בשנים האחרונות פועל במודיעין מיזם מחמם לב בשם "סבבתא", אותו הקים גפן מאיר, תושב העיר בן 26, במטרה לסייע לאנשי הגיל השלישי להתמודד עם המצוקות והקשיים המתלווים להזדקנות.

המיזם של גפן קיבל משמעות מיוחדת מאז ה-7 באוקטובר, בצל החרדה והכאב הקולקטיבים. "אני מאמין", הוא אומר, "שסיפוריה של סבבתא וחשיבות הקשר הבין-דורי בזמנים קשים כמו מלחמה, יכולים לעורר השראה רבה בקרב קהלים רחבים".

"סבבתא" היא תנועה ארצית, ראשונה מסוגה, ש"מחוייבת לחיבור משמעותי בין הדור הצעיר לדור המבוגר…על ידי איחוד הדורות יוכלו לטפח קהילה עמידה, חומלת ותוססת יותר לכולם". "אנו תורמים לחיזוק הקשרים בין הדורות, מפחיתים את תחושות הבדידות בקרב זקנים, ומעודדים שיתוף פעולה וחיבור בין כלל חברי הקהילה", אומר מאיר.

איך זה נראה בשטח מאז פרוץ המלחמה?

"המלחמה הזאת פגעה בהרבה מאוד אנשים. יש לנו סניפים גם בדרום והיו להם ימים לא פשוטים. גם עכשיו יש כל מיני אנשים שמתמודדים עם אתגרי חוסן שונים וענייני בדידות. חלקם פוחדים לצאת מהבית, וזה משהו שמאוד אפיין את תחילת המלחמה. הרבה אזרחים ותיקים קצת פחות מרגישים בנוח לצאת, גם אם זה לא מוצדק. אנחנו בסבבתא מאוד מתעקשים לשמור על שגרה, שהחברים יגיעו לפעילות. ההתעקשות הזאת היא שיוצרת את הריפוי, את החזרה לשגרה. השגרה היא בריאה. בנוסף, ההורים של החיילים יודעים שהם בעזה, אבל הסבא והסבתא בהרבה מקרים לא יודעים כי חוסכים להם את המידע, וזה יצר חשד וחוסר אמון. הם נהיו יותר לחוצים כי הם יודעים שלא באמת גלויים איתם. אנחנו כארגון, לאורך כל השנה, עוסקים בעניין הזה שבין דוריות זה הטבע, ואנחנו מנסים לשדר 'עסקים כרגיל' ולשמור על השגרה".

עוד מספר מאיר על הפעילות בזמן המלחמה: "אנחנו רואים שבמלחמות ואירועים קשים כולנו מתבגרים, אבל הם פוגעים בזקנים יותר. גם בקורונה חווינו את זה.  בדידות זה משהו שקיים בכל גיל, אבל מתעצם בתקופות כאלה וזה פוגע לא רק בהיקפים אלא גם בעוצמה. הפעילות שלנו היא בגובה העיניים ולא רק פעם בשנה סביב חג כלשהו. יש פה משהו שהוא ארוך טווח, עקבי ומתמשך. חשבנו שהפעילות שלנו תדשדש בגלל המצב, אבל למעשה היא רק פרחה. הוותיקים חוו מלחמות והם נותנים מענה לצעירים שנתקלים בזה לראשונה. הוותיקים מייצרים חוסן, ואנחנו רוצים שיבינו את החשיבות של החיבור הבין-דורי בפרט בעיר מודיעין, שתוחלת החיים בה היא הגבוהה בארץ".