הדבר האחרון שעובדי הערוץ הראשון היו צריכים לעשות הוא להחשיך את הערוץ. קיראו את הטוקבקים המתייחסים לצעד זה של עובדי הערוץ באתרי האינטרנט החדשותיים ותבינו כמה שנאה ובוז צברו עובדי רשות השידור בקרב הציבור הרחב.
רשות השידור היא גוף מסואב כבר עשרות שנים. כולם יודעים זאת אבל בחסות השלטון ניתנו לה תקציבי עתק שלא הצדיקו העסקה של אלפי עובדים שרבים מהם היו למעשה מובטלים ממעש ואחרים ״עבדו״ ביממה יותר שעות מכפי שיש ביממה.
במסגרת שידוד המערכות הכללי הגיע הזמן לטיפול שורש גם ברשות השידור. אני משלם את אגרת הטלוויזיה מאז שאני מכיר את עצמי. לא שואל שאלות אבל אני יודע שזו תרומתי זה עשרות שנים לגוף רקוב. עד כמה שזה תלוי בי הייתי מוותר על הערוץ במתכונתו הנוכחית ומקים גוף רזה ויעיל שישאב מקופת המדינה עשירית מהתקציבים שהערוץ הורגל להם.
תפסיקו לגנוב ממני מאות שקלים בשנה עבור האגרה ואני כבר אמצא דרך לצפות במשחקי המונדיאל. בלי טובות ובלי להכניס את היד הארוכה שלכם לארנק שלי. תנו לי להחליט אם ברצוני לצפות בכם או לא. האם יש חשיבות לערוץ ציבורי? חד משמעית כן. רבים בציבור מאסו בתוכניות הריאליטי הנבובות ומתגעגעים לתוכניות עם תוכן ועומק ואת אלה יכול ספק ערוץ ציבורי ראוי ויעיל.
הרייטינג של ערוץ 1 אינו מצדיק את קיומו. עובדי הערוץ בהחשכת המסך יורים לעצמם בראש. איש אינו שמח על כך שעובדים הולכים הביתה. לא כאשר זה קורה לעובדי מתפרה במצפה רמון ולא לעיתונאים ששנים נהנו ממטרייה ממשלתית וכמו כל דבר גם המטרייה זאת הגיעה לסוף דרכה.
