צרה צרורה נפלה על ראשי הרשויות המקומיות בישראל: ממשלה חדשה קמה ושורת החלטות ירדה עימה. זו שעשתה הכי הרבה כותרות השבוע היא ההודעה המשותפת של שר החינוך בנט ושר האוצר כחלון על הוספת סייעת לגני הילדים כבר בשנה הבאה. לא היה צריך להיות חד עין כדי לגלות שמי שחלק עימם את מסיבת העיתונאים המתוקשרת היה חיים ביבס. ראש עיריית מודיעין, בשבתו כיו"ר מרכז השלטון המקומי.

ביבס אולי קיבל על המהלך נקודות ברמה הארצית, אבל כאן – אצלו בבית – להחלטה יש משמעות ברורה: מודיעין, כעיר "חזקה" (מבחינה סוציו-אקונומית), תישא במימון של חצי מהמשכורות הנוספות. ובתרגום לעברית ארבעה מיליון שקל שצריכים להגיע ממקור מימון כלשהו.

זה לא מעט כסף, גם לעיריית מודיעין. סך הארנונה שהעירייה גובה בשנה הוא כ-220 מיליון שקל ולכן מדובר בכמעט שני אחוזים מהתקציב. מתוך שתי האפשרויות הקיימות (קיצוץ ממקום אחר או העלאת הארנונה) – ביבס מכוון לשני. אם הדבר הזה יקרה, הארנונה לתושב תתייקר באחוז וחצי.

ביום רביעי הופצה בשורתו של ביבס לכלי התקשורת הארציים. "נצטרך להכניס את היד לכיס של התושבים", אמר ביבס. וזה אומר הכל.

תמיד יש פעם ראשונה

מאז התיישב על כסא ראש העיריה, לפני שבע שנים, התגאה ביבס בכך שמעולם לא ייקר את הארנונה במודיעין. גם השנה הוא לא התכוון לנקוט בצעד הזה, למרות שהארנונה כאן נמוכה בהשוואה לערים בסדר גודל דומה. סגנו מיכאל חרל"פ סבור שזה מה שיקרה הפעם: "המאבק יהיה בין ללכת על ייקור הארנונה ובין קיצוץ בתקציבים שונים כדי להסיט כספים למימון הסייעות".

הדבר הראשון שביבס עשה הוא להודיע על כינוס שלא מן המניין של מועצת העיר. זאת לאחר שרק בשבוע שעבר אישרה מועצת העיר את צו הארנונה הרגיל. "אני אביא את נושא הסייעות לפתחם של חברי המועצה", אמר ביבס ל"מודיעין News“. “שהם יחליטו בהצבעה האם אנחנו מאמצים את החלטת הממשלה לגבי תוספת סייעת או לא“.

יש לך בכלל ברירה אחרת?

"אנחנו כתושבי עיר זכאים להחליט למה ישמש הכסף שלנו. לכן חברי המועצה, שהם נבחרי העיר, יחליטו בעניין".

ואם ההחלטה תהיה לממן את הסייעת הנוספת?

"זה אומר תוספת של שישים תקנים ועלות שכר של ארבעה מיליון שקל לשנה, ונצטרך למצוא את המקור התקציבי לזה".

איך?

"על פי חוק, אסור לעירייה להיות בגרעון. כך שאני לא יכול לקחת כסף למימון הסייעות ממה שאין לי. לכן לדעתי נצטרך לייקר את הארנונה בשיעור שיספיק לממן את זה".

ומה לגבי הסטת תקציבים מסעיפים אחרים?

"אני לא בעד מסיבה פשוטה – כמו שאני ואתה, שאין לנו כבר ילדים בגיל גן, משלמים ארנונה שהולכת גם לחינוך, כך גם תושבים אחרים. אני אקח מהתרבות? זה לא הוגן, כי יבואו אנשים ויגידו 'אנחנו צרכני תרבות. כמו שאנחנו ממנים את החינוך, אנחנו רוצים גם תרבות. אל תקצץ לנו בתרבות'. והם צודקים".

סידס יסדר

ביום שלישי בבוקר קיבלו חברי המועצה הודעת אס.אם.אס קצרה מלשכתו של ביבס, הודעה לקונית: "ב-26 ביוני תתקיים ישיבת מועצה שלא מן המניין בנושא אישור צו הארנונה. חומר יישלח בהמשך".

גזבר העירייה רם סידס אמור להכין עד הישיבה את כל החומר האמור. כלומר "לשחק עם המספרים", לבדוק את כל הסעיפים שמהם אפשר לקצץ משהו, לראות היכן מסתתרים סעיפים וכספים שלא נוצלו תקציבית עד הסוף ושאפשר לגרד משם כספים. מדובר בכאב ראש גדול מאוד לגזבר, משום שנותרו לו חודשיים בלבד להכין את תקציב 2016. תקציב שנגזר כולו מסכומי הארנונה שתושב העיר ישלמו.

שלום לגזבר העיריה רם סידס. החומר כבר מוכן לישיבה ב-26 ליוני?

"עובדים על זה. אל תדאג. חוץ מזה כנראה שהישיבה תוקדם".

אז יש לך הרבה עבודה?

"כמו תמיד. עבודה לא חסרה".

ביום רביעי, לאחר הפרסום הארצי, הודיעה לשכת ראש העירייה כי הישיבה המיוחדת "מוקפאת". כלומר – היא תתקיים אך במועד אחר.

ואם לא מארנונה, מאיפה כן?

מבדיקה ראשונית עולה כי רוב חברי המועצה יצביעו בעד ייקור הארנונה. "אנחנו עיר שחינוך חשוב לה מאד", אומר חרל"פ. "לדעתי התושבים לא יתנגדו לייקור הארנונה עבור סייעת שלישית. אם רוצים חינוך איכותי – צריכים לשלם".

גם חברי המועצה שלא משתמשים בשירותי גני הילדים, כמו אלעד שמעונוביץ הרווק ושלמה פסי שילדיו בוגרים, רוצים מאוד לראות את המהלך מתבצע במודיעין. "אני חושב שסייעת נוספת בגן זה חשוב מאד ונמצא את הדרך לממן אותן". כך שמעונוביץ.

שלמה פסי, שגם הוא מחזיק בתפקיד סגן ראש העיריה, סבור שניתן למצוא את הכסף לסייעות בתוך העירייה מבלי לייקר את הארנונה: "יש דברים שאפשר לשנות. אני למשל בעד הגברת האכיפה בנושא חניה בעיר. זה סעיף שניתן להגדילו והוא יכול להכניס הרבה כסף לעירייה". פסי גם מציע להנהיג כרטיס חודשי לחניה: "אם תושב העיר קונה כרטיס כזה למרכז העיר הוא יכול לחנות בחינם באזורים מוגדרים נניח סמוך לתחנת הרכבת. זה נהוג בכל עיר גדולה".

שמעונוביץ: "אני דווקא מתנגד להגברת האכיפה בחניה. למה להקשות על התושבים? אפשר יהיה למצוא מקורות חלופיים לייקור הארנונה".

הסגן השלישי, אילן בן סעדון, מתכנס לנקודה המסורתית שלו – השירותים החברתיים. "אני לא אתן שיקצצו בסעיפי הרווחה והשירותים החברתיים במודיעין", הוא אומר.

לבן סעדון ברור שאם אכן המועצה תצביע על ייקור הארנונה, ושהצורך יהיה לייקר את הארנונה ב 1%–2%, בסופו של דבר ייפגעו שירותים שהעירייה נותנת. אלא אם הייקור יהיה עמוק כך שיכסה על הצורך לקצץ בתקציב העירייה.

"כולם חושבים ששירותים חברתיים זה לחלק חבילות אוכל לנזקקים לחגים, אבל זה הרבה יותר מזה. מה עם השירות לקשישים, והטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, ומה עם המאבק באלימות, ובבני נוער שמסתובבים בלילות? כל זה עולה כסף. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפגוע בסעיפים האלה".

אז במה אפשר לקצץ?

"אפשר לקצץ בתרבות, בתקציבי האירועים. לא יקרה כלום אם יהיה כאן פסטיבל אחד פחות בקיץ. העיר יכולה לחיות עם זה. אבל העיר לא יכולה לחיות עם נוער מנותק ועם מכורים לסמים ועם אלימות במשפחה. זה בנפשנו".

כמה נשלם במקרה הזול?

גם כך שנת 2016 עומדת להיות שנה מעט מכבידה על תושבי מודיעין בתחום הארנונה. ה"טייס האוטומטי" – כלומר מנגנון ההתייקרות שהממשלה מפעילה לגבי הארנונה בכלל במדינת ישראל – יביא לכך שתושבי מודיעין ישלמו בשנת 2016 ארנונה בתוספת ההתייקרות בשיעור 1.27% וזה עוד לפני הגזירות ומימון הסייעות השלישית.

את צו הארנונה לשנת 2016 אישרה מועצת העיר בישיבתה האחרונה בשבוע שעבר אך כאמור – הסיכוי גבוה שהעירייה תיאלץ לפנות לשר הפנים ולבקש ייקור נוסף.

גורם בעירייה הסביר כי "על פי אישור צו הארנונה אנחנו יודעים מה יהיו מקורות ההכנסה שלנו ואז אנחנו מתחילים להכין את תקציב 2016. עכשיו נצטרך להיערך למצב שבו יש לנו חור תקציבי של ארבעה מיליוני שקלים שנצטרך לראות מהיכן מממנים אותו".

ביבס לא שש לפנות לשר הפנים ולבקש ייקור ארנונה. אחת מנקודות הגאווה של ביבס היא שהארנונה הממוצעת במודיעין היא 41 שקלים למ"ר למגורים. זאת בעוד רשויות דומות בגודל והרכב האוכלוסיה גובות 54 ואף 61 שקלים למטר מרובע.

אז כמה ישלמו תושבי מודיעין ארנונה שנתית בשנת 2016 לפני ייקור הסייעות? בעלי בתים צמודי קרקע (קוטג'ים, וילות, דירות גן ודירות גג) ישלמו ארנונה בשיעור 48.01 שקלים למטר מרובע עד ל- 170 מ"ר. מ-171 מטר מרובע עד ל-200 מטרים רבועים ישלם התושב 56.14 שקלים לכל מטר. מ- 201 עד 300 מטרים רבועים ישלם התושב ארנונה בשיעור 59.81 שקלים לכל מטר ולכל מטר מעל 300 מ"ר יחזור התעריף לדרגתו הנמוכה של 48.01 שקלים.

בעלי כל דירה אחרת ישלמו 44.88 שקלים לכל מטר מרובע. עבור מקלטים, מחסנים, חניות מקורות, סככות, פרגולות ומרתפים בבתים משותפים תגבה העירייה סך של 22.43 שקלים למ"ר. לגבי סעיף זה בבתים צמודי קרקע תגבה העירייה סך של 24 שקלים לכל מ"ר.

לגבי עסקים: עסק הנמצא בדירת מגוריו של אדם ישלם עבור חלק המשמש כעסק 185.60 שקלים לכל מטר מרובע. עסק הפועל מתוך דירת מגורים שלא מתגוררים בה ישלם 230.30 שקלים למטר מרובע.

קופות חולים ומרפאות ישלמו 203.79 שקלים למ"ר, משפחתונים שבהם יותר מעשרה ילדים ישלמו 115.16 שקלים למ"ר, בריכות שחיה ומתקני ספורט ישלמו 15.27 שקלים, סניפי בנקים ישלמו 1,337.07 שקלים לכל מ"ר לעומת תעריף של 1,310 שקלים למטר ששילמו בשנה האחרונה.

מסחר ועסקים: באזורים שמוגדרים מרכזים מסחריים כמו אזור התעסוקה, מרכז המלאכה, המרכזים המסחריים ברחבי העיר, ישלמו העסקים תעריף של 184.25 שקלים למ"ר עד 120 מ"ר ומעל שטח זה 371.24 שקלים למ"ר.

בתי קפה, מזנונים ומסעדות במרכזים המסחריים ישלמו קצת יותר, לפי תעריף של 228.85 שקלים לכל מ"ר. לעומתם, תעשיית הייטק ובתי תוכנה ישלמו 122.78 שקלים עד לשטח של 100 מ"ר ותעריף של 95.42 שקלים לכל מטר מעל 100 מ"ר ועד ל- 1,000 מ"ר ולכל מ"ר נוסף 81.79 שקלים.

בתמונה: הישיבה המתוקשרת. ביבס: " נצטרך להכניס את היד לכיס של התושבים" (צילום חיים צח)