עליה בהיקף ההנחות בארנונה שמעניקה עיריית מודיעין למשפות שמצבן הכלכלי לא טוב: בשנת 2014 קיבלו זכאים הנחות בשיעור של 20.5 מיליון שקל, לעומת 18.1 מיליון שהופיעו בסעיף ההנחות בתקציב המקורי.

התוספת בהנחות (בשיעור של 13%) שנאלצה העירייה לאשר נובעת מגידול באוכלוסיית העיר ובהם גם זכאים להנחות בשל מצבם הסוציו-אקונומי. בתחילת השנה לא ידועים הנתונים העתידיים, כך כשמגיעות משפחות חדשות לעיר מתברר מה מצב ההנחות הנדרש להעניק להן.

במקביל ממשיכה מודיעין להתקרב לרף המקסימלי של גביית ארנונה: ב-2013 עמדה רמת הגביה על 96% ובשנת 2014 המספר התייצב על 97% – הגבוה בישראל במגזר העירוני. תושבי העיר שילמו ב-2014 204 מיליון שקל כארנונה.

ומי משלם הכי הרבה? סניפי הבנקים משלמים 1,310 שקל לשנה למ"ר ומכיוון שמדובר ב-3,044 מ"ר במצטבר, הם שילמו כמעט ארבעה מיליון שקל כארנונה בשנת 2014. הכי מעט משלמים בעלי החניונים, לפי תעריף של 8 שקלים בלבד למ"ר.

בתחום המגורים שילמו תושבי מודיעין ארנונה על דירותיהם בהיקף של  150 מיליון שקל, בשיעור ממוצע של 41 שקל למ"ר. בתחום המשרדים והמסחר היתה הנחה משמעותית של 8% בתעריף הארנונה, תעריף שצנח בשנה האחרונה מ- 143 שקל בממוצע למ"ר ל-132.

הגירעון ממשיך להצטמצם

הישג מרשים לחשב העיריה רם סידיס, שהצליח לצמצם את האוברדראפט העירוני בבנקים מרמה של שלושה מיליון שקל ל-400 אלף בלבד. מצד שני, נרשם גידול של שלושה מיליון שקל בהתחייבויות השוטפות של העיר, בעיקר לספקים, למוסדות שונים וגם למשרדי ממשלה.

גם בגרעון של התב"רים חלה ירידה משמעותית, מ-5.4 מיליון שקל ל-5 מיליון בלבד. סך כל הגרעון בתקציב הרגיל ובתקציב הבלתי רגיל ירד במצטבר ב- 1.8 מיליון שקל במהלך שנת 2014.

מודיעין לא רוותה השנה נחת ממשרדי הממשלה, בעיקר עקב ההליכה לבחירות והקפאת חלק מהפעילות התקציבית של הממשלה, בא הדבר לידי ביטוי בספר התקציב. כך למשל בסעיף העברות תקציביות ממשרד הרווחה כלומר סכומים שהעיר היתה אמורה לקבל ממשרד הרווחה, חלה ירידה של 17% ולמרות התחזית כי העיר תקבל 20.5 מיליון שקל הוזרמו לקופתה רק 17 מיליון. כתוצאה מהסכום הנמוך שקיבלה מודיעין בתחום הרווחה חלה שחיקה של 18% בהוצאות, כשהעירייה הוציאה 18.2 מיליון שקל בתחום למרות שתיכננה להוציא לצרכי רווחה 22.2 מיליון.

גם בתחום החינוך חלה שחיקה בהעברות כספיות מהמשרד, אמנם שחיקה של 400 אלף שקלים בלבד, אבל בהתחשב בכך שמדובר בעיר צומחת שפותחת בכל שנה 2-3 בתי ספר, השחיקה גדולה בהרבה. התוצאה היתה שסעיף פעולות החינוך נפגע גם הוא והעירייה שתיכננה להשקיע בחינוך מאה מיליון שקל, השקיעה רק 97 מיליון.

ומה לגבי הוצאות שכר בעירייה? לעומת תחזית של 194.7 מיליון שקל כעלויות שכר כוללת לעובדי העירייה, בפועל שילמה העירייה לעובדיה בשנת 2014 197.4 מיליון. זאת למרות שמספר המשרות ירד.

(צילום ארכיון)