אלונה ירדן. מצלצל לכן? אם את אישה הגרה במודיעין, סיכוי גבוה שגם אם לא הכרת אותה באופן אישי או "פגשת" אותה בפייסבוק, שמעת עליה ממישהי אחרת. ואם לא, זה יקרה בקרוב.

לפני קרוב לארבעה חודשים הקימה אלונה – עצמאית, מנהלת עמודים עסקיים בפייסבוק, נשואה+4 ותושבת שכונת אבני חן – את קבוצת הפייסבוק "נשים ממודיעין – לנשים שלא רוצות להיות רק אמהות!". תוך זמן קצר הקבוצה צברה כ-2,400 חברות, כשאחת הקבוצות הגדולות במודיעין באותו תחום, "אמהות ממודיעין", צברה כ-3,400 חברות בתקופה של למעלה משנה. את אלונה כבר מזהים ברחוב. יש לנו הרגשה שזוהי רק ההתחלה.

שאלנו את עצמנו מדוע החליטה אלונה לפתוח קבוצת נשים נוספת בפייסבוק עבור נשות מודיעין (בעיר צעירה), הרי ברובן אמהות גם כך. תוך כדי שיחה איתה הבנו מדוע חשבה כי יש בכך צורך אמיתי ואחת ההוכחות לצדקתה היא הקצב המהיר בה גדלה הקבוצה. כמו כן היא גם הצליחה להוציא את נשות העיר אל מחוץ לגבולות הפייסבוק, מה שקבוצות אחרות מתקשות לעשות.

מדוע החלטת להקים את הקבוצה?

"זה היה ביום בו גלשתי בקבוצה 'נשים ממודיעין'. מישהי כתבה שנמאס לה מכל המפרסמות: 'זה מגעיל, תכבדו אותנו, לא רוצים לראות פרסומות'. בעקרון מנהלות הקבוצה לא מרשות לפרסם, אבל היו כאלו שפירסמו. היא קיבלה כ-150 תגובות בעיקר מנשים עצמאיות, שנעלבו מהאופן שהיא בחרה להתנסח ונוצר ויכוח לוהט. ממספר המגיבות הרב הבנתי שאחד ממאפייני קבוצת נשים לא מבוטלת בעיר הוא שהן בעלות עסק עצמאי ולכן הצעתי שאולי צריך לשנות את חוקי הקבוצה, וחטפתי על כך אש. לא מבעלות הקבוצה אלא מהחברות בה. הבנתי שיש לזה צורך, פלטפורמה פרסומית בפייסבוק לעצמאיות ללא איסורים".

זה מספיק כדי להקים קבוצה?

"סיבה נוספת היא מתוך ההבנה שלי שמודיעין היא עיר מהגרים ואין כאן חברי ילדות או חברים מהתיכון, ובגילאים שלנו קשה יותר להכיר, בעיקר כי לא נעים. אני רוצה לשבור את הקרח, את ה'לא נעים'. יש לי בעל מדהים וילדים מתוקים, אבל חסרות לי חברות, מכרות יש והרבה, אבל לא חברות. כשאמרתי את זה בקול רם, בקבוצה, גיליתי הרבה נשים שמרגישות אותו הדבר. עכשיו אני לא יכולה להתלונן. היום יש לי חברות אמיתיות. זו עדיין התחלה, כי הכרנו לא מזמן, אבל כן זה בדרך לשם".

ממה זה התחיל?

"בעבר ניסיתי לארגן ערבי נשים עם אמהות מבית הספר של הילדים שלי או מהגן, אבל זה לא צלח. כשאת פונה לנשים בכובע של אמהות זה שונה מאשר פנייה אליהן כאשר כובע האישה חבוש לראשן. הן מגיבות אחרת ולכן התעקשתי לא לקרוא לזה אמהות. אמהות זה נפלא, אבל אני והנשים האחרות, אנחנו לא רק אמהות".

הפתיחות לפרסום וללא הגבלה, זה לא הביא לפרסום יתר?

"כשהאווירה בקבוצה היא של פתיחות, הנשים מרגישות שלכל אחת יש את המקום שלה, הן מרגישות נוח לפרסם. אבל הן לא מפוצצות בפרסומות, לא דוחפות בהגזמה ואין יותר מדי ויכוחים. הייתה אחת או שתיים שפרסמה בצורה קיצונית יותר ופניתי אליהן לא רק כמנהלת הקבוצה אלא ייעצתי להן לטובתן למנן בצורה נכונה את הפרסום שלהן והן קיבלו זאת בהבנה. אני גם תמיד זמינה לשאלות".  

מה תפקידך כמנהלת הקבוצה? לאלו חוקים עליהן להישמע?

"הקבוצה לא שלי. היא של נשות מודיעין ויש לקבוצה חיים משלה. אני דואגת לאשר כל אחת ואחת במהירות האפשרית, עוקבת אחרי כל פוסט ופוסט במידה וזקוקים להתייחסותי. אני משקיעה בקבוצה פי שבע מהזמן שאני נמצאת בעמודים אחרים, אבל לא בשביל פיקוח אלא כדי להיות חלק. אין בקבוצה חוקים והגבלות, האיסור היחיד הוא להימנע מאלימות מילולית. ההתערבות שלי מינימאלית רק אם הדיון הולך למקומות פוגעניים. הנשים מעלות בקשות להתייעצות או המלצות – בתחום היופי, קריירה, דילמות חיים, ילדים למעשה כל תחום שהוא. עזרה הדדית – כמו למשל להשאיל דברים, טרמפים וכדומה והתארגנות – קנייה קבוצתית, מפגשים, ערבי נשים, סדנאות ועוד. הן גם פונות אלי בבקשות לארגן דילים לעסקים, אז אני מנסה לעזור כמו  שעשיתי עם 'המטבחון של סימה'".

למי את מגיבה?

"אני מגיבה לפוסטים בהתאם למידת העניין שלהם עבורי,  או אם אני יכולה לעזור לאחרות. אני מעלה סטאטוסים אם אני מארגנת מפגש או קבוצות בהתאם לדרישה של בנות הקבוצה, אבל אני לא יוזמת פוסטים של שיתוף ורגשות. הקבוצה יותר עניינית".

מי פנויה לפיקניק?

אילו מפגשים ארגנת מחוץ לרשת החברתית?

"יש מפגשים שאליהם אני מזמינה את כל נשות הקבוצה וגם כל אחת אחרת מוזמנת. היא אינה חייבת להיות בקבוצה שלנו. יש כאלו שמגיעות עם חברות שאין להן אפילו פייסבוק. המפגש הראשון שהרמתי אליו את הכפפה לנשות העיר היה ערב כיפי באוסליבן. הגיעו כארבעים. שתינו, פטפטנו וצחקנו והכרנו אחת את השנייה. הקומה העליונה הייתה שמורה עבורנו ואחד הברמנים הדגים לנו כיצד הוא מכין קוקטיילים מיוחדים. היה ערב מהנה מאד. ביום חמישי האחרון,עשינו מפגש נשים בפארק ענבה. העליתי פוסט עם כל הפרטים על הפיקניק, הוספתי שאלון עם אפשרות הצבעה ובו מה כל  אחת מביאה. היה מקסים.  יהיו מפגשים נוספים כאלה.

מפגשים אחרים הם יותר נקודתיים. למשל ארגנתי כבר שתי סדנאות עיסות נייר אצל חלי לוי. היינו עשר נשים כל מפגש. בקרוב תתקיים סדנת איפור שאני מארחת בביתי. הקמתי גם קבוצות הליכה בשכונות שונות בעיר. מישהי העלתה סטאטוס שהיא רוצה לחזור להיות בכושר ומחפשת מישהי ללכת איתה בערבים. היא קיבלה עשרות תגובות, אבל הסטאטוס לא היה פרקטי ולא התגבשה קבוצה. מיד התנדבתי לארגן את הדברים והעליתי פוסט מסודר עם אפשרות הצבעה לפי שכונות. מעל עשר נשים בשכונה – פתחתי קבוצת הליכה. פניתי לכל אחת לקבלת טלפון ופתחתי קבוצת וואטסאפ. קבעתי להן מקום מפגש ושעות לבחירה. כל יום קבוצה אחרת הולכת ויש לי תזכורות כדי להזכיר להן לפני, מתי הקבוצה נפגשת.  בנוסף, ארגנתי אצלי בבית פעמיים 'קפה בוקר'. כתבתי: 'מי באה לקפה'? בפעם הראשונה הגיעו 16 נשים, פעם שנייה הגיעו שש. אני גם מארגנת ערבי נשים יחד עם הצלמת לינור לוי 'מצטלמות ונהנות' שמגיעה אליו גם מאפרת מקצועית. בקרוב נערוך את המפגש ה-23 שלנו. אני על תקן המארחת, אני עושה את בשביל הכיף וזה לא חלק מפעילותי העסקית".

איזה תגובות את מקבלת?

"המון נשים פנו אלי במילות תודה, וסיפרו לי שעזרתי להם מאד לקדם עצמן עסקית. אין לי אינטרס. יש צורך אז למה לא? אני מקבלת המון פידבקים חיוביים מהחברות. בל"ג בעומר עצרו אותי קבוצה של חמש נשים ושאלו אותי: 'את אלונה? אלונה מהפייסבוק?!. אנחנו קבוצת ההליכה מקייזר'. באותו יום שלחתי להן תזכורת בוואטסאפ. אני מתה על זה. כל מה שאני צריכה בתמורה ועושה לי טוב על הלב זה כשאומרים לי תודה".

לניו יורק ובחזרה

לא תמיד הייתה אלונה פעילה בפייסבוק כמו היום והיא גם לא עסקה כלל בתחום זה. היא בת 36, נשואה לגאי (העובד בתחום ההיי-טק) ואם לארבעה ילדים בגילאי 8, 7, 7, 4 ובבעלותה שלושה כלבים.

עד לפני ארבע שנים היא עבדה במשך למעלה מעשור בהיי-טק, שם היא גם הכירה את בעלה. אחד מתפקידיה האחרונים היה מנהלת צוות תמיכת לקוחות.

בשנת 2009 משפחת ירדן עשתה רילוקשיין לניו-יורק מטעם החברה. גאי עבד כמנהל פרויקטים ואלונה שובצה בתפקיד מנתחת מערכות. "ביום הטיסה", נזכרת אלונה, "גיליתי שאני בהיריון עם הילד הרביעי. רציתי ילד נוסף, אבל כבר עמדנו בפני הרפתקה אחת. היה לי מאד קשה שם. היינו לבד. אני אדם חברותי וזה חנק אותי".

אחרי שנה וחצי הם החליטו לחזור לארץ. התפקיד הקודם שלה כבר אויש ותפקידים אחרים דרשו נסיעות מרובות לחו"ל, במקביל חשה שכבר מיצתה עצמה בתחום והחליטה לנסות לעבוד כעצמאית. היא התחילה עם המשפחתון של הילדים וביקשה מהבעלים לתת לה לפתוח עבורה עמוד עסקי ללא תשלום. "תוך שבועיים היא התמלאה לשנה הבאה", סיפרה אלונה. לאחר מכן היא פנתה אל הבעלים של החוג לג'ודו של בנה והפעם ביקשה שייתן לה הזדמנות בעבור תשלום, עד היום הוא לקוח שלה. ביום בו קיבלה את הלקוח המשלם הראשון היא הייתה ב"היי": היא נכנסה למכולת השכונתית ליד ביתה, הציגה עצמה ויצאה משם עם הלקוח השלישי. וכך זה גדל וגדל.

"אני נהנית ממה שאני עושה, אני מתקשרת עם הלקוחות, בונה קהילה, יש לנו נושאי שיחה משותפים. זה עונה על החוסר החברתי שלי, אני צריכה חברים", היא אומרת בחיוך רחב בלי שום מבוכה.

כמה לקוחות יש לך היום?

" כשחזרתי מארצות הברית הבנתי שהמטרה העיקרית שלי בחיים היא המשפחה והילדים. מספר הלקוחות משתנה. אבל אני מקבלת לקוחות על פי מכסה כלכלית שאני מקציבה לעצמי מראש ואני לא עוברת אותה. אני אומרת גם לא ללקוחות חדשים. חשוב לי להכין לילדים ארוחות צהריים, לבלות איתם זמן איכות, לבדוק שיעורי בית, לקחת אותם לחוגים. עשיתי צ'ק על ההיי טק עכשיו אני כאן בשבילם ועם היד על הדופק והם פורחים".

מ-20:02 אני אישה!

אנרגטית זה ברור. אילו תכונות נוספות עושות אותך אלונה?

" אני אוהבת לנהל פרויקטים, כשחברה רצתה לפתוח עסק מיד נרתמתי בהתלהבות לשבת איתה על תוכנית עסקית, לחשוב קדימה וכל מה שרק צריך. אני אוהבת לארגן דברים ולראות אותם קורים".

איך נראה סדר היום בבית שלך?

"יש אצלנו לוח זמנים מאד ברור בבית. עד השעה 13:30 – הגעה מבית הספר. 13:30 ארוחת צהריים, 14:00-15:00 – שיעורי בית, אם אין זמן חופשי, 15:00-16:00 – זמן אישי לכל ילד, יום ראשון שחק, יום שני גבע ויום שלישי לוטן והם מתכננים שבוע לפני כן מה לעשות בזמן שלהם, ואני כמו ילדה קטנה רצה איתם, קופצת, משחקת משחקי מחשב, כל מה שהם רוצים.

בשעה 17 מתחילים החוגים, 19:00 ארוחת ערב, מקלחות וצפייה בתוכנית טלוויזיה אחת. 20:02 הילדים במיטות.

אני ובעלי זוג צעיר. החל מהשעה 20:02 אני אישה. לא בעלת עסק ולא אימא. שקט בבית. הילדים לא יורדים".

מה התכונות הבולטות שלך?

"אני ישירה ואומרת את האמת מבלי לייפות אותה. אני קשקשנית, או שממש אוהבים אותי או שלא. אני מאד חברותית וזקוקה לחברות. אני אישה חזקה עם ארבעה ילדים, עצמאית, בעלת המון עיסוקים ואני גאה בלהיות אישה חזקה שלא בוכה משטויות. אבל אם בעלי אומר לי 'את יפה, יפה שלי' אני נמסה. ואני אוהבת לרוץ. אני רצה ארבע פעמים בשבוע".

מחשבות לעתיד?

"זרקו לי ללכת לפוליטיקה המקומית. העניין הוא שאני אוהבת לעשות דברים כיפיים. הייתי רוצה להמשיך לעשות דברים גדולים יותר, אבל לעשות, פחות לקחת את האחריות ולהחליט על מדיניות או החלטות כואבות. אני רוצה להיות במקום שיגידו לי: 'איזה יופי שעשית'"

מילות סיכום?

"כל מי שיש לו רעיון לעשות פרויקט מגניב, דברו איתי יש לי עוד המון אנרגיות להשקיע. אני רוצה שמודיעין תהיה עיר שבה כולם מכירים את כולם".

(צילום לינור לוי)