כדור עגול וקטן מוכיח בימים אלה לכדור הארץ הגדול, על תשעת מיליארדי בני האדם שחיים עליו, שהוא יכול לעשות שינוי עצום בעולמנו שנראה לעתים אבוד, וזקוק לנס כדי לשרוד את משבר האקלים והמלחמות הפורצות לעתים קרובות בחלקי הכדור השונים וגובות מחירים עצומים.
לפתע פתאום העולם עסוק בשמות כמו רונאלדו ושוער נבחרת מרוקו מאשר בפוטין, ביידן וזלנסקי. השאלה אם היה נבדל או האם הכדור עבר את קו השער הפכה להיות הרת גורל וקובעת את מצב הרוח הגלובלי.
כמה נחמד שהעולם יודע להתאחד סביב כדור אחד קטן וקופצני, שואג שאגות עידוד ומוחה דמעה של אושר או הפסד, תלוי בפוזיציה של הצופה. מדוע זה קורה לנו פעם בארבע שנים ואי אפשר להפוך את הנחמדות האנושית והאחווה חוצת הגבולות, הדתות והדעות בין העמים לדפוס התנהגות קבוע של בני האדם כולם?
כמה עצוב לדעת שיום אחד אחרי שריקת הסיום של משחק הגמר במונדיאל, העולם יהיה שוב מקום שלא כל כך נחמד לחיות בו. המלחמה באוקראינה תימשך ופוטין ימשיך לפעול על פי גחמות בלתי שפויות, אירופה תקפא מקור, ויוקר המחייה יהיה נחלתם של מיליארדים שאינם יודעים להחליט בין רכישת אמצעי חימום, בשר או תרופות. המחירים עולים והאזרחים יורדים ברמת החיים עד לפיצוץ החברתי הגדול, שיכול לשטוף את הגלובוס בדיוק כמו המונדיאל, אבל להיפך.
לאן נעלמו כל מהנדסי התודעה, הפסיכולוגים ומומחי נפש האדם כדי לתת לנו הסבר כיצד קורה שכדור אחד קטן מצליח להוציא מכל הולכי על שתי רגליים שמחה וחיוך מאוזן לאוזן, כאשר הכדור ננעץ ברשת והמונים יוצאים לרחובות כדי לעשות את הקראחנה של החיים שלהם.
נדמה שהניצחון אתמול של מרוקו על ספרד גרם ברחבי מרוקו ובעולם הערבי כולו שמחה וגאווה שאיש אינו זוכר, וספק אם הייתה כזאת, והסיבה היא שמרוקו היא המדינה הערבית שלראשונה בהיסטוריה של המונדיאל הגיעה לשלב רבע הגמר.
תארו לעצמכם איזו רעידת אדמה עלולה להתרחש בהרי האטלס אם הנבחרת המדהימה של מרוקו תעפיל לחצי הגמר…ואם היא תיקח את הגביע, אזי אני מניח שהנביא מוחמד והמשיח יגיעו יחד למרקש רכובים על אותו חמור.
