נתחיל מהסוף: אם הכל  ילך על פי התיכנון של עמוס גבע, היו"ר החדש של תאגיד המים העירוני "מי מודיעין", אז בתוך זמן קצר ("עניין של כמה שבועות") יקבלו תושבי מודיעין הודעות לטלפון הסלולרי שלהם, שכדאי מאד שיבדקו את המים כי יש חשש לנזילה, כי חשבון המים קצת משתולל.

גבע כבר החליט שבשנה הקרובה הוא יוריד את כמות תקלות  המים במודיעין ב-20%, מטרה שאפתנית מאד, גם ליישובים שהם נחשבים למתקדמים טכנולוגית כמו מודיעין, שהיא עיר חדשה שנהנית מתשתיות מצויינות, יחסית כמובן לערים הסובבות אותה ובכלל.

זה בצד האופטימי והחיובי. אך הכל עלול להשתנות ולא בגלל גבע או עובדי "מי מודיעין", אפילו לא בגלל ראש העיריה ביבס שרואה בתאגידי המים רעה חולה שמוצצת כספים מהאזרחים ולא רק במודיעין עירו אלא בכל הארץ. הסיבה היא שהכנסת העבירה חוק הקובע שמינואר 2014 – בקרוב ממש – מחויבת כל רשות מקומית שאין לה תאגיד מים להקים אחד כזה. במקביל, רשות המים תעמיד למבחן בכמה פרמטרים את כל תאגידי המים בארץ. ומי שלא יעמוד במבחן יצורף לתאגיד מים אזורי גדול שאמור לקחת אחריות על כמה ערים ולספק שירות לאזרחים.

כאן מתחילה הבעיה. לא רק בכנסת חושבים שתאגידי המים הם גוף מיותר שבכלל ראוי שיבטלו אותו, אלא גם בממשלה חושבים שהפתרון היה לא מוצלח. מחיר המים מאז הוקמו תאגידי המים בישראל בתחילת שנות האלפיים הוכפל ויותר, השירות לאזרח ממש לא השתפר ורבים סבורים כי מדובר בתעשיית ג'ובים שנועדה לסדר מקומות עבודה ותפקידים למקורבים.

כאב ראש למתחילים

תאגיד המים של מודיעין, "מי מודיעין", הוקם בשנת 2006 ומאז ספג אש תמידית. תלונות רבות על שירות לקוי, מחירים גבוהים ובעיקר חשבונות מים בלתי ניתנים להבנה ולקריאה, ליוו את התאגיד בכל שנותיו.

לפני חודש, לאחר הבחירות האחרונות לעירייה, התחלפו גם היו"רים של מי מודיעין. הלך תא"ל (במילואים) יצחקי חן והגיע אל"מ (גם במילואים) עמוס גבע. לקראת תחילת שנת 2014 באתי לפגוש את עמוס על כוס קפה ולשמוע ממנו איך מכניסים ראש בריא למיטה חולה.

התפקיד הזה נשמע כמו כאב ראש. למה לך?

"אני במי מודיעין כבר כמה שנים, כדירקטור וכיו"ר ועדת הביקורת, וזה היה רק טבעי שאמשיך כאן. זה לא כאב ראש בשבילי כי אני רגיל לעשייה, ותמיד הייתי מחובר ומעורב בעשייה הציבורית. האמת, אשתי פחות אוהבת את זה, אבל מבחינתי זה חיידק של עשייה".

ומה עשינו, החלפנו גנרל בגנרל?

"אז מה? אני בא ממערכת צבאית אחרי הרבה שנים בקבע ואני יודע שבמערכת הצבאית אתה מקבל ארגז כלים מקצועי ויעיל לעבודה מסודרת בכל תחום. קציני צבא ברוב המקרים הם מנהלים יעילים שמבינים איך תהליכים מתבצעים. אני לא פוחד מזה"

"התאגידים הם עובדה קיימת"

גבע, תושב מודיעין בן 49 נשוי ואב לילדים (וגם אחיו של חבר המועצה החדש שמעון גואטה מסיעת חיים ביבס), שירת שנים רבות בצה"ל בחיל התקשוב, עסק במערכות תקשורת מתקדמות, היה קצין קשר במערך המוצנח ובאוגדה 36 המשוריינת ברמת הגולן כשבתפקידו האחרון הוא פיקד על "מרכז חושן", שהוא בעצם הגוף הצבאי המרכזי האמון על התקשורת הקווית בצה"ל.

כשהשתחרר ב-2008 הקים את ג'יי קום גרופ, חברה שעוסקת בתחום התקשורת, "בדיוק אז התחיל המשבר הכלכלי בעולם, בנקים נפלו והבורסה צללה וכולם אמרו לי 'משוגע מה אתה נכנס לעסק עצמאי', אבל ידעתי שזה הזמן, המשרד היה בבית, אני הייתי העובד היחיד של החברה שהיתה חברה בע"מ ועוד לפני שהיה לי אפילו עובד אחד כבר חיברתי את נוהלי העבודה עד לפרטים הקטנים ביותר כמו באיזו רמת מלונות בחו"ל העובדים ישוכנו ומהם נוהלי העבודה שלהם".

קצת מצחיק לכתוב נהלי עבודה לפני שיש לך בכלל עובדים, לא?

"ממש לא. הייתי מסודר ומאורגן ובאמת זה הוכיח את עצמו, שנה מאוחר יותר במרץ 2009 זמן קצר אחרי מבצע 'עופרת יצוקה' הגיע השינוי. התחלתי לקבל פרוייקטים גדולים, גם מהצבא והחברה החלה לצמוח והעסק התפתח מאז בצורה יפה".

ועכשיו אתה לא מרגיש שאתה נכנס להרפתקה שלא בטוח שטוב ייצא ממנה?

"לא חושב. השאלה הגדולה היא האם ניתן את השירות הטוב לאזרח, כך משנים תדמית, ואני יודע שנצטרך לעבוד קשה כדי להצדיק את קיומנו".

אבל בכל זאת כולם מדברים על תאגידי המים כמשהו שלילי שמוצץ לנו כספים ושאנחנו משלמים עבור מים הרבה מעבר למה שבאמת ניתן".

"קודם כל, תאגידי המים הם עובדה קיימת. לא אני ולא קודמי בתפקיד קיבלנו את ההחלטה להקים את תאגידי המים. אבל אני יכול לומר לך שאם לא היו תאגידי מים, זאת היתה בכיה לדורות".

למה?

"כי אני חושב שכשאתה ממקד עשייה אתה יותר טוב בתחום. זה עדיף מאשר להתפרס על תחומים רבים. לכן תאגידי המים מתמקצעים בתחום המים, ויודעים לתת את הפתרונות הנכונים. תאר לך שהאלטרנטיבה היתה שהיינו חוזרים להיות מחלקת מים בעירייה? תחשוב רק על השירות לאזרח במענה הטלפוני. האם מוקדנית בעירייה שעונה לאזרח בשאלות ארנונה, או פיקוח וטרינרי תצטרך לענות גם בנושאי המים, איך זה ייראה?".

יכול להיות שזה יהיה יותר זול עבורנו התושבים…

"ממש לא. כי מי אתה חושב קובע את מחירי המים, אנחנו? ממש לא. רשות המים קובעת את מחירי המים. דבר שני אצלנו המוקדניות עוסקות רק במים, אז אזרח שמתקשר מקבל מענה מקצועי ומדויק הרבה מעבר למה שהיה כשהמים היו באחריות מחלקה בעירייה".

והנה 2014 עומדת להיות שנת מבחן.

"נכון. בינואר נכנס לתוקפו החוק שקובע שבכל רשות יוקם תאגיד מים, ויוקמו גם תאגידי מים אזורים ואני מאד לא רוצה ש'מי מודיעין' יצורפו לאחד מהתאגידים האזוריים, נניח של ערי השפלה".

למה?

"כי זה יפגע בתושבי מודיעין. ממש כמו שבשוק הסלולר היתה פגיעה. תראה מה קרה כשסלקום ופלאפון סגרו את מרכזי השירות במודיעין. רבים נאלצים לנדוד למרכזי שירות בערים אחרות. כך יהיה גם במים. אם יצרפו אותנו לתאגיד מים אזורי שהמרכז שלו בראשון לציון, כל בדיקה של חשבון המים נצטרך לנסוע לראשון. זה ביזבוז זמן ודלק וגם בעייה של התמקצעות. התאגיד האזורי יודע בדיוק איפה בעיות המקומיות במודיעין? היכן הצנרת הבעייתית?"

למה שלא יידעו?

"כי גוף גדול ומסואב שיש לו בתאגיד האזורי את מודיעין, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, גדרה, רמלה לוד, יכול לרדת לרזולוציות כאלה? אנחנו בתאגיד שלנו יודעים בדיוק מה קורה בעיר שלנו".

רק שלא יבטלו אותנו…

על מה תיבחן 'מי מודיעין' בשנה הקרובה?

"ניבחן בעיקר בשלושה פרמטרים: בשירות לאזרח, ביחס החוב וההון ובתוכנית השקעות ופיתוח. בשלושת הפרמטרים האלה אנחנו במצב מצויין, אבל אי אפשר אף פעם לדעת מה יקרה, בדבר אחד אני משוכנע: שאם נצורף לתאגיד אזורי, השירות שלנו לאזרח ייפגע".

ומה לגבי מחיר המים, האם אי אפשר להוזיל אותו?

"'מי מודיעין' קונה את המים ממקורות במחיר גבוה. מה שנותר לנו זה מרווח של כמה שקלים בודדים בין הקניה והמכירה לציבור שאת זה קובעת רשות המים ובמרווח הקטן הזה אני צריך להכניס את עלות ההשקעות שלנו, את הפיתוח, את התחזוקה השוטפת, את המימון. שלוש שנים אני כבר נמצא ב'מי מודיעין' ורואה בדיוק את המספרים. ותאמין לי שאנחנו עושים את המכסימום שניתן במרווח הכספי הקטן שנותר לנו".

לפעמים הממשלה נוקטת בצעדים פופוליסטים. אם יוחלט להוריד את מחיר המים, איך זה ישפיע על התיפקוד שלכם?

"לומר שאם יורידו את מחיר המים נוכל לספק את אותה סחורה באותה רמה? אני לא בטוח. במקרה כזה נצטרך לחפש דרך טובה יותר לעבוד ואני מקווה שזה לא יבוא על חשבון פגיעה בשיפור התשתיות. בכל מקרה אם הממשלה תוריד את מחיר המים לאזרח כדאי מאד שהיא תוריד גם את המחיר שאנחנו משלמים למקורות עבור המים שאנחנו קונים. מקורות צוברת הון ממכירת מים לרשויות".

ובכל זאת לאזרחים יש תלונות עליכם.

"יש תלונות כי היכן שעובדים יש ריקושטים. אבל אני רוצה לומר לך שבשנה הקרובה נכניס כמה שיפורים בשירות. אני מבין שיש לי בעיה בשירות, לכן אנחנו משתדלים מאד להכניס טכנולוגיות חדשות כמו הודעות SMS לאזרחים וקריאת מונים מרחוק ובקרוב נכניס גם אמנה שקובעת מה יהיה זמן התגובה שלנו לאזרחים. באמנה יהיה סעיף הקובע שבתוך זמן קצוב המוקדנית מתחייבת לענות בטלפון. לא יהיו אזרחים שיתייבשו על הקו. יהיה סעיף הקובע שבתוך כמה דקות אזרח יתקבל לעמדת השירות שלנו במוקד השירות בעזריאלי. וזאת תהיה התחייבות".

זה סיכון לא קטן?

"זה מהלך אמיץ מאד כי אני מתחייב על דברים שאחר כך יגידו לי 'הבטחת ולא עמדת בהבטחה', אבל אני לוקח את הסיכון, כי אני יודע בדיוק מה אנחנו מסוגלים לעשות".

לחיי הבעיות שבדרך

היכן נקודות התורפה מבחינת מים בעיר?

"בעיקר באזור רעות ומכבים, אלה שכונות ישנות, התשתיות שם לא טובות, ולכן אנחנו משקיעים את מירב העבודות תשתית בשני מקומות אלה, וזה הכסף הגדול. אנחנו בעיצומה של החלפת צנרת במכבים ונותרו עוד כמה מקומות בודדים שבהם אין עדיין מדי מים שנקראים מרחוק ע"י המחשב".

מה הסיפור עם הסמסים לאזרחים?

"מערכות המים שלנו מתקדמות ויודעות לאתר בעיה בצריכה, נניח שאתה צורך בממוצע איקס קובים בחודש, ופתאום יש קפיצה בצריכה, לא ברמת של חודש אלא גם ברמה יומית. בתוך שלוש שעות בלבד המחשב שולח SMS לסלולרי של האזרח שמודיע לו שיש חריגה בצריכה שיבדוק אם צינור לא התפוצץ. כך אזרח יכול לחסוך הרבה כסף כשהוא מאתר נזילה ביום הראשון ולא אחרי שעברו חודשיים, כשהוא מקבל את חשבון המים".

אלו שיפורים טכנולוגים ייכנסו לעיר?

"חברת 'ארד' מפעילה עבורנו את המונים שנקראים מרחוק. בקרוב נתחיל בקמפיין פירסומי הקורא לתושבים להירשם באתר של החברה כדי שיוכלו לצפות בצריכה שלהם על בסיס יומי מהמחשב או מהסמארטפון".

מדברים הרבה על אסון לאומי כמו רעידת אדמה או מלחמה עם איראן, איך מערכות המים שלנו בעיר ערוכות לכך?

"למה דווקא רעידת אדמה? אני חושש לא פחות ממלחמת סייבר. נכון שבאתי מתחום התקשורת ואולי לכן זה אצלי בעצמות, אבל קיימתי לא מכבר דיון מעמיק בנושא מלחמת הסייבר ואיך פריצה למערכות המידע של 'מי מודיעין' עלולה לפגוע בנו. אנחנו עושים עכשיו עבודה מורכבת שאמורה לסתום פרצות כאלה ולהגן על המידע שלנו"

מה כבר יכול איום הסייבר לגרום למערכות מים?

"הרבה מאד! מספיק שהאקר פורץ למערכת שלנו ושולט על שסתומים ופותח אותם, הוא יכול לרוקן את מאגרי המים של העיר".

ומה לגבי מצבי חירום אחרים?

"במקרה של  אירוע קיצוני יתכן שמצבנו יהיה רע. אם יהיה אירוע קריטי נקבל סיוע מרשויות אחרות. בכל מקרה כאן במודיעין יש מספיק מיכליות שאמורות לחלק מים לכל בתי התושבים, אם כי ברור שזהו פתרון שמחזיק יומיים-שלושה ולא יותר".

ובמקרה של מתקפת טרור נגד מאגרי המים של העיר?

"גם לכך אנחנו ערוכים ועשינו תרגילים. בתרגיל 'נקודת מפנה' בדקנו מצב של הרעלת מים בעיר, שגם זה תרחיש שצריך לקחת בחשבון". 

(צילום פרטי)