בואו נשים את הדברים על השולחן. בלשון עדינה אנסח זאת כך- יש לשרה נתניהו בעיה. בעלה יודע זאת. הילדים יודעים. כל מי ששהה במחיצתה תקופה
מכל הקלישאות שניתכו על הדחת משה יעלון ממשרד הביטחון בלטה לאוזני אחת, שהגיעה כמובן מ"סביבת ראש הממשלה": "בוגי גילה את משבר האמון רק אחרי שנלקח
אליבא דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע – אתם יודעים מה הבעיה של נתניהו, אולמרט, ברק ושרון? הם פשוט אוהבים כסף ואת מנעמי החיים. הבעיה היותר
בעמוד 22 של גליון זה מופיעה ידיעה קצרה ולאקונית משהו על התנהגות ילדים ובני נוער חרדים במודיעין עילית כלפי כוחות כיבוי שהגיעו למקום לכבות שריפה.
אז אחרי ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל ואחרי המנגלים והזיקוקים והכל לתפארת מדינת ישראל אנחנו חוזרים לשגרת ימינו המטרידה והממלאת את לוח השנה שלנו כמעט
הנה זה בא. היום הקדוש של יום הזיכרון לחללי צה"ל. בעוד שעות אחדות יחלחלו אט אט השירים המיוחדים כל כך ליום הזיכרון שזר לעולם לא
שלושה בלטו בהתקפות על סגן הרמטכ"ל, שנשא נאום נועז, אמיץ וחשוב על תהליכים מסוכנים שהוא רואה בחברה הישראלית. אחד מהם (האיש מקיסריה) אינו ראוי כבר
ב-1945 הסתיימה המלחמה הנוראה והעולם התוודע למושג חדש – השואה. המילה הזו, שאין קשה ממנה, אומרת הכל. היא מטעינה את מי שאומר אותה ואת
יום השואה הוא לא עוד יום בלוח השנה. את היום הזה צריך להוציא מלוח השנה שלנו. הוא צריך להיות כתוב באותיות של קידוש לבנה מעל
איך הפכה קורת גג של זוג צעיר או משפחה לחזון אחרית הימים? לתכלית העיקרית של חיינו? מה קרה לעזאזל, כולה בלוקים, צנרת ומרפסת במקרה הטוב
בואו נשים את הדברים על השולחן. בלשון עדינה אנסח זאת כך- יש לשרה נתניהו בעיה. בעלה יודע זאת. הילדים יודעים. כל מי ששהה במחיצתה תקופה
מכל הקלישאות שניתכו על הדחת משה יעלון ממשרד הביטחון בלטה לאוזני אחת, שהגיעה כמובן מ"סביבת ראש הממשלה": "בוגי גילה את משבר האמון רק אחרי שנלקח
אליבא דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע – אתם יודעים מה הבעיה של נתניהו, אולמרט, ברק ושרון? הם פשוט אוהבים כסף ואת מנעמי החיים. הבעיה היותר
בעמוד 22 של גליון זה מופיעה ידיעה קצרה ולאקונית משהו על התנהגות ילדים ובני נוער חרדים במודיעין עילית כלפי כוחות כיבוי שהגיעו למקום לכבות שריפה.
אז אחרי ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל ואחרי המנגלים והזיקוקים והכל לתפארת מדינת ישראל אנחנו חוזרים לשגרת ימינו המטרידה והממלאת את לוח השנה שלנו כמעט
הנה זה בא. היום הקדוש של יום הזיכרון לחללי צה"ל. בעוד שעות אחדות יחלחלו אט אט השירים המיוחדים כל כך ליום הזיכרון שזר לעולם לא
שלושה בלטו בהתקפות על סגן הרמטכ"ל, שנשא נאום נועז, אמיץ וחשוב על תהליכים מסוכנים שהוא רואה בחברה הישראלית. אחד מהם (האיש מקיסריה) אינו ראוי כבר
ב-1945 הסתיימה המלחמה הנוראה והעולם התוודע למושג חדש – השואה. המילה הזו, שאין קשה ממנה, אומרת הכל. היא מטעינה את מי שאומר אותה ואת
יום השואה הוא לא עוד יום בלוח השנה. את היום הזה צריך להוציא מלוח השנה שלנו. הוא צריך להיות כתוב באותיות של קידוש לבנה מעל
איך הפכה קורת גג של זוג צעיר או משפחה לחזון אחרית הימים? לתכלית העיקרית של חיינו? מה קרה לעזאזל, כולה בלוקים, צנרת ומרפסת במקרה הטוב
