עמותת "נאות רעות" דורשת פיצוי כספי מהעירייה על הפקעת מבני הציבור שהקימה העמותה בכספי חבריה, מקלטים ציבוריים, כבישים ומדרכות, תשתיות תקשורת ועוד, שנבנו ברעות בשווי כולל של 84.1 מיליוני שקלים במחירי 1993. גובה התביעה שהוגשה נגד העיריה בבית המשפט, בשעירוך לשנת 2016, הוא כמעט חצי מיליארד (!) שקל.
הרשימה כוללת בין השאר פיצוי עבור חמישה בתי ספר (רעים, תיכון מו"ר, יסודי מו"ר, ברנקו-וייס ועמית) שלושה שלושה מעונת יום, שישה גני ילדים, 18 מקלטים ציבוריים, בית כנסת ומקוה, קאנטרי "פארק המים" והקאנטרי במכבים (לרבות מגרשי הספורט החיצוניים להם).
בכתב התביעה, שמסתמך על הערכת השמאי ארז כהן, טוענת העמותה כי "הקמתן של כל התשתיות הנדרשות ליישוב נעשו ע"י העמותה ומתקציבה, שמימונו הגיע מחבריה, על קרקעות שהוקצו לה ללא תמורה ע"י מינהל מקרקעי ישראל, למטרות ציבוריות. אלא שבסוף שנת 1992 הופקעו הנכסים שהוגדרו כמבני ציבור וב-12 לנובמבר 1992 פורסמו ברשומות שהנכסים הללו הופקעו לטובת הרשות המקומית דאז. כלומר: מכבים-רעות".
עו"ד משה קמר, המייצג את העמותה, מדגיש כי "הפיצויים הנתבעים אינם כוללים את שווי הקרקעות הציבוריות שהועמדו לרשותה של התובעת על ידי מינהל מקרקעי ישראל".
30 שנות דיונים
"נאות רעות" היא עמותה שהקימו מתיישביה הראשונים של רעות, אנשי צבא הקבע ומערכת הביטחון, שנרשמו ורכשו את המגרשים ביישוב הקהילתי. רעות הוקמה בין השנים 1987 ועד 1994 במספר שלבי הקמה והביצוע הופקד בידי עמותת המתיישבים ומינהלת של מערכת הביטחון ויחידת הבינוי של חיל האוויר (בראשות עמיקם אורן, שעמד בראש המינהלת ולימים התיישב ברעות).
העמותה היתה הצינור לתשלומי הדיירים עבור הקרקע והבתים וגם זו שמימנה את בניית כל מבני הציבור מכספי הדיירים. היא הקימה בתי ספר וגני ילדים, מקלטים ציבורים מגרשי ספורט, סללה כבישים בנתה גינות ציבוריות ועוד.
בשנת 1995, על מנת להסדיר את מערכת היחסים מול המועצה המקומית החדשה מכבים-רעות, נחתם הסכם (שאחר כך עם הקמת העיר מודיעין והאיחוד עם מכבים רעות, הפך לחלק ממערכת ההסכמים של העירייה החדשה). ההסכם קבע כי מבני הציבור אכן שייכים לרשות המקומית אולם השימוש בהם יעשה אך ורק בהסכמה ובתיאום עם העמותה.
לחברי עמותת נאות רעות היה ברור שהמבנים עוברים לרשותה של הרשות המקומית ואחר כך עיריית מודיעין. אבל התושבים טוענים עכשיו בתביעה כי גם אם הנכסים הופקעו לטובת הרשות המקומית, אין זה אומר שלא צריך לפצות את העמותה עבור ההפקעה, כמו שעושים בהפקעות אחרות לצרכי הציבור. לגבי הקרקע אין פיצוי כי הקרקע היתה שייכת למדינה, אבל המבנים שהוקמו בכספי העמותה, שעליהם לא קיבלה העמותה שום פיצוי בעת ההפקעה, הם הם נשוא התביעה הנוכחית.
מפקיעים ומשכירים הלאה
יעקב ברוש, יו"ר עמותת "נאות רעות", אמר בעקבות הגשת התביעה: "במהלך השנים התברר כי עיריית מודיעין מכבים רעות נוהגת במבנים שהופקעו כבשלה ואינה מקיימת את ההסכמות שהושגו בשנת 1995. הרשות המקומית יצרה מצב המחייב עימותים בלתי פוסקים, שמקורם באי קיום ההסכם של 1995 כשהעירייה טוענת לאי חוקיות, מסיבות פרוצדוראליות, של הסכם 95, מאחר וההסכם לא הועבר ע"י הרשות המקומית לאישור משרד הפנים".
ברוש הביא מספר דוגמאות לכך שהעירייה לא מקיימת את ההסכמות שנחתמו עם העמותה: "תשתיות המים והביוב שברעות הופקעו והועברו ללא תמורה לרשות תאגיד 'מי מודיעין' ששילם עליהם לעירייה בכסף. כך גם גני ילדים ומעונות יום שינו את ייעודם וחלקם הושכר כנדל"ן מניב לגופים מסחריים ולא לטובת הציבור, ואפילו מקלטים ציבוריים שנבנו במקום ממ"דים פרטיים לעיתות חירום, משמשים למטרות אחרות ולא לטובת הציבור".
ברוש הוסיף כי "הנהלת עמותת נאות רעות קיבלה לפני כחודש וחצי החלטה אסטרטגית כי אין לה עניין בעימותים על הרשות המקומית בנושא מבני הציבור ולכן קיבל ועד העמותה החלטה לטפל בעניין במישור המשפטי. האסיפה הכללית של חברי העמותה שהתכנסה בפברואר האחרון אישרה ברוב גדול את המהלך ואף הקצתה 250 אלף שקלים למימון התביעה".
תגובת העירייה
"מדובר בתביעה שהיא ריקה מתוכן" פוסקת העיריה בתגובה, "מאחר ובפסיקתו בעתירה נגד איחוד בין מודיעין לבין מכבים רעות, פסק בג"צ כי הוא אינו סבור כי קיימת לתושבי מכבים רעות זכות קניין במתקניה הציבוריים של הרשות המקומית: 'לא קיימת לתושבי המועצות המקומיות העותרות זכות קניינית, חוקתית, במתקני המועצות, בין אם השתתפו במימונם במישרין… ובין אם בעקיפין'. כמו כן, יש לציין כי השטחים הופקעו מהמדינה ולא מן העמותות.
"בשנת 1995 נחתם הסכם בין העמותה למועצה ובו הוסכם כי העמותה בנתה, כזרוע מפתחת, את המבנים והיא מעבירה באופן מסודר את השטחים לרשות המקומית לאחריות בלעדית של המועצה כבעלים. סוכם כי לעמותה תהיה אפשרות להגיב רק בנושא השימוש במתקנים וגם זאת בצמצום ולא בשאלות בעלות או תכנון אלא רק בענייני שימוש.
"באשר לנושא ההתיישנות – עם האיחוד העמותה הגישה נייר עמדה כבר בשנת 2004 למועצה, ודרשה את השטחים. אך העירייה הציגה את החלטת בג"צ והעמותה גנזה את רעיון העתירה כבר אז".
צילום אינגריד מולר
