המדינה היקרה שלנו מתחלקת, במקרה הטוב, לשני חלקים: מצד אחד אומת הסטארט אפ שבו נוטלים חלק כל אנשי השכל במדינה, שיודעים גם להפוך את השכל המטורף שלהם לקופת מזומנים המכניסה מדי שנה לקופת המדינה עשרות רבות של מיליארדים, ומן הצד האחר מיליונים של חרדים וערבים היונקים ומסניפים את הכסף הזה שהם מעולם לא ייצרו אותו. הם מאמינים שיד אלוהים בדבר, או בשפת הערבים: כולו מן אללה…
ומדוע אני נדרש לכך שוב השבוע? נכון, בגלל שני התינוקות שנפטרו השבוע במעון הפיראטי בירושלים. אני בטוח שהאסון הזה לא הפתיע איש במדינה. בתוך עמנו אנחנו חיים. כולנו יודעים, ובראש כולם מנהיגי הציבור החרדי, שישנם למעלה מ-100 אלף פעוטות ללא השגחה ובפועל מופקרים לחסדי אלוהים יודע מי, והתוצאה היחידה שיכולה לצמוח מהתנהגות חלטוריסטית כזאת היא אסון. וזה בדיוק מה שקרה השבוע במעון הפיראטי. בקלות רבה זה היה יכול להסתיים במתים רבים יותר.
ולהורי שני התינוקות אני אומר: זה לא היה רצון אלוהים שהילדים הרכים שלכם ימותו. וגם לא יד הגורל. זה היה מוות מיותר לחלוטין שניתן היה למנוע בקלות והילדים שלכם היו מגיעים לגיל גבורות. כן, זו האמת לאמיתה. הדם מרוח על ידיהם של מנהיגי הציבור החרדי, רבניו ונבחריו בכנסת ובממשלה. הם הם אחראים למוות הזה. לא היועצת המשפטית לממשלה!!! ההערכה היא שישנם כ-1,500 מעונות פיראטיים, שבפועל הם פצצות עם נצרה פתוחה.
מה שקרה הוא תמרור אזהרה אדום ובוהק כלפי התנהגות חלטוריסטית של כל המגזר החרדי. הנה לכם דוגמה קרובה: אתם מוזמנים להשוות בין מודיעין לבין "העיר התאומה" שלה מודיעין עלית. מודיעין עיר מתפקדת, נקייה, ירוקה, מערכת חינוך מתוקתקת, חשמל וגז מוטמנים על פי כל התקנים. לעומתה, מודיעין עילית, עם למעלה מ-80 אלף תושבים, נראית חלטורה מוניציפאלית כאילו הייתה שכנתה של בנגלדש. גם חלק מהרכבים של תושביה נוסעים ללא טסט וביטוח, ואת תיקוני הרכב הם מבצעים בשחור בכפרים הערבים שמקיפים את העיר.
ילדים זה שמחה, אבל לא כשהם מצטופפים במעונות פיראטיים וישנים על מזרנים בחדר השירותים.
