וניה, סוניה, מאשה ושפיץ
וניה, סוניה ומאשה הם שלושה אחים במשפחה אמריקאית שהוריהם חובבי התיאטרון העניקו להם שמות של דמויות ממחזותיו של צ'כוב. ההשפעה של צ'כוב על המחזאי האמריקאי דוראנג אינה מסתיימת בכך אלא מחלחלת לעיצוב אישיותן של הדמויות בנות ימינו שמרבות אף לצטט את צ'כוב (השחף, דוד וניה, גן הדובדבנים ושלוש אחיות). אלו אנשים שאינם מרוצים מהחיים, בודדים ומיואשים, חיים טעם של פספוס וחמיצות, ונוהגים לבטל את עצמם. אבל הסוף הוא הרבה יותר אופטימי ומלבב, ובעצם מציע תקווה לדמויות המחוקות שהרבה צ'כוב לשרטט.
דוראנג גם אומר שלא התכוון ליצור פרודיה על צ'כוב אלא ערבב כל מיני מוטיבים שלו עם דמויות שאינן צ'כוביות (כמו קסנדרה העוזרת או שפיץ המאהב) למרקחת אחת. הצורך לשאול שאלות נוסח צ'כוב התחיל אצלו כאשר החל להסתכל באופן אישי על חייו לאחור ולחשוב "איך לא הספקתי את זה, ולמה לא עשיתי את זה?" בדיוק השאלות בהן הרבה צ'כוב להתעסק במחזותיו. כך או כך התוצאה היא דרמה נפלאה, עכשווית והכי חשוב בגובה העיניים.
שלושת האחים במחזה הם בני חמישים פלוס. וניה (רמי ברוך) ואחותו המאומצת סוניה (אודיה קורן) שניהם רווקים, גרים בבית הוריהם על שפת אגם עם כמה עצי דובדבנים. הם אלה שהקריבו את חייהם לטיפול בהורים הקשישים עד יום מותם. הם חיים בבדידות מזהרת, לא יצאו אף פעם לעבוד, והעוזרת המסורה קסנדרה (תיקי דיין), שהיא מעין נביאת זעם קולנית (דמות מהמיתולוגיה היוונית), היא היחידה שנכנסת לביתם ומפיחה בו חיים. אחותם מאשה (ענת וקסמן) לעומת זאת היא כוכבת קולנוע ידועה ונרקיסיסטית. היא גם זאת שמממנת ומכלכלת את בני המשפחה מעבודתה הזוהרת. כשהיא מגיעה לביקור ביחד עם המאהב הצעיר שלה שפיץ (גל אמיתי) היא גם מבשרת לאחיה שברצונה למכור את הבית ומתחשבנת איתם על אורח חייהם המבוזבז. ויש גם את נינה (דנה מיינרט) שכנה צעירה ויפה, שמעריצה את מאשה וחולמת להיות שחקנית כמוה, ומאיימת עליה בנעוריה.
המחזה המיוחד הזה, שדמויותיו הופכות בסוף מהפך, מצליח לרקוח יחדיו מוטיבים של ישן וחדש החל מהמיתולוגיה היוונית, דרך צ'כוב ועד סרטי אנימציה אמריקאיים, שחקנים ומוסיקה משנות השישים (ביטלס) לכדי דרמה קוהרנטית, קולחת ומשעשעת. בסופו של דבר ההצגה מטפלת בנושאים יומיומיים של החיים כמו אהבה ובדידות, הצלחה וכשלון, תקווה וייאוש ודור חדש מול ישן, הכל בחינניות ורגישות רבה.
ענת וקסמן, אודיה קורן ורמי ברוך נפלאים כל אחד בדרכו במשחק משכנע ומקצועי. אבל תיקי דיין היא זאת שגונבת את ההצגה בקטעים המשעשעים כעוזרת הבית המפזרת נבואות שלרוב מתגשמות. בכל פעם שהיא נכנסת לבמה היא מביאה איתה רעננות וחיים. גם דנה מיינרט וגל אמיתי, מצליחים להכניס משב של נעורים וצעירות לדמותם הקונטרסטית של האחים. שורה תחתונה: דרמה מהנה בגובה העיניים עם משחק אמין. לא רק לאוהבי צ'כוב.
"וניה, סוניה, מאשה ושפיץ"
מאת כריסטופר דוראנג. בימוי: משה נאור. תרגום: רבקה משולח. שחקנים: רמי ברוך, אודיה קורן, תיקי דיין, ענת וקסמן, גל אמיתי ודנה מיינרט. תפאורה: אלכסנדר ליסיאנסקי. תלבושות: אורן דר. מוסיקה: אורי וידיסלבסקי. הפקת התיאטרון העירוני חיפה והתיאטרון הקאמרי.
בתמונה: וקסמן, ברוך וקורן. מרקחת בטעם צ'כוב. צילום יחצ
