בתחילת המערכה הנוכחית מול איראן שהה בעיר גדוד של חיילי מילואים, וגם הפעם היו מי שדאגו לכל צורך שלהם.

מפגש מקרי עם אחד החיילים גרם לתושבת שכונת מורשת שירן לוי לצאת במיזם התנדבותי משלה. "בתחילת המלחמה הגיעה לעיר קבוצה של חיילים שהתארחו בבתי ספר ולא היה להם איפה להתקלח", סיפרה השבוע לוי, "יצא לי לפגוש אותם ברחוב והתחלתי לדבר איתם, והבנתי את הצורך שלהם במקלחת. פתחתי קבוצה שגדלה מיום ליום. זה התחיל מזה שהיינו רושמים שחייל מחפש מקום להתקלח, והראשון שענה הוא זה שזכה לארח. זה גדל וגדל והפך להיות למשהו גדול שבמסגרתו משפחות הזמינו חיילים להתקלח, והם נשארים אצלם לשבת או סתם לאכול ארוחת ערב. הקהילה שלנו תרמה, המון עסקים מהשכונה ומחוץ לשכונה תרמו, והיינו עושים להם משלוחים גדולים של ארוחות שישי, פיצות וגלידות".

המיזם של רביבו החל את דרכו כבר לאחר ה-7 באוקטובר, ועם התקדמות המלחמות הוא הופסק וחודש שוב ושוב. "עם פרוץ מלחמת 'שאגת הארי' המיזם נפתח שוב", מספרת לוי, "עשינו להם ארוחת צהריים ענקית, מתרומה של 'המטבחון של סימה', הם היו פה במשך שבועיים והמשיכו הלאה לאזורים אחרים. היו פה משטרה צבאית, פיקוד העורף וגם מיחידות מובחרות".

על קהילת שכונת מורשת בה החל במיזם היא מספרת כי "יש בשכונה קהילה מהממת, ועם הזמן גם השכונות נופים, ציפורים ואבני חן הצטרפו. בסופו של דבר אנשים מכל העיר תרמו אוכל ועוגות, וגם עסקים כמו רולדין, סטריט בייקר, פיצה סמיילי, כרמיה בר, סוויטס, המטבחון של סימה, מאפיית אנה ועוד. כל הזמן היו פונים אליי בשביל לתרום והקהילה דאגה לפנק אותם בטירוף. בפעם האחרונה אמרתי שאני גרה בעיר מושלמת מבחינת הקהילה והעסקים שיש פה. הרגשתי שאין לי מילים, שכל אחד ואחד פה הם משפחה שלי. כך גם החיילים הרגישו כשהם חזרו לפה בפעם השלישית. היו כאלה שאמרו: 'קיווינו שנגיע למודיעין, כי זה מקום חם'. נהיו חברויות ממש כמו משפחה, והילדים של המשפחות היו מחכים להם. אם הם יבואו לפה שוב נשיק את המיזם מחדש. אני מקווה שלא נזדקק, אבל אם יהיה צורך הם כבר מכירים אותי".