קצת יותר מדי בפוקוס: תושבי העיר והסביבה שמעורבים בפרשיות שונות אולי היו מעדיפים שלא להגיע למצב הזה, אבל זאת עובדה ובשבוע האחרון פרקליטיהם של כמה מתושבי האיזור עובדים קשה כדי לחלצם מתסבוכת לא פשוטה. המצעד כולל את אל"מ ארז וינר – עוזרו האישי לשעבר של הרמטכ"ל הקודם רב אלוף גבי אשכנזי. וינר הוא תושב בית חורון, עשר דקות ממודיעין. הוא נעצר השבוע במשך יממה וחצי כמי ששמו נקשר ל"מסמך הרפז".

הרפז עצמו מתגורר בשכונת המגינים ושוהה במעצר בית, לאחר שחלה התפתחות מפתיעה בחקירה והמשטרה כנראה מחזיקה בידיה ראיות חדשות. צו איסור פירסום הוטל על הפרטים החדשים הקשורים לחקירה, שהחלה לפני כארבע שנים.

אל"מ וינר ובועז הרפז כמעט נשכחו מהציבור לאחר שהפרשה שככה, אבל בשבועות האחרונים הגיע מידע חדש לחוקרים והם ניערו את האבק מכמה מעורבים ששוב עלו לכותרות: וינר, בועז הרפז ויחד איתם גם דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. וינר ובניהו שוחרר בסוף השבוע למעצר בית של חמישה ימים שאמור היה להסתיים אתמול (יום שלישי).

וינר ובניהו נעצרו בידי חוקרי יחידת להב 433. החוקרים, בפיקודו של סגן ניצב יורם נעמן, ערכו חיפוש בבתיהם. אצל בניהו הם מצאו את המחשב הצה"לי שבניהו טען כי הוא ברשותו מאז כיהן כדובר צה"ל ובביתו של וינר נאספו מסמכים רבים שחלקם מוגדרים מסווגים. וינר טען כי המסמכים הם חלק מההגנה המשפטית ושימוש אותו מול ביקורת מבקר המדינה שבדק את הפרשה.

עם שיחרורם ממעצר "השתתקו" השניים. אולי מכיוון שהבהירו להם במשטרה כי לא יראו בעין יפה מי מהם שידבר עם התקשורת. הספקולציות בתקשורת והפרשנויות מה קרה לפתע שעורר את הפרשה, טובות בכל כיוון, האמת היא שלאף אחד אין ממש מידע מעשי. מה גם שצו איסור הפרסום לא מאפשר לומר יותר מדי.

תזכורת: "מסמך הרפז" נועד להעצים את תדמיתו של האלוף יואב גלנט, מועמדו של אהוד ברק לתפקיד הרמטכ"ל, ובמקביל להכפיש את בני גנץ ואת אשכנזי עצמו. היה זה כנראה ניסיון שלא צלח לחתור תחת שר הביטחון ברק ולהביא לכך שמועמדו לתפקיד הרמטכ"ל לא ייבחר. הפרשה החלה כאשר ברק הודיע בשנת 2010 כי לא יאריך את כהונת גבי אשכנזי בעוד שנה והמתיחות בין ברק לאשכנזי באותם ימים הגיעה לשיא.

אז התברר כי מה שנודע בתחילה כ"מסמך גלנט" היה בעצם מסמך מזוייף שנשא את הלוגו של משרד יחסי הציבור של אייל ארד, וכי מי שעמד מאחוריו הוא בועז הרפז, שאולי יעמוד לדין על זיוף המסמך והפצתו בתוך צה"ל למספר גורמים. המסמך התפרסם לאחר שהרפז העבירו לארז וינר, עוזרו של אשכנזי. וינר הראה אותו לאשכנזי והרמטכ"ל שיתף עוד כמה אלופים במידע. אלא שוינר גם העביר את מסמך הרפז לאל"מ במיל' גבי סיבוני, שמסר אותו לאמנון אברמוביץ.

ביבי – שלם לי!

עוד תושב מודיעין עלה השבוע לכותרות הוא מנחם (מני) נפתלי, בן 35, אב הבית של מעון ראש הממשלה. זה תובע למעלה ממיליון שקלים את משרד ראש הממשלה ואת ראש הממשלה עצמו. בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, טוען נפתלי שנעזר בשירותיה המשפטיים של עו"ד נעמי לנדאו, כי הושפל ע"י שרה נתניהו, נדרש לעבוד מסביב לשעון, ספג צעקות והשפלות. את פרטי הפרשה שנחשפה בתקשורת בשבוע שעבר כולם כבר קראו ושמעו, על שקית החלב והטלפון בשלוש בבוקר, ועל המבוכה של ילדיו שאותם הביא מני נפתלי ביום העצמאות לבית ראש הממשלה כדי שיהיו איתו בעת שעבד ואירגן את הבר-בי-קיו בבית המשפחה עד שגורשו בידי שרה, ואת ההתבטאויות שלה לכאורה נגד המרוקאים. לא נעים.

נפתלי עבד במשך כמעט שנתיים כאב בית בבית ראש הממשלה, מפברואר 2011 עד לחודש נובמבר 2012. עו"ד נעמי לנדאו אמרה: "מני נפתלי לא ביקש קביעות אלא מעמד של עובד מדינה מהמניין, כדי שיוכל לעבוד גם במשרדי ממשלה אחרים". עו"ד נאוה פינצ'וק ממשרד עורכי הדין לנדאו שמטפלת בתיק אמרה: "זו תביעה שמעוררת מהומה אנחנו יודעים את זה. הוא נפגע מאד מדבריה של שרה והיה לו קשה מאד לעבוד שם". לדבריה, "התביעה שהגיש נפתלי עוסקת בהתנכלות תעסוקתית, פגעו בזכויותיו כעובד והעובדה שמני נפתלי לא קיבל קביעות, היא חלק מהפגיעות, הוא עבד שם עשרים חודשים".

עו"ד פינצ'וק אישרה כי "כל התביעה מגובה בראיות ובהוכחות אני לא יכולה לפרט באלו ראיות מדובר, הכל יובא ויוצג בבית הדין לעבודה". עו"ד פינצ'וק הוסיפה עוד כי "אני לא אומרת שהתביעה הנוכחית צפויה להסתיים  בפשרה, בסופו של דבר מני נפתלי נפגע מהרבה דברים קשים והוא נושא עימו הלאה את הפגיעות האלה". נפתלי עצמו הגיב לראשונה על התביעה ואמר: "לא ביקשתי קביעות ומי שאומר את זה פשוט משקר. כל מה שביקשתי היה בטחון תעסוקתי, על פי התחייבות שניתנה לי, כי רציתי להיות עובד מדינה ולא עובד קבלן. מדהים אותי שהייתי מוכן לחטוף כדור עבורם כשהייתי המאבטח שלהם וזה כואב לי".

בהקשר לתביעה של מני נפתלי נמסר בתגובה ממשרד ראש הממשלה: "מדובר ברכילות מרושעת ומגמתית תוך הפרת הפרטיות של ראש הממשלה ורעייתו במטרה להכפיש אותם בכוונה להוציא כספים שלא כדין ממשרד ראש הממשלה. מדובר בתביעה סחטנית ומופרכת. לדברי מני נפתלי עצמו, עיקר תביעתו נובע מסירובו של משרד ראש הממשלה לבקשתו לקבל קביעות בתפקידו בבית ראש הממשלה. הדברים הללו אינם מתיישבים עם טענתו על 'הסבל' הנורא שעבר עליו בתפקיד. אם היה לו כל כך רע בבית ראש הממשלה, מדוע ביקש להיות שם באופן קבוע?"

"בא לי להקיא"

טוביה רביב, תושב העיר וקצין מדור אחר של צה"ל, לא מאמין שזה מה שקורה בלשכות הבכירים בקריה

אל"מ (במיל') טוביה רביב, תושב מודיעין שהיה מפקד חטיבה 600 במלחמת יום כיפור, מביט בהשתוממות ובאכזבה על הקרבות בין לשכות קצינים בכירים. "למרות שבכל תקופה היו קרבות בין קצינים בכירים על דרגות ועל שליטה, הרי שכאן זה כבר מגעיל אותי", הוא אומר. "מזייפים מסמך כדי לקדם קצין כזה או לפגוע בקידומו של קצין אחר? ממש בא לי להקיא".

מה עושה לך הפרשה?

"אני לא כל כך מתעניין בפרשת הרפז, כי כל העניין הזה רחוק ממני. בעיקר כשאני רואה אותם בטלוויזיה מחייכים ככה. אני פשוט לא יכול להמשיך ולהביט בזה. תמיד היו מלחמות גנרלים. גם במלחמת יום כיפור כולם זוכרים את המלחמות בין אריק שרון ובין גורודיש אלוף הפיקוד. אבל כאן זה זיוף ועל מה – על קידום בתפקיד? לא בקרבות ששרון וגורודיש התווכחו על שדה הקרב".

אחד הקרבות הבולטים שאלוף משנה רביב נזכר בו בהקשר לקידומי קצינים, התנהל בין אריק שרון לרחבעם זאבי (גנדי): "גם גנדי וגם אריק שרון הועלו לדרגת אלוף בפברואר 1967. אני הייתי אז ראש לשכת סגן הרמטכ"ל ואני זוכר איך החליטו להעלות את אריק שרון מאלוף משנה ישר לאלוף, לפני שדרגת התת אלוף נכנסת לתוקף ויהיה עיכוב נוסף בקידומו של שרון. זה העלה את חמתם של קצינים בצבא, לבסוף ממש באותו זמן הועלה גם גנדי לדרגת אלוף בפברואר 1967 מדרגת אלוף משנה".

(צילום: דובר צה"ל)