העולם כמרקחה. כל מדינות המערב מתמודדות עם יוקר מחייה הנמצא בנסיקה, ובמיוחד בכל הקשור למחירי הדיור, האנרגיה והמזון. מומחים בעלי שם עולמי וסתם רואי שחורות מזהירים אותנו מפני מיתון עולמי ומצוקת מזון ממש.
קל מאוד להיתפס לתחזיות קודרות ולהתחיל לאגור קופסאות שימורים ומים…האמת היא שהתרגלנו כבר לא להתרגש מכל אותם מומחים המתריעים מפני סוף החיים על פני כדור הארץ, מקשת רחבה של גורמים, החל בחייזרים וכלה בהתחממות כדור הארץ.
המציאות פחות מפחידה מהתחזיות, אולם יחד עם זאת, אין ספק שכול משק בית בארץ מרגיש את נחת זרועו של יוקר המחייה המותיר בארנק של כולנו פחות כסף כדי לצרוך את אותה רמת חיים אליה הגענו בעבודה קשה.
לבי לבי על הדור הצעיר שמביט בעיניים כלות כיצד חלום קורת גג הולך ומתרחק ממנו כל אימת שמתפרסם מדד המחירים לצרכן, או בכל פעם שזוג צעיר מתעניין ברכישת דירה ראשונה כדי להתחיל את החיים באופטימיות זהירה.
אפשר כמובן להיכנס למרה שחורה וייאוש, אבל זו אינה אופציה שמובילה את הזוגות הצעירים למקום טוב. לעזרת חלק מהצעירים מתגייסים ההורים, שחשבו שעם יציאתם לגמלאות יוכלו לקחת נשימה עמוקה, לחבק את הנכדים, לראות עולם וליהנות מהחיים בישורת האחרונה ולכאורה הנינוחה עד 120.
המציאות טפחה על פני ההורים ברוח מזרחית חמה. הם מוצאים עצמם נדרשים להעביר כל שקל פנוי לטובת הדירה המיוחלת לילדים. האמת היא שמדובר במחירי דיור דמיוניים, שספק אם עזרה רבה ככל שתהיה מהורים גמלאים, שבעצמם היו שכירים כל חייהם, תהיה מסוגלת להדביק את נסיקת מחירי הדיור. עלייה של 16 אחוזים בשנה במחירי הדיור פירושה תוספת של מאות אלפי שקלים נטו בשנה לעלות של יחידת דיור, שגם ככה עולה מיליונים. מטורף!
והיכן המדינה? שברשותה הקרקעות המופשרות לבנייה והיא יכולה ברצותה להוריד את עלות הקרקע, כדי להוריד או לפחות לעצור את המראת המחירים למימדים דמיוניים אשר טרם נראו כאן בארץ זבת חלב ודבש.
למדינה תפקיד מפתח בעזרה לצעירים שלנו. ישראל נמצאת במצב כלכלי מצוין מבחינת המשק והיא יכולה להרשות לעצמה להחזיר ולו מעט לצעיריה בהורדת מחירי הדיור. מדובר באותם צעירים שהם מגש הכסף שלנו, ובשנים הקרובות יעבור אליהם הלפיד המקיים את המדינה היקרה שלנו.
