הליכוד היא לא מפלגה של איש אחד, הצהיר/קבע השר דודי אמסלם, שאהוב ליבו האמיתי הוא גדי אייזנקוט. אמסלם אמר את שאמר למרות שבליבו פנימה הוא יודע טוב יותר מכל אחד אחר שאלמלא ביבי הוא לא יכול היה לחלום לזכות בכיסא בכנסת ישראל, קל וחומר לא סביב שולחן הממשלה.
לא הוא ולא מלחכי הפנכה שסביבו, חבורת החנפנים, המתרפסים והלקקנים, לא היו זוכים בחלום הכי רחוק שלהם להיות נבחרי ציבור הזכאים לבוא בשערי הפרלמנט שלנו. ביבי יודע והם יודעים שללא ביבי הליכוד היה מפלגה של נציגות חד-ספרתית בכנסת, וספק אם הייתה בכלל מפלגה כזאת בנוף הפוליטי שלנו.
במילים הכי בסיסיות ופשוטות: בלי ביבי אין ליכוד. הוא הדבק של אסופת חדלי האישים שמרכיבים את הליכוד בשנים האחרונות. מה הפלא שהוא דורש ומקבל שריונים כדי לייפות במקצת את ההון האנושי שסביבו, כי גם הוא מבין שעם מנת המשכל המצרפית של הסובבים אותו הוא ישכח מלזכות בבחירות.
5 ימים לפני הפריימריז בליכוד רואים את הסדקים במפלגת השלטון, ומלחמת כל בכל על מיקום ברשימה. כולם רוצים להידחף פנימה לתוך הרשימה הצפופה מאוד של אלה שיש להם סיכוי להיות חברי כנסת. לפחות כמחצית מחברי הכנסת הנוכחיים ייאלצו לראות את הכנסת הבאה רק בערוץ 99. רחמנא ליצלן, זה אומר שהם יהיו כאחד האדם ללא מנעמי השלטון, הכוח והכבוד. מבחינתם, זה אסון אישי קולוסאלי.
יש כאוס בליכוד לקראת הפריימריז, ואת זה ביבי אוהב יותר מכל. הוא מגיע לשיא התפקוד במצב של כאוס. אז הוא הכי חד ויצירתי, והוא לא סופר אף אחד ממטר ומתכנן את מהלכיו לקראת מטרה אחת שאין בלתה: כיצד זה מקדם אותי ואת משפחתי. כל השאר כאבק הנישא ברוח.
הליכודניקים יודעים הכי טוב שאם ביבי יורד מהמגרש הפוליטי אז, במילים שלהם, הלך עליהם. הליכוד יפורק ויתפצל לחלקים. מה הפלא שאחדים מבכיריו מבקשים/מתחננים לחסות תחת כנפיו של המנהיג ולבקש שישריין אותם. מדובר בכאלה שמכוונים הכי גבוה בליכוד, כמו ישראל כ"ץ וגדעון סער. מדוע הם מפחדים להתמודד? כי הם יודעים את האמת ומה תהיה התוצאה.
