בין כל בעלי התפקידים ואנשי המקצוע שמגיעים לישיבות ועדת התחבורה בעיריה בולטת יעל טובי בת ה-10, תלמידת כיתה ה' 1 בבית הספר שבטי ישראל. היא מגיעה לישיבות הוועדה כדי לספק את הזווית של ילדי מודיעין לבעיות התחבורה בעיר המטרידות אותם. נפגשנו השבוע עם יעל ואמה כדי להבין מה לילדה בת 10 ולישיבות בעירייה. "על הדרך" זכינו גם להצצה לעולמם של ילדי המאה ה-21 במודיעין ובכלל.
יעל, איך קרה שהוזמנת לישיבת וועדת התחבורה?
"זה התחיל כשהיו כמה בעיות בקו 32 שלוקח אותי לבית הספר. כמעט תמיד הוא מאחר ובדרך כלל הוא מפוצץ. אמא הציעה שאתלונן בעירייה. אז ניסיתי ואמרו לי שזה יטופל, אבל אחר כך זה קרה שוב והמצב נהיה ממש גרוע אז התלוננתי שוב. אילן בן סעדון (מחזיק תיק התחבורה, ע.ק) הזמין אותנו לפגישה".
איך הרגשת כשהוא הזמין אותך?
"בפעם הראשונה ממש נלחצתי. באתי לבושה יפה ואמא באה בבגדים יומיומיים. הגענו ראשונים לישיבה ועוד לא היה שם אף אחד".
ומה הרגשת כשהגיע תורך לדבר?
"הרגשתי שמעניין אותם מה שיש לי להגיד".
מה סיפרת להם?
"סיפרתי על קו 32 ועל עוד הרבה קווים אחרים שרציתי להתלונן עליהם. שאלתי אותם שאלות והם ענו לי. הם סיפרו לי שיש 'גט טקסי' גם במודיעין, אבל צריך בשביל זה סמארטפון. אמרתי להם שאין לי, אז הם ענו שאגיד לאמא שתקנה לי. אז עכשיו אימא אמורה לקנות לי בזמן הקרוב סמארטפון".
זה כיף לנסוע באוטובוס לבד? מרגישים גדולים?
"אוטובוס זה כיף. לפעמים. תלוי אם אני פוגשת שתי חברות שלי שגם נוסעות לבית הספר באוטובוס. זה לא מרגיש כמו גדולים, אני כבר עושה את זה מלא פעמים".
הנהגים נחמדים לילדים?
"אני זוכרת נהג אחד ממש נחמד, אבל אני לא בטוחה איך קוראים לו. אם אמא לא בבית כדי לקחת אותי לחוג, אז אני נוסעת בקו 4 עם הנהג הזה. הוא תמיד מחייך ומדבר אלי. הוא ממש נחמד".
ואיך שאר הנהגים?
"השאר בדרך כלל שותקים".
כיף להיות ילד במודיעין?
"כן. אני אוהבת שיש פה הרבה צמחייה והכל ירוק. וגם שאפילו ברחוב אני יכולה לפגוש מישהו שיכול להיות חבר או חברה שלי. זה כמו משפחה גדולה שמפוזרת בכל הרחובות".
איך מישהו שאת לא מכירה יכול להיות חבר שלך?
"יש פעמים שאני לבד, אז אני הולכת לשחק ופוגשת עוד ילדים ומשחקת איתם. יש פה גם הרבה חוגים ומודיעין משתתפת בהרבה תחרויות אז הילדים פעילים. כמו תחרות רובוטיקה וה'קוד מאנקי'. היום הייתה אולימפיאדת המתמטיקה. היה קשה".
* * *
מה את לא אוהבת במודיעין?
"אני לא אוהבת שלא תמיד כולם יודעים על כל מה שקורה. זה כמו שיש משפחה ויש לוויה ולא ידעת עליה, ואחר כך מעציב אותך שלא ידעת ולא יכולת לבוא. כמו שהייתה לוויה של חבר כנסת שגר פה בנחל צין (ח"כ אורי אורבך. ע.ק) ולא ידעתי על זה. הייתי שמחה לבוא לשבעה ולנחם".
באמת היית רוצה ללכת לשבעה?
"בטח, למה לא?"
לא יודע. אולי כי זה מקום שיש בו הרבה עצב.
"כן, אבל בשביל זה באים לנחם. שתהיה שמחה".
צודקת. תגידי, מה יותר כיף במודיעין – להיות ילד או מבוגר?
"אני חושבת שלילדים יותר כיף מהמבוגרים כי יש פה הרבה דברים. יש מלא פארקים והעירייה דואגת שבכל שכונה יהיה פארק כדי שיהיה לילדים מה לעשות ולא יישבו סתם בבית. יש גם מלא פעילויות וטיולים שהעירייה עושה".
את חושבת שילדים היום מעדיפים לשחק בחוץ או לשבת מול המחשב והטלוויזיה?
"נראה לי שיותר מעדיפים לשבת במחשב. הם לא מבינים שיש עולם בחוץ. בגלל זה אני שמחה שאין לי סמארטפון, כי נראה לי שהייתי מתמכרת אליו. יש לי חברות שאם יש להן סמארטפון הן יכולות לשבת כל היום עליו".
ואת מקנאה בחברות שיש להן כבר סמארטפון?
"לא. אצלנו בכיתה כולן חברות של כולן ואם אני רוצה לשחק בטלפון של החברות אז הן נותנות לי. ככה הן מרוויחות מההישגים שצברתי במשחק ואני מרוויחה כי אני שמחה".
נראה לך שהיום יותר כיף להיות ילד מאשר כשאימא שלך הייתה ילדה?
"נראה לי שהיום יותר כיף. יש יותר ירוק ויותר דברים ויותר אנשים ויותר טכנולוגיה. יש יותר מה לעשות".
מה, פעם לא היה כיף להיות ילד?
"אולי היה כיף, אבל לא בימים חמים שחם מדי לשחק בחוץ. אלא אם כן גרים בחרמון ואז כולם יכולים לצאת החוצה ולשחק".
מה חסר לך במודיעין?
"כדאי אולי שיהיו יותר אוטובוסים. יכול להיות גם שצריך עוד כמה בתי ספר, כי מודיעין ממש גדלה ובונים שכונות חדשות וככה לא יהיה צפוף בכיתות".
הכיתה שלך צפופה?
"השנה לא, כי הפרידו בין הבנים לבנות אז אנחנו 27 בנות בכיתה. אבל שנה שעברה היינו ארבעים ילדים בכיתה ולמדנו במקלט".
איך זה מפריע כשיש כל כך הרבה ילדים בכיתה?
"זה מפריע כי צפוף וגם נהייה יותר מלוכלך. ואחרי שהבנים חוזרים מהכדורגל אז גם מסריח ואי אפשר לנשום".
מה את אוהבת לעשות עם החברות?
"אני יודעת שבנות גדולות הולכות לקניון, אבל אני לא מבינה למה ללכת לשם. זה מקום לקניות, לא לבלות. אין ממש מה לעשות שם. בדרך כלל אני והחברות שלי פשוט הולכות אחת לשנייה ומשחקות".
* * *
מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?
"אני חושבת להיות שחקנית, או מורה, או גולשת או אסטרונאוטית. אבל אני גם ממש רוצה להיות מורה. זה נראה לי כיף".
מה כיף בלהיות מורה?
"זה כיף כי נראה לי שפעם כל המורות היו ילדות והלכו לבית ספר והמורות צעקו עליהן, אז עכשיו הן רוצות להחזיר ולצרוח עלינו".
יש אצלכם מורות שצועקות?
"כן, אם מפריעים להן. בעצם הן לא צורחות אלא צועקות. וגם, רק חלק מהן".
איך זה מרגיש כשהמורה צועקת?
"לא אכפת לי אם היא לא צועקת עלי. עוד לא קרה עד עכשיו שצעקו עלי".
יש מורות שאת אוהבת?
"כן. יש את המורה דינה, המורה רותי, המורה עליזה, המורה ריקי והיועצת יפעת".
למה את אוהבת אותן?
"כי נגיד שיש שיעורי בית, אז הן מוצאות איך לעשות את זה מאתגר. ואז השיעורים פחות מבעסים".
בתמונה יעל טובי. לישיבה הראשונה הגיעה בבגדים יפים (צילום פרטי)
