בשנים האחרונות התרגלנו לראות אותו בחולצת טי שירט לבנה עם הכיתוב "מודיעין חופשית". בכל הפגנה, לכל צומת וגם לישיבות מועצה – אבי אלבז דאג להגיע עם הטי שירט והכרזה התורנית ובעקשנות בלתי נלאית לעמוד שעות בשמש או בישיבות המועצה הדי משעממות בהפגנה מול עיני ראש העיריה, שניסה להתעלם.
במקביל הפציץ אלבז את העיריה במכתבים ותלונות, בעיקר בדברים הקשורים ליחסי דתיים-חילונים בעיר ולסטטוס קוו בנושא. התשובה היתה – כמעט תמיד – זהה: "העירייה מודה לאזרח על פנייתו". לפחות בסעיף זה יוכל אלבז מעתה להתנחם, שכן הוא כבר אינו "תושב" אלא "חבר מועצה". אבל עד כה, כנראה שבעירייה מאסו באלבז וראו בו טרחן וטרדן בלתי נלאה. כך או כך – העקשנות השתלמה ובבחירות האחרונות אלבז הצליח לעבור את אחוז החסימה (אפילו עם עודף של מספר מאות קולות) ונכנס למועצה.
"לא השתגעתי. שכנעתי"
אלבז הוא אדם ריאלי. למרות ההישג הגדול הוא יודע שהמשימה שלו לא תהיה קלה. אולי לכן – ובניגוד לתחזיות – הוא מאד מעוניין דווקא להצטרף לקואליציה ולא מתבייש להודות בכך: "הרבה יותר נוח להילחם מתוך הקואליציה על העקרונות שלך, אני משוכנע שמתוך הקואליציה אתרום יותר לציבור בוחרי".
מדוע אתה חושב כך?
"כי מתוך הקואליציה יש יותר נגישות להחלטות, ויש יותר קשר עם מקבלי ההחלטות בהנהלת העירייה ויותר חשיפה לחומרים שאני צריך לעבודה השוטפת".
אתה יודע שזה עדיין לא מבטיח שביבס ירצה אותך בכלל בקואליציה…
"ברור שאני לוקח את זה בחשבון, אבל זאת המגמה שלי – להיכנס לקואליציה העירונית. כי אם אני אשב באופוזיציה חמש שנים ואצעק ואצעק, בסופו של דבר אתאדה כמו אלכס ויינרב. ואני רוצה כן לתרום ולפעול".
יכול להיות שקצת השתגעת? אם אתה הולך להילחם בכל החזיתות יש אפשרות שתקומם עליך את כולם…
"לא, לא השתגעתי. עובדה שעל הדברים האלה שאני דוגל בהם, נתנו לי בבחירות האחרונות את קולם 1,527 מתושבי העיר מודיעין שחושבים כמוני ושהחופש איכפת להם, וזה הרבה מאד. אני קיבלתי הרבה יותר קולות מאשר ויינרב שהלך עם עוד שני חברי מועצה, כלומר שלושה חברי מועצה נותרו בחוץ ואני נכנסתי. זה אומר משהו, לא?"
לצד ההישג האלקטוראלי שלך צריך לזכור שרבע מתושבי מודיעין הם חובשי כיפות.
"נו אז מה? בגלל רבע צריכים לקבל כל כך הרבה מעבר לפרופורציות? יש כאן ציבור גדול של אנשים חילונים וחופשיים שרוצים תחבורה ציבורית בשבת, ורוצים מבני ציבור גם לפעילות חילונית וזה מגיע לאנשים האלה".
עד עכשיו הסתדרו כאן בלי תחבורה ציבורית בשבת…
"ראשית, אני לא מתכוון שכל התחבורה הציבורית שפועלת בימי חול תפעל גם בשבתות, אלא רק חלק מהקווים המרכזיים בעיר. תגיד לי אתה – למה ביום שישי בערב, כשצעיר רוצה לקפוץ מביתו במכבים לחברים במודיעין, אבא שלו צריך להסיע אותו באוטו ואחר כך בחצות להחזיר אותו הביתה? מה קרה? ולמה בני נוער שרוצים לנסוע לבלות בפאב בליגד או בישפרו לא יכולים פשוט לעלות על אוטובוס ולנסוע"?
בדקת את היתכנות העניין בכלל?
"כן, ואני יכול לומר לך שיש רוב במועצה בעד תחבורה ציבורית בשבת. מתוך תשעה עשר חברי המועצה יש 11-12 שתומכים ברעיון. לכן אני משוכנע שתהיה כאן תחבורה ציבורית בשבתות".
מה הנושאים אחרים שעל סדר יומך במועצה החדשה?
"נושא בוער נוסף הוא עניין הרבנים. במשך שנים היו כאן שלושה רבנים עירוניים שעלו לתושבים מיליון וחצי שקלים לשנה. בשביל מה צריך את זה? עכשיו הרב לאו נבחר לרב ראשי לישראל ונשארנו עם שניים. זה עדיין הוצאה של מיליון שקלים לשנה. לכן השאיפה שלי היא להישאר עם רב אחד. אפשר לתפקד עם רב עיר אחד שיספק את כל הפתרונות הדרושים".
מה לגבי "רבני שכונות"?
"אכן יש ניסיונות למנות גם רבני שכונות, שזה בעצם פס ייצור לג'ובים נוספים. במודיעין יש יותר מעשר שכונות אז תבין לבד כמה ג'ובים זה מייצר. סגן ראש העיריה מיכאל חרל"פ מהבית היהודי הצהיר לאחרונה שאין מנוס מלמנות כאן רבני שכונות. מה קרה? מה, אנחנו עיר של מיליון תושבים? בשביל מה צריך כאן עוד רבנים? זה יהיה ביזבוז אדיר של כספי התושבים. גם צריך להיזהר שלא יקימו כאן מועצה דתית. גם על זה שמעתי רינונים. אלה יהיו עוד משרות יקרות, מנכ"ל מועצה דתית, יו"ר מועצה דתית, עובדי מועצה דתית, כאילו אנחנו ירושלים או תל אביב. שירותי הדת שהעירייה שלנו נותנת לתושבים מספיק טובים ויעילים".
"יש פה פילים לבנים"
אבי אלבז גדל במשפחה דתית בראשון לציון. הוא בן 62, מה שיהפוך אותו לזקן חברי המועצה. הוא מתגורר במכבים, אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים. אשתו אליז עובדת בבנק לאומי באשדוד ואלבז עצמו עובד במתחם נתב"ג, בחברת שילוח מטענים בינלאומית גדולה, כאחראי בינוי ולוגיסטיקה.
למודיעין הגיעה משפחת אלבז מראשון לציון. לאחר שירות בן מספר שנים בקבע השתחרר אלבז בדרגת רב סרן. את הקריירה התעסוקתית הוא החל בחברת הביטוח מגדל, אחר כך בחברת פלאפון ולבסוף בחברת UPS – ענקית השילוח האמריקנית ("שבכל הפרמטרים העסקיים של רווחיות, הכנסות, מספר עובדים ועוד, היא החברה הגדולה בעולם", לדבריו).
גדלת במשפחה דתית, אז איך התפקרת?
"זה היה כשהלכתי ללמוד בתיכון בכפר הנוער בן שמן. שם גיליתי את החיים החופשיים והפכתי חילוני. במקרה שלי התפוח נפל רחוק מאד מהעץ, כי אבא שלי הוא חובש כיפה, מתפלל ושומר מצוות. אבל הוא גם איש חכם שיודע שאין טעם לבוא בטענות או להילחם בי רק בגלל שאני חילוני. הוא מקבל אותי כמו שאני".
איך יש לך זמן להתעסק בפוליטיקה כשאתה עסוק בעבודה בתפקיד בכיר בחברה?
"אני אדם ממוקד מטרה, כך אני בנוי. לכן אני לא מתייאש וחותר תמיד קדימה בעקשנות. זה יתרון גדול בחיים וזה עוזר לי. הפעילות הציבורית שלי היא עניין של הרבה שנים, רצתי ברשימת שינוי בבחירות 2003 והייתי מספר שתיים של יוסה ירמיהו. ב-2008 הוא עזב את העיר ונכנסתי במקומו למשך שנה למועצה. את חמש השנים הבאות מחוץ למועצה הקדשתי לפעילות ציבורית והקמתי את 'מודיעין חופשית', שעכשיו נכנסתי דרכה למועצה. נחשפנו להרבה מאד תושבים במודיעין ויש לנו כיום תשתית מוצקה של תומכים ברעיון ובדרך שבאמת רוצים לחיות בעיר חופשית. עבדתי קשה ומצאתי תמיד זמן לפעילות הציבורית. ככה זה".
כמה כסף השקעת בבחירות?
"בערך 45 אלף שקל. 21 אלף שילמתי כרישום הסיעה לבחירות ועוד 23 אלף בערך הוצאנו על מסע התעמולה. הכל מתרומות. ארבעה חודשים רצתי כמו משוגע עם צוות מתנדבים של 12 איש שעזרו וסייעו לי בכל מה שצריך. גם אני כמובן עבדתי קשה. כל בוקר חילקתי פלאיירים, בימי שישי עמדתי עם שלט בכביש 431 ובישפרו סנטר, הלכנו לכל הריכוזים החילוניים, שיכנעתי, הסברתי, חילקתי את המצע שלנו, וההשקעה הגדולה השתלמה. אנשים הבינו שאני לא קוריוז ולא תופעה חולפת ועובדה שנתנו לי את קולם ובגדול".
נחזור לתוכנית הפעולה שלך. התרעת לא פעם על בניה מסיבית של בתי כנסת בעיר. איפה זה עומד?
"במודיעין יש עדנה לדתיים. לפחות בכל מה שקשור לקבלת נכסי נדל"ן לשימוש האוכלוסיה הדתית".
למה אתה מתכוון?
"אתן לך דוגמה: מתוך 60 מגרשים ריקים שעמדו ברחבי העיר והיו מיועדים להקמת מבני ציבור, אישרה מועמת העיר 41 מגרשים לצורך הקמת בתי כנסת לעמותות שונות. המשמעות היא שהציבור החילוני יקבל במקרה הטוב את 19 המגרשים האחרונים, אבל לא בטוח, כי גם מהם חלקם יכול עוד להיות מוקצה לבתי כנסת. היכן השיוויון? היכן הפרופורציות?, באים נציגי קהילה, שזה יכול להיות כמה עשרות משפחות, ורושמים אצל רשם העמותות עמותה חדשה ומגישים בקשה לקבל מגרש. ועדת ההקצאות של העירייה מאשרת וזה עובר למועצת העיר לאישור סופי".
אבל ככה זה עובד, הכל שקוף וחוקי…
"ותראה כמה 'פילים לבנים' יש בעיר. אלה בתי כנסת שהתחילו את הבניה ונתקעו בגלל מחסור בתורמים. לאחר שנגמר הכסף העסק עומד. אני אתבע שמועצת העיר תאשר שינוי הקובע שאם הבניה לא תסתיים תוך מועד שנקבע מראש, המגרש יוחזר לעירייה וישמש למטרה אחרת".
איך תעשה זאת?
"אני אדרוש שיקצו מגרשים לבניה של מועדוני תרבות גם לחילונים. הרי בתי הכנסת שהוקמו על מגרשים שהם רכוש הציבור משמשים לא רק לתפילות אלא גם לעשיית רווח עיסקי. מתקיימים בהם בר מצוות ושמחות ובריתות, יש בכל אחד מהם אולם שמחות שמגלגל כסף, אז צריך לראות גם את הזווית הזאת. חוץ מזה, מדוע לא לבנות שלושה בתי כנסת על מגרש אחד? מה קרה? צריך מגרש נפרד לכל בית כנסת?, אבא שלי יהודי מעל גיל שמונים הולך בשבת קילומטר וחצי ברגל להגיע לבית הכנסת שלו וכאן במודיעין התושבים התרגלו שיש להם בית כנסת צמוד לבית".
"לא תהיה מלחמת דת"
אחרי כל המתקפה הזאת, נראה לך שביבס בכלל ירצה אותך לידו?
"התושבים רוצים אותי וזה חשוב יותר. בשבוע שעבר כבר שוחחנו עם צוות המו"מ הקואליציוני של סיעתו של ראש העיריה. אני מניח שהשבוע נמשיך במגעים ונראה מה הם מציעים".
איזה תיק תדרוש?
"אני לא יודע, אין משהו ספציפי. אבל אני אדרוש שיתחשבו בעקרונות שלי. העיקרון החשוב ביותר הוא שאם אני אהיה בקואליציה, שיהיה לי חופש הצבעה בנושאי דת. אני לא מוכן שיכפו עלי".
מה לגבי התרבות בעיר?
"זו נקודה כואבת. למשל בהיכל התרבות, בית הקפה שצמוד לו סגור בשבתות מחשש להפסיד את הכשרות, למרות שהם מוכרים רק אוכל כשר. אני אפעל לכך שבליל שישי ובשבת יוצבו עגלות קפה מחוץ להיכל התרבות, כך שמי שבא למופע יוכל לשתות קפה עם קרואסון, ושבית הקפה עצמו יהיה סגור לצורך הכשרות. אתה יודע שבפארק ענבה בונים עכשיו בית קפה חדש, אחרי שרשת ירושלמית זכתה במכרז, אבל יהיו שם שני בתי קפה נפרדים – אחד כשר שסגור בשבתות והשני עם מטבח נפרד לגמרי יהיה פתוח בשבתות".
אז לסיכום – האם בחירתו של אבי אלבז מסמלת תחילת מלחמת דת במודיעין?
"ממש לא. אני מייצג ציבור חילוני רחב מאד שרוצה לחיות בעיר חופשית ואני אדאג לזה. לא ננהל מלחמה נגד הדתיים, אבל נפעל למען זכויות החילונים לחיות את חייהם על פי דרכם".
(צילום: יהודה גולן)
