הקרב בין עמותת נאות רעות ועיריית מודיעין תופס תאוצה ועובר לפסים משפטיים: אסיפת החברים שזימנה עמותת "נאות רעות" ביום חמישי האחרון היתה מתוחה וסוערת. מזמן לא הגיעו כשלוש מאות חברים לאסיפה השנתית (המנומנמת בדרך כלל) אך הפעם המצב היה שונה. בעיקר בגלל המתיחות בין מ"מ ראש העיריה שלמה פסי להנהלת העמותה – מתיחות שהגיעה לשיאה באיומים של פסי שיפעל לפירוק העמותה.

על הפרק היו ארבע נקודות: אישור סכום של רבע מיליון שקל למימון מאבק משפטי להחזרת מבני הציבור שברובע לבעלות התושבים, אישור עד מאתיים אלף שקל למימון חגיגות 25 שנים להקמת רעות, אישור מימון הקמת רשת מצלמות האבטחה ברעות, והטיפול בסוגיית הבעלות על הקרקע של תושבי רעות ב'.

לאחר דיון סוער החליטה האסיפה לאשר סכום פתוח של עד מאתיים אלף שקל לאירועי חגיגות 25 שנים להקמת רעות. גם הסעיף השני אושר והוא מאפשר להנהלת העמותה להקציב רבע מיליון שקל למאבק משפטי נגד עיריית מודיעין ורשות מקרקעי ישראל על החזרת הבעלות על מבני הציבור שברעות שנבנו בכספי המתיישבים, אבל הועברו לרשות העירייה עם איחוד העיר.

הבג"צ התקדימי והפסימי

לשני הסעיפים הללו התנגדו פסי ואנשיו, שהיוו כשליש מהנוכחים. פסי אמר כי "החלטה להקצות רבע מיליון למאבק על מבני הציבור ברעות היא החלטה שגויה שתביא לביזבוז כספי העמותה וכספי התושבים". הוא הסביר את התנגדותו בכך ש"מאחר ויש כבר פסיקת בג"צ בנושא מבני ציבור, פסיקה הקובעת במפורש שבעת איחוד רשויות מקומיות מבני הציבור גם אם נבנו בכספי התושבים, עוברים לבעלות הרשות המקומית, הרי שמאבק כזה הוא בעל סיכויים אפסיים וכי מי שיגזור קופון פה אלה רק עורכי הדין".

שלמה פסי, זו החלטה דמוקרטית וזה מה שהרוב רוצה.

"נכון, אבל אני רואה כחובה לעצמי להתריע על כך בפני תושבי רעות וחברי העמותה. אני חייב לומר את העובדות כדי שגם אחר כך לא יגידו 'למה לא אמרת? למה לא הזהרת?' השבוע אפגש עם יעקב ברוש, יו"ר עמותת נאות רעות, ואומר לו שהוא וחברי הנהלת העמותה חשופים אחר כך לתביעות אישיות מצד חברי העמותה על רשלנות".

על איזו פסיקת בג"צ אתה מתבסס?

"על בג"צ 7138/03 זו פסיקה שניתנה ביוני 2004 ושדן באיחוד רשויות מקומיות של יאנוח וג'ת ושל מכבים ורעות ושבו נאמר בפירוש: אינני סבור כי קיימת לתושבים של רשות מקומית זכות קניין במתקניה הציבוריים של הרשות המקומית, בין אם השתתפו באופן אקטיבי במימון הקמתם ובין אם לאו. המתקנים הציבוריים והמבנים הציבורייים הם קניינה של הרשות המקומית. לא קיימות לתושבי המועצות העותרות זכות קניינית, חוקתית, במתקני המועצות, בין שהשתתפו במימונן במישרין ובין שבעקיפין".

אבל ברמה העקרונית – התושבים מימנו את בניית מבני הציבור. לא מגיע להם משהו?

"בכל מקום תושבים מממנים את מבני הציבור. גם כשאתה קונה דירה חדשה מקבלן, הקבלן שילם הוצאות פיתוח לרשות המקומית עבור מבני הציבור ויישור הקרקע. אז ברור שהסכום מגולם כבר במחיר הדירה שאתה קונה. ברעות העמותה בנתה את מבני הציבור ולכן היתה פטורה מלשלם היטל השבחה למועצה. במחיר ששילמו עבור הבתים שקנינו כשהתיישבנו במקום כבר היה כלול סכום עבור בניית מבני הציבור. לא גבו מאיתנו סכום נוסף ונפרד".

הגישה האופטימית

אפי מלר מרעות, העוסק שנים רבות בנושאי הנדל"ן ברובע ובעמותת נאות רעות, דחה את קביעותיו: "מה שאנחנו רוצים בסך הכל הוא לברר מהי מערכת היחסים של עמותת נאות רעות מול עיריית מודיעין. במישור המשפטי, ולגבי השטחים הציבוריים והמבנים שעומדים עליהם".

מלר, שמונה לחבר ב"צוות המבנים" שהקימה העמותה שמטרתו להסדיר את הנושא, אמר כי "מאחר ואני סבור שיש להגיע לבירור יסודי של הנושא לאחר עשרים וחמש שנים, לא היתה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט".

מה לגבי הבג"צ ששלמה פסי נתלה בו?

"הבג"צ הזה כבודו במקומו מונח, אבל הוא לא רלוונטי בכלל. יש לנו חוות דעת משפטית שאומרת שהסיכוי שלנו בתביעה מול העירייה הוא מאה אחוז. צריך להבין שעמותת נאות רעות לא מכחישה שהמבנים הציבוריים שייכים לרשות המקומית, ואכן השטחים והמבנים הופקעו".

אז על מה הויכוח?

"השטחים עצמם הופקעו כחוק, אלא שמעמדם של המבנים שניצבים על השטחים האלה, כמו מבני גני הילדים ובתי הספר, מעמדם של אלה לא הוסדר בין העמותה ובין המועצה המקומית מכבים-רעות וכך זה עבר לעירייה. בזמנו נחתם  הסכם בין העירייה ובין נאות רעות שמסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים, אבל עכשיו – אחרי עשרים וחמש שנים – אנחנו בתחושה שכאילו ההסכמים למעשה לא קיימים ואת זה אנחנו רוצים לברר עכשיו בבית המשפט".

מתי תגישו את התביעה?

"יש לנו זמן עד ל-21 למרץ. אחר כך תחול על זה התיישנות".

צילום אינגריד מולר