וואי וואי וואי איזה שבוע עברנו. עוד בטרם התאוששנו משיחות המאפיה הישראלית בין ראש ממשלת ישראל לשעבר למנהלת לשכתו נחת עלינו פיצוץ הדרבי התל אביבי
הדבר היה לפני כעשר שנים. נקלעתי בעניין מסויים לבית משפט השלום בתל אביב והמתנתי בסבלנות לדיון אליו הוזמנתי כעד. לפתע נפתחה דלת אחד האולמות שבמסדרון
רוצים נתון אחד שיסביר לנו מדוע אנחנו עם שמרבה להתקוטט/להסתכסך/לריב/למשוך אש וכו'? השבוע התפרסם נתון אחד שמשקף את פרצופנו האמיתי ומדוע העולם פחות ופחות אוהב
כל העולם ואשתו יכולים להמשיך להתגולל על אורן חזן, להשמיצו ולעשות לתמונות שלו "ממים" באינטרנט. זה לא מעניין אותי. הרי שמו (ובעיקר שם משפחתו) הלך
התביישתי לצפות באלפי הישראלים שצבאו על התחנות לחלוקת ערכות מגן. לא חלילה, בגלל אלה שעמדו בתורים האינסופיים עם תינוקות על הידיים במשך שעות ארוכות כדי
אני מסתכל מהצד על התנהלות הממשלה. מקשיב למילים. רואה את המראות. קורא את ההתרחשויות ואני בעיקר מתבייש. בושה גדולה אני חש על כך שאלה הם
כותרת מיוחדת במינה צדה את עיני השבוע: "דעא"ש הוציאו להורג 150 נשים שסירבו לג'יהאד מיני". מה שהפתיע אותי לא היה המעשה עצמו (שכן קופי האדם
בשורה נפלאה לטומני הראש בחול: המלחמה בפלסטינים עברה, בשעה טובה ומוצלחת, לאיזור הקסום שנקרא "הזירה המדינית". עכשיו כיף להילחם בהם, לנצח אותם ולהקניט, ובעיקר להאשים
אם לא הייתי מתחייב שאהיה האחרון שיכבה כאן את האור, השבוע היה עיתוי מצוין לקנות כרטיס בכיוון אחד ולטוס מפה לטימבוקטו. מה לעזאזל קורה אצלנו
נפתלי בנט אבות הציונות הדתית מתהפכים בקברם בסל"ד גבוה למראה התנהלות ראש "הבית היהודי" – גלגולה העדכני של תנועת המזרחי המפוארת והמפד"ל. הקמפיין של בנט
וואי וואי וואי איזה שבוע עברנו. עוד בטרם התאוששנו משיחות המאפיה הישראלית בין ראש ממשלת ישראל לשעבר למנהלת לשכתו נחת עלינו פיצוץ הדרבי התל אביבי
הדבר היה לפני כעשר שנים. נקלעתי בעניין מסויים לבית משפט השלום בתל אביב והמתנתי בסבלנות לדיון אליו הוזמנתי כעד. לפתע נפתחה דלת אחד האולמות שבמסדרון
רוצים נתון אחד שיסביר לנו מדוע אנחנו עם שמרבה להתקוטט/להסתכסך/לריב/למשוך אש וכו'? השבוע התפרסם נתון אחד שמשקף את פרצופנו האמיתי ומדוע העולם פחות ופחות אוהב
כל העולם ואשתו יכולים להמשיך להתגולל על אורן חזן, להשמיצו ולעשות לתמונות שלו "ממים" באינטרנט. זה לא מעניין אותי. הרי שמו (ובעיקר שם משפחתו) הלך
התביישתי לצפות באלפי הישראלים שצבאו על התחנות לחלוקת ערכות מגן. לא חלילה, בגלל אלה שעמדו בתורים האינסופיים עם תינוקות על הידיים במשך שעות ארוכות כדי
אני מסתכל מהצד על התנהלות הממשלה. מקשיב למילים. רואה את המראות. קורא את ההתרחשויות ואני בעיקר מתבייש. בושה גדולה אני חש על כך שאלה הם
כותרת מיוחדת במינה צדה את עיני השבוע: "דעא"ש הוציאו להורג 150 נשים שסירבו לג'יהאד מיני". מה שהפתיע אותי לא היה המעשה עצמו (שכן קופי האדם
בשורה נפלאה לטומני הראש בחול: המלחמה בפלסטינים עברה, בשעה טובה ומוצלחת, לאיזור הקסום שנקרא "הזירה המדינית". עכשיו כיף להילחם בהם, לנצח אותם ולהקניט, ובעיקר להאשים
אם לא הייתי מתחייב שאהיה האחרון שיכבה כאן את האור, השבוע היה עיתוי מצוין לקנות כרטיס בכיוון אחד ולטוס מפה לטימבוקטו. מה לעזאזל קורה אצלנו
נפתלי בנט אבות הציונות הדתית מתהפכים בקברם בסל"ד גבוה למראה התנהלות ראש "הבית היהודי" – גלגולה העדכני של תנועת המזרחי המפוארת והמפד"ל. הקמפיין של בנט
