בראיון נרחב מודה ראש העיריה חיים ביבס כי נטש את דרך התיכנון המקורי של מודיעין ונכנע ללחץ ההמונים, לפחות בסעיף אחד. ביבס מצהיר כי בעתיד הקרוב יוכשרו עוד חניונים למכוניות סביב תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ובכך הוא חוטא גם לשכל הישר וגם לאחריותו הציבורית.
בשכל רב עשו מתכנני העיר כאשר התקינו בה שתי תחנות רכבת: אחת בטבורה, בלב העיר ממש, ואחת בעיבוריה. לכל תחנה תכלית שונה ואופי שונה: "מודיעין מרכז" מצוייה בלבו של איזור אורבני, חדיש, מתוכנן ומצוחצח. איזור שרובו מיועד לתנועת הולכי רגל וכך אמורים להגיע אליו רוב הלקוחות של התחנה. ואם לא ברגל – בתחבורה ציבורית. ואם אין תחבורה ציבורית מספיק טובה – יש לשפר אותה. כך מתנהג מרכז עיר מודרני. תחנת "פאתי מודיעין", כמתבקש – תשרת תכלית הפוכה: לצדה ניתן להקים חניוני ענק ללא הגבלה ולכן אליה, ורק אליה, אמורים הנוסעים להגיע במכוניתם.
אבל המציאות משכה לכיוונים שלה, ותושבי מודיעין לחצו על "חניה צמודה" לתחנת לב העיר, והעיריה התכופפה. האם לא למדו קברניטי העיר דבר מנסיונה המר של תל אביב, למשל, שהחלה לצמוח פרא ברגע שראש העיריה שלה קרע לגזרים את הניירות המקוריים של מתכנן הערים גדס, אי שם בשנות הארבעים והחמישים?
השד אינו נורא כל כך. את החניונים שתקים העיריה ניתן יהיה להשמיד בעתיד ולהשיב את הקרקע לייעודיה המקוריים. חבל רק על הכסף והזמן שייתבזבזו בדרך.
