
מיהו כאן האלכסנדר?
משה "בוגי" יעלון, עימו שוחחתי השבוע, הוא דוגמה ומופת ליושר, אחריות, ניסיון, כושר אנליטי וראייה מרחבית. בדיוק מסוג האנשים שאנחנו רוצים ליד הגאי המדינה. אנשים

משה "בוגי" יעלון, עימו שוחחתי השבוע, הוא דוגמה ומופת ליושר, אחריות, ניסיון, כושר אנליטי וראייה מרחבית. בדיוק מסוג האנשים שאנחנו רוצים ליד הגאי המדינה. אנשים

אייר פורס 1 המריא מנתב"ג וכולנו (אולי חוץ מאורן חזן) נשמנו לרווחה. שלא לדבר על הירושלמים שהיו במעצר בית במשך יממה. נוכח ההתנהלות של הנשיא

כמה חזקה וחצופה צריכה להיות ה"כתובת על הקיר" כדי שתבחינו בה ותבינו שמקריבים אתכם ואת ילדיכם על מזבח דברים שמנוגדים לסגנון חייכם ותפישת עולמכם? אין

לבי לבי על סגירת מהדורת מבט בערוץ 1. השידור האחרון של גאולה אבן שנחנקה מדמעות היה אותנטי, אמיתי ובעיקר עצוב. ועדיין אין מדובר בחורבן הבית

שתי התנסחויות גרועות עמדו במרכז יום הזיכרון/עצמאות שלי ועל שתיהן נדרשת התנצלות. המתוקשרת יותר היתה בנאומו של יו"ר הכנסת אדלשטיין. זה רצה אולי לאחד ולפייס,

בין יום הזיכרון לחללי צה"ל לחגיגות יום העצמאות התרחש אירוע קטן שהוצנע מאוד בין שני המועדים החשובים בלוח השנה הלאומי שלנו. הרב הראשי לשעבר

הנה הם באים הימים שמוציאים מאיתנו את קשת הרגשות של דמעות עצב ושמחה. יום הזכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ואז בתוך ים העצב

פעמיים במהלך חול המועד איתרע מזלי להסתובב במשעולי הקניון, ובשתי הפעמים לא האמנתי למראה עיני: המעברים היו מלאים עגלות עמוסות בכל טוב מהתנור: בורקסים, פיצות,

לא הצלחתי להירדם הלילה בגלל שתי ידיעות מרעישות שהגיעו לאוזניי לפני שעליתי על יצועי. זה באמת היה יותר מדי. חשבתי לעצמי איך יתכן שמטרידים אדם

החוק השלישי של ניוטון (לפיו תנועה לכיוון אחד מייצרת כוח נגדי שקול) תקף גם במישור החברתי. לכל פעולה ומגמה יש גם תגובת נגד. שלא כמו

משה "בוגי" יעלון, עימו שוחחתי השבוע, הוא דוגמה ומופת ליושר, אחריות, ניסיון, כושר אנליטי וראייה מרחבית. בדיוק מסוג האנשים שאנחנו רוצים ליד הגאי המדינה. אנשים

אייר פורס 1 המריא מנתב"ג וכולנו (אולי חוץ מאורן חזן) נשמנו לרווחה. שלא לדבר על הירושלמים שהיו במעצר בית במשך יממה. נוכח ההתנהלות של הנשיא

כמה חזקה וחצופה צריכה להיות ה"כתובת על הקיר" כדי שתבחינו בה ותבינו שמקריבים אתכם ואת ילדיכם על מזבח דברים שמנוגדים לסגנון חייכם ותפישת עולמכם? אין

לבי לבי על סגירת מהדורת מבט בערוץ 1. השידור האחרון של גאולה אבן שנחנקה מדמעות היה אותנטי, אמיתי ובעיקר עצוב. ועדיין אין מדובר בחורבן הבית

שתי התנסחויות גרועות עמדו במרכז יום הזיכרון/עצמאות שלי ועל שתיהן נדרשת התנצלות. המתוקשרת יותר היתה בנאומו של יו"ר הכנסת אדלשטיין. זה רצה אולי לאחד ולפייס,

בין יום הזיכרון לחללי צה"ל לחגיגות יום העצמאות התרחש אירוע קטן שהוצנע מאוד בין שני המועדים החשובים בלוח השנה הלאומי שלנו. הרב הראשי לשעבר

הנה הם באים הימים שמוציאים מאיתנו את קשת הרגשות של דמעות עצב ושמחה. יום הזכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ואז בתוך ים העצב

פעמיים במהלך חול המועד איתרע מזלי להסתובב במשעולי הקניון, ובשתי הפעמים לא האמנתי למראה עיני: המעברים היו מלאים עגלות עמוסות בכל טוב מהתנור: בורקסים, פיצות,

לא הצלחתי להירדם הלילה בגלל שתי ידיעות מרעישות שהגיעו לאוזניי לפני שעליתי על יצועי. זה באמת היה יותר מדי. חשבתי לעצמי איך יתכן שמטרידים אדם

החוק השלישי של ניוטון (לפיו תנועה לכיוון אחד מייצרת כוח נגדי שקול) תקף גם במישור החברתי. לכל פעולה ומגמה יש גם תגובת נגד. שלא כמו