מגזין

השבוע הגעתי לאשדוד לרגל אירוע של חבר ועיניי חשכו. העיר המרתקת שהכרתי פעם, שמשלבת בין חופים אטרקטיביים, תכנון הגיוני ופתוח לים ושכונות יפות, לבין אזורים

קרקס בלי חיות מבחינתי איננו קרקס. כן, אני יודע, עכשיו שוב אקבל איומים מהארגונים הירוקים שהם יהפכו את חיי לשחורים משחור אם אתעקש שהמופע האלמותי

לפני כמה ימים הזדמנתי במקרה לבית הספר שבו לומדת בתי במהלך היום ושמעתי צעקות בוקעות מכמה כיתות. אלו היו המורות, שצרחו, ככל הנראה, על תלמידים

בסוף השבוע שעבר, ללא כל סיבה ראויה ונראית לעין, החליטו הנשים שבחיי שאנחנו נוסעים לבזבז את מיטב כספנו בכל מיני בתי עסק וחנויות באחד המרכזים

רק לפני שתי דקות איימו עלינו בנשק כימי. רצנו כאחוזי אמוק לתחנות לערכות מגן כדי להצטייד במסכה לכל רעה שלא תיפתח עלינו מצפון. האירוע הזה

בית המשפט המחוזי בעיר קלן שבגרמניה קבע כי מילת ילדים מסיבות דתיות היא התערבות בלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי, ועל כן אינה חוקית. חוגים דתיים

 "כולם עושים את זה, לא מדברים על זה, אמנם היום המודעות כבר גדלה, אבל עדיין יש את הקטע השמרני הזה", כך מסכמת, דליה משאלי, את

הפרויקט המיוחד של מודיעין NEWS לציון 40 שנים למלחמת יום הכיפורים צר מלהכיל את אירועי המלחמה ההיא שכמעט והביאה לקריסת הבית השלישי. עשרות הספרים שנכתבו

"החוויה הפיזית והחושית היתה מאוד חזקה. הרגשתי נפלא, היו לי זרמים בכל הגוף, חוויה מאוד של כאן ועכשיו. אכלנו את השוקולד, האכלנו אחד את השני

הריון ומיתוסים הולכים מעולה ביחד. אולי זה משהו בלא נודע, אולי זה בגלל שאנחנו לא יכולים בכל רגע נתון ממש לראות מה יש שם בתוך