אולי זהו הכפר האמיתי של החשמונאים, בכל מקרה, גם אם לא, מדובר באחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בארץ ישראל מתקופת בית שני. עיריית מודיעין מתכוונת למנף את האתר ובגדול: לקראת הקיץ עומדות להסתיים החפירות באתר והוא יהיה מוכן לפתיחה ולקליטת מבקרים רבים. במקום הושקעו סכומי כסף גדולים, המקום שוחזר, בית הכנסת המרשים בולט וכוסה בפרגולה, מה שמאפשר עריכת אירועים כמו בר מצוות ועליה לתורה.
בישיבת ועדת התיירות (שבראשות חבר המועצה שמעון גואטה) ציינה המשנה למנכ"ל העירייה מיכל פרפרי כי "נשלמות עבודות שיפוץ המקום והוא יהיה מוכן בתוך כחודשיים למבקרים. אנחנו רוצים שבני נוער ייערכו את הבר מצווה שלהם בבית הכנסת של אום אל עומדאן". פרפרי ציינה כי עלות שיפוץ האתר מגיעה לכחמישה מיליון שקלים, מחצית מהסכום מעיריית מודיעין והשאר ממשרד ראש הממשלה.
בחפירות של רשות עתיקות שנערכו במקום מלפני כעשר שנים בראשות שלומית וכסלר-בדולח ואלכסנדר און, התגלו שרידי כפר יהודי שהוקם בתקופה ההלניסטית במאה השלישית לפני הספירה, עוד לפני התקופה החשמונאית והיה קיים לאורך כל תקופת בית שני ברציפות. למעשה – עד לימי מרד בר כוכבא. אז החריבו אותו הרומאים ושרפו אותו ומאז עמד בשיממונו לאחר שננטש.
אתר החפירות של הכפר שנמצא לצד כביש 3 ליד "פארק האקסטרים" ממש בכניסה לשכונת השבטים ומוריה, משתרע על שטח של כעשרים וחמישה דונם, ובמרכזו רחוב ראשי שנמשך לאורכו, לידו נמצא בית הכנסת של הכפר ולידו מקווה טהרה. שני מבנים אלה של בית הכנסת והמקווה וחפצים שנמצאו בהם כולל חותם אבן ומטבעות איפשרו את זיהוי הכפר ככפר יהודי.
הארכיאולוגים מזהים, אם כי לא בוודאות גמורה, את הכפר כמקום מושבם של בית חשמונאי. הם מסתמכים בין השאר על המקורות הכתובים שזיהו את כפר מודיעין העתיק שישב על הדרך הרומית שעלתה מלוד לירושלים דרך גבעת ברפיליה ועוד איזכורים במקורות רומיים ליישובים הסמוכים כמו העיר לוד או בשמה הרומי דיוספוליס, או הכפר ניקופוליס, שנמצא בפארק קנדה של ימינו.
החוקרים משערים כי השם עומדאן הוא שיבוש של השם מודיעין. מה שמחזק את ההערכה כי המקום הוא בעצם הכפר מודיעין העתיק, מקום מושבו של מתתיהו הכהן הגדול ובניו החשמונאים. בית הכנסת שנחשף בכפר הוא אחד משבעה בתי כנסת היהודיים היחידים שנחשפו בארץ ישראל מתקופת בית שני, כמו בתי הכנסת בגמלא, בהרודיון ובמצדה.
בשנתיים האחרונות פעלה העירייה כדי להכניס את בית הכנסת לתכנית השימור הממשלתית של אתרי מורשת לאומית, כאשר מעבר למעמד והחשיבות של האתר יש לכך גם השלכות תקציביות רבות בפיתוחו.
ואכן – בדיוק לפני שנתיים אישרה ועדת השרים לשימור אתרים שורת אתרים בישראל, בהם נכלל גם אום אל עומדאן. מה שאיפשר קבלת תקציבים ממשלתיים לצורך עבודות השיפוץ והשימור.
בתכנית שימור האתר יש מספר שלבים: הראשון כולל הסדרת דרך הגישה לאורך האתר, שילוט והמחשות לאורך הדרך, שימור, שחזורים וקירוי בית הכנסת והחצר, שימור וייצוב מקווה הטהרה, שימור והסדרת כניסה למערה וגידור ושילוט אינפורמטיבי ובטיחותי למבקרים במקום. השלב השני כולל שימור מתקנים חצובים באזור המגורים, שילוט והכנת תשתית חשמל ותאורה. השלב השלישי והאחרון כולל בניית מרכז מבקרים שישמש בשעות הבוקר את באי האתר והתלמידים שיגיעו לבקר וללמוד עליו ועל מורשת החשמונאים.
ראש העיריה חיים ביבס אמר לאחר אישור התוכנית: "תכנית המורשת הלאומית היא תכנית מבורכת המקדמת את תחום הארכיאולוגיה והמורשת במדינת ישראל באופן חסר תקדים. זו ההיסטוריה של מדינת ישראל, והכנסתו של אום אל עומדן היא בשורה משמעותית עבור העיר. המעמד שניתן לאתר במסגרת התוכנית והשקעת המשאבים בו יציב אותו כאחד מאתרי המורשת בישראל". שמעון גואטה, יו"ר ועדת התיירות ושימור אתרים של העירייה, אמר: "בית הכנסת אום על אומדן נמצא בתהליך עבודות שיחזור כחלק מתוכנית ממשלתית הנקראת פרויקט תמ"ר במימון משרד ראש הממשלה בליווי רשות העתיקות כחלק מפרויקט שימור אתרים. יש לנו עוד רעיונות רבים לפתח ולקדם את האתר. בין השאר בעריכת קבלת שבת במקום וקידום הרעיון של עריכת בר מצוות לתלמידי העיר שכבר אימצו את בית הכנסת ומקיימים את טקסי בר המצווה שלהם. במקום יוקמו חניונים לאוטובוסים כדי שטיילים ותיירים יוכלו להגיע לאתר בצורה מסודרת".
(צילום יהודה גולן)
