דעה אישית

כואב לי על כל אזרח ובוודאי ילד שנהרג בעזה ואין לו קשר לחמאס או לאחד מארגוני חיות האדם הפועלים ברצועה. קורע לי את הנשמה כאשר

ידענו שבשורות האיוב יגיעו למודיעין. מי ייתן ולא יהיו יותר. כאשר פורסמו בעבר הנתונים המרשימים על אחוזי הגיוס של תושבי מודיעין ליחידות המובחרות היינו גאים

נתבונן במה שכן נעשה: המדינה כולה ירדה על ברכיה (ניצחון לרוצחים), רבבות התכנסו לעצרות עם שלא תרמו דבר למעט חיזוק המשפחות (ניצחון ליצרני הנרות וחברות

ח"כ חנין זועבי חושבת ובקול רם שחוטפי שלושת הנערים "הם לא טרוריסטים". היא לא אומרת את זה בחדרים סגורים אלא בראיון לרדיו ישראלי וכאשר כולם

מחר בערב זה מתחיל. האירוע שבמהלכו חצי עולם עוצר מלכת. בעיקר החצי הגברי. לאירוע הזה קוראים בכל השפות: מונדיאל. משחק בכדור שאינו דורש מנת משכל

הדבר האחרון שעובדי הערוץ הראשון היו צריכים לעשות הוא להחשיך את הערוץ. קיראו את הטוקבקים המתייחסים לצעד זה של עובדי הערוץ באתרי האינטרנט החדשותיים ותבינו

במסגרת ההשוואות הבלתי נמנעות שאנו עושים עם העבר, שוב מצאתי את עצמי משתאה מול הפלא הקטן שיש בימינו כמעט בכל יד. יכולותיו של הסמארטפון נראות

אתם יודעים למה הוצת הבוקר בישוב עומר רכבו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע? פשוט מאוד כי העבריינים לא מפחדים! מתי עבריינים אינם פוחדים?

אולמרט לא ילד. הוא יודע שזה הסוף הפוליטי-ציבורי שלו, שהיה מגרש המשחקים המועדף עליו במשך עשרות שנים. הוא אהב מאוד את המגרש הזה אבל הוא

יום העצמאות ממלא אותנו באהבה לעם ולמדינה. ביום הזה אנחנו מאוד גאים להיות ישראלים. אנחנו יותר אמפאתיים איש לרעהו. ללא מילים אנחנו מביטים איש בעיני