אפילו חוג טיפוס לא סיפק את מאווייה, אחרי שנה היא אמרה 'משעמם לי' ונחתה בנינג'ה. ילדה בת תשע שמדלגת בין קורות כמו יעל ונתלית על חבלים בכישרון על טבעי של למור.
לפני חודש היא התייצבה בספרד לאליפות אירופה בנינג'ה אולימפית, והייתה לישראלית היחידה שקטפה מדליית זהב, בקטגוריית נוער. הדגל לא התנוסס באולם והתקווה לא נוגנה בגאון, אבל אחרי שניסו למנוע את השתתפות המשלחת בכחול-לבן, נויה נשמה עמוק וענתה במגרש. חצי שנה קודם לכן היא קטפה את מדליית הזהב גם באליפות אירופה לנינג'ה קלאסית בפולין, מול פולנייה ומאות אוהדיה ביציעים, בשנייה האחרונה, נגד כל הסיכויים. את העונה המקומית היא סיימה כאלופת הליגה הישראלית, ובין לבין היא השתתפה גם במרוץ מודיעין וחצתה את קו הסיום, ובכן, ראשונה. אבל היא רק בת ארבע עשרה, ואפשר להניח שהיא תמצא עוד תקרות זכוכית לטפס עליהן, לדלג עליהן ולקפוץ מהן.
"מי שהלך לאליפות אירופה זאת נבחרת מאד קטנה שהוועד קבע, שמונה עשר ספורטאים בסך הכל. נויה ועוד ילדה אחת, שתיים בלבד, נבחרו לייצג את הנוער", מתגאה אבא יניב, "בונים עליה. בונים עליה לאליפות אירופה. בונים עליה חזק לאליפות העולם בסין בשנה הבאה. והיא מוכיחה שבצדק".
הציפיות עולות, זה מלחיץ?
"יש עליה מספיק משקולות. היא עובדת מאד קשה, החיים שלה סובבים סביב הנינג'ה. חמישה-שישה אימונים בשבוע, שלוש-ארבע שעות ביום. עוד שנייה אני משלם ארנונה לפי תושב רעננה. ברגע שמתחילים ספורט הישגי, ככל שאתה מתקדם ומביא תוצאות הלחץ עולה, יש ציפיות להביא עוד תוצאות, אבל אני שמח על התוצאות, זאת גאווה בשבילה, וגם נחת בשבילי".
הנינג'ות הגיחו לחיינו כשוריקן באמצע בטן גב, ומדינה שלמה נסחפה כאילו מטקות. בהתחלה עוד התבלבלו עם הסמוראים, אחר כך ניב רסקין עשה סדר אצל אסי ורותם. בינתיים יובל שמלא הפך לפרשן ואפילו הוועד האולימפי כבר לא יכול היה להתעלם. אוטוטו יש נינג'ות אולימפיות, ואולי תהיה נינג'ה אולימפית ממודיעין. ליתר דיוק, מעירוני ב', מגמת ספורט. אבל היא רק בת 14, קודם יש לה את אליפות ישראל על הראש במסגרת משחקי המכבייה המתקרבים, ואחרי זה היא רוצה לטפס על המידוריאמה וללחוץ על הבאזר.
"זה ספורט מאד מגוון, אינטנסיבי, מהיר, דורש יכולות ספורטיביות מעוררות קנאה, מלהיב לצפייה. יש את הגרסה הקלאסית, מה שרואים בטלוויזיה, ויש את הגרסה האולימפית, מאה מטר מכשולים".
מונדיאל או נינג'ה ישראל?
"זה יותר ממונדיאל בשבילנו. פעם הייתי חולה כדורגל, כדורסל, NBA, מכבי חיפה. היום כל מה שמעניין את המשפחה זה הנינג'ה. גם הבן הקטן שלי, אח של נויה, עבר להתאמן ברעננה, אז כולנו חזק בפנים".
ובית הספר?
"היא לומדת במגמת ספורט, זה בית ספר שמאד בא לקראת הספורטאים. גם ג'ודו, כדורגל, כדורסל. מבינים כשהיא נעדרת, שזה בגלל תחרויות בארץ ובעולם. מאד באים לקראתה ואני שמח שהיא מחזירה בגדול ומביאה המון כבוד לבית הספר".
מתי הפכנו למעצמת נינג'ה?
"הרמה היום של הנינג'ה בארץ לא נופלת משום מקום אחר. אמריקאים וקנדים עושים את זה עשרים שנה, בישראל זה נכנס בחמש השנים האחרונות והחבר'ה שלנו עושים תוצאות, גם ברמה אירופאית וגם ברמה עולמית".
מדליה אולימפית בלוס אנג'לס?
"אני חושב שכן".







