הטרגדיה של משפחת מריל ממודיעין החלה ביום חמישי שעבר על רקע נופי איי תאילנד. שני בת ה-12, הוריה נמרוד ומיכל ושני האחים בני ה-7 ו-9, שיצאו לטיול בת מצווה לשני, שטו במעבורת בשם "פרינסס 5" מהאי פוקט לכיוון האי קראבי. כשהיו במרחק עשרה קילומטר מהחוף התפוצץ מנוע המעבורת וגרם לשריפה שהתפשטה במהירות.

למעלה ממאה נוסעי המעבורת מיהרו לזנק אל המים ונאספו בידי סירות דייג ומנוע קטנות שראו את המעבורת העולה באש. כשפרצה השריפה שהתה שני בתא שירותים ליד מוקד השריפה. אביה ונוסעים נוספים ניסו לחלץ אותה מהתא, אולם לא הצליחו להתקרב בשל המהירות בה התפשטה האש. לאחר שנכשל הניסיון להגיע אל שני הלכודה בתא השירותים, חזר אביה אל אשתו וילדיו ויחד נמלטו מהספינה הבוערת. שעתיים וחצי לאחר תחילת האירוע שקעה המעבורת במצולות. לאחר חיפושים ממושכים שארכו כמעט יממה נמצאה גופתה של שני בקרקעית הים.

הליך זיהוי גופתה של שני נמשך זמן ממושך ונדרשה שליחת דגימת DNA מישראל לתאילנד על מנת להשלים אותו. גורמים ישראליים השוהים דרך קבע בתאילנד מיהרו להתגייס לעזרת בני המשפחה, שהסתגרו בחדר המלון והיו במצב נפשי קשה. ביום ראשון בבוקר נחתה משפחת מריל בישראל והסתגרה בביתה שבמודיעין. נציגי כלי התקשורת "הסתערו" עליהם בניסיון לראיין אותם, אך המשפחה הסתפקה בהודעה של הדודה: "אנחנו מבקשים להזכיר ולזכור שעד לאותו הרגע היה לשני טיול יפהפה עם משפחתה. טיול עמוס בנופים מרתקים ובחוויות נפלאות שמהן היא נהנתה בכל רגע".

"הילדים היו כל עולמה"

זו אינה הטרגדיה הראשונה במשפחת מריל, שהיא קרובה של משפחת שאבו, שאיבדה את האם רחל ושלושת ילדיה בפיגוע רצחני באיתמר ביוני 2002.

אחת מהשכנות של משפחת מריל סיפרה השבוע כי התחושה בבניין בו מתגוררת המשפחה קשה: "זה בלתי נתפס, עבור כולנו. פשוט אי אפשר להאמין שלא נראה אותה יותר. היא היתה… אני לא מאמינה שמדברת עליה בלשון עבר… שני הייתה ילדה חייכנית ושמחה, בערך כמו כל המשפחה שלה שכולם פה מאוד אוהבים. ראיתי אותם כשהגיעו חזרה אחרי הטיסה ונקרע לי הלב. הם מסתגרים בתוך עצמם ועד כמה שאני יודעת לא רוצים עזרה. אבל היינו מאוד שמחים לסייע במה שרק אפשר. כולנו, מבוגרים וילדים, לא מצליחים לעכל שזה קרה".

עובדי המשרד הממשלתי שבו עובדת מיכל מריל קיבלו בזעזוע את החדשות. מיכל היא מנהלת אגף במשרד וחבריה לעבודה ניסו ליצור קשר עמה ומתכוונים לסייע לה עם שובה. אחד מחבריה לעבודה סיפר כי היא תכננה במשך זמן רב את טיול הבת מצווה המשפחתי: "הילדים היו כל עולמה. היא תכננה את הטיול הזה, דיברה עליו וציפתה לו. אף אחד לא העלה בדעתו שזה יסתיים באופן טרגי כל כך".

התלמידים מתקשים להתמודד

גם בבית הספר חוט השני, בו למדה שני, קיבלו בזעזוע את הבשורה. לפני פחות משנה פגע בבית הספר אסון כאשר התלמיד נועם כנפו בן ה-14 מת במפתיע מדום לב. לאחר מפגש עם הצוות החינוכי, כולל הצוות השכבתי של כתה ו' בבית הספר, נשלח מכתב בבוקר ערב החג להורי התלמידים בו הסבירו להם על האירוע וצירפו המלצות לטיפול בילדים. 

ביום ראשון (היום האחרון לחופשת הפסח), נפתח בית הספר לכלל התלמידים ובמהלכו נערכו מפגשים של צוותי החינוך וצוותי השירות הפסיכולוגי עם תלמידים. למחרת, עם החזרה ללימודים, שוחחו המחנכות עם התלמידים על המקרה, עודדו אותם להביע רגשות וניסו לסייע להם להתמודד. לפי השירות הפסיכולוגי של העיריה, תלמידים שהיה נראה כי קשה להם מיוחד קיבלו טיפול תומך שנמשך גם מעבר לשיחה בכיתה.

בכניסה לבית הספר הוקמה במהירות פינת הנצחה לשני. במקום הונחה מחברת שבה הוזמנו התלמידים לחלוק את רגשותיהם. בכיתתה של אחותה של שני נערכה שיחה בהשתתפות המחנכת ונציגי השירות הפסיכולוגי, שם סיפרו לילדים על שני ועל אחותה. בהמשך קיימו בבית הספר טיפול והסברה ברמה הכיתתית, כאשר הדגש היה על הכיתה של אחותה של שני. גם בגן הילדים בו לומד אחיה הצעיר של שני נערכה שיחה "מותאמת גיל" עם צוות הגן ובלווי והנחיית השרות הפסיכולוגי החינוכי. פעילות דומה נערכה אף בחוג המחול בו השתתפה שני.

"הכסא היה ריק"

אחת מחברותיה לכיתה של שני סיפרה לנו השבוע: "כולנו עכשיו עצובים. פשוט עצובים. היא הייתה ילדה חמודה ושמחה שהרבה ילדים אהבו. היא גם הייתה רקדנית ממש טובה. בהתחלה לא האמנתי כשסיפרו לי, אבל אחר כך כבר הודיעו גם מבית הספר והביאו לנו פסיכולוגים שדיברו איתנו. זה כאילו לא נתפס בכלל שדבר כזה יכול לקרות בטיול בת מצווה של ילדה, ועוד בתאילנד שאמורה כאילו להיות רק חופש וכיף. זה עדיין מוזר שחזרנו ללמוד והכיסא שלה ריק".

הילה בן אליעזר, מחזיקת תיק החינוך במועצת העיר, סיפרה על התחושות בבית הספר: "הייתה שם אווירה של משפחה שעברה אירוע מורכב וקשה. התלמידים היו מכונסים בכיתות יחד עם המחנכות. עלה הרבה קושי. מצוות המורים ועד לשומר בית הספר. האירוע גם הציף דברים שתלמידים אחרים עברו. חלק מהילדים קיבלו מענה פרטני גם מחוץ לכיתה. אחותה של שני הגיעה לבית הספר מלווה באנשי השירות הפסיכולוגי-חינוכי והילדים מאוד ציפו לבואה".

הצוות התגייס בחופשה

שפרה טריביץ, מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי בעיריה, היא האדם שאליו מתנקז כל הקושי בימים כאלה. "אנחנו מדברים על מוות של ילד", היא מספרת. "זה מרגיש כמו משהו שמנוגד לטבע וזה מעורר המון חרדה אצל ילדים והורים. חשוב להתייחס לנסיבות האירוע שהיו פתאומיות ועוד במהלך טיול בת מצווה. חלק מהילדים העלו תהיות כגון 'האם זה יכול לקרות לכל אחד בכל זמן'. פתאום עלו חששות מטיול הבר מצווה המתוכנן שלהם. חלקם אפילו אמורים לטוס לאותו יעד עם משפחותיהם. כל זה הוא תוצאה של התמודדות עם משהו מאוד קיצוני וחריג".

הם מבינים בכלל? מעכלים?

"היה פה תהליך מאוד מורכב. המידע הגיע בהתחלה בדרכים לא פורמליות כך שהיה לא מעט בלבול. נוצר מצב שחלק מהתלמידים שמעו על המקרה מההורים וחלק רק כשהגיעו לבית הספר אחרי חופשת הפסח. גם העניין שחיפשו אחריה הוסיף לחוסר הוודאות. מתחיל תהליך של עיכול איטי. הם בכיתה ו' ויש להם את היכולות להבין. אבל רגשית – זה מאוד קשה לעכל".

איזה רגשות עלו בשיחות עם התלמידים?

"היה מגוון של תגובות. מאוד חשובה תחושת הביחד, השותפות במקרה כזה. עלו גם שאלות כמו 'האם זה בסדר גם להיות שמחים? ומתי יהיה מותר? מתי חוזרים לשגרה?'. גם ילדים שלא היו קרובים לשני העלו תהיות 'האם הם כואבים מספיק', ו'האם זה בסדר שלא'".

זה מקרה המוות השני בבית הספר בתוך פחות משנה. זה משפיע על הצוות?

"מדובר בצוות שהתגייס והגיע לבית הספר במהלך החופשה מתוך דאגה לילדים. זה צוות עם כוחות שביטא כאב, דאגה ורצון למצוא את הכוחות בשביל הילדים".

כצפוי, היה מי שהשתמש השבוע בביטוי "קללת חוט השני". זה מוכר לכם?

"הנושא לא עלה בבית הספר, אבל זה כן משהו שמדאיג אותי. זה לגיטימי שמחשבות כאלו עוברות לנו בראש, אבל השימוש בזה בצורה פתוחה וגלויה יכול לגרום לילדים נזק גדול. זה יכול להכניס מחשבות ותהיות, אצל הילדים וההורים, האם המסגרת הזאת בטוחה".

איך אתם נערכים לשובה של אחותה של שני לבית הספר?

"הפעולות שעשינו היו גם כדי להסביר לצוות ולתלמידים איך קולטים את האחות שחוזרת אחרי אירוע כזה. מאוד חשוב שהקליטה חזרה תעשה בצורה הנכונה והמורים והצוות קיבלו כלים להתמודדות בתקופה הקרובה. אנחנו עם היד על הדופק. אנחנו יודעים שזה תהליך לא פשוט, אבל לאט לאט ילדים חוזרים להיות ילדים".

בתמונה: פינת ההנצחה שהוקמה לזכר שני בבית הספר (צילום: דובר העיריה)