שטיצר הגיע לבית המשפט בחברת סבו של בוימל ז"ל, שתומך בשטיצר ואומר: "נחמן היה רק השליח, מה שנגזר היה משמיים". פרקליטו, עופר ברטל: "מקווה שזה ייגמר בעבודות שירות"

זה היה מחזה סוריאליסטי: לבניין בית משפט השלום ברמלה נכנסו ביום חמישי בבוקר שלושה חרדים, שניים צעירים ומבוגר אחד. הם בלטו מאד על רקע הסובבים אותם, שנעצו בהם עיניים כלא מבינים מה בדיוק הם עושים בבית המשפט.

אחד הצעירים, שנראה לא יותר מבן שש עשרה ואשר מולל במבוכה את פאותיו, הוא נחמן שטיצר, ה'מלמד' החרדי ממודיעין עילית שבדיוק לפני שנה, ב-31 בחודש אוגוסט הלוהט, הסיע בשעת בוקר כמה תלמידים ברכבו הפרטי ופיזר אותם בתלמודי התורה בהם למדו. לרוע המזל שטיצר נסע ל'חיידר' שבו הוא משמש כמלמד, החנה את רכבו, נעל אותו, נכנס לכיתה והחל בעבודתו – מבלי לשים לב כי שכח ברכב את הילד חיים בוימל בן הארבע, שנותר שעות בחום הלוהט, איבד את הכרתו ונפטר.

רק בשעות הצהריים גילה שטיצר את האסון הנורא, כשחזר לרכבו כדי לנסוע לביתו ומצא לזוועתו הרבה את גופתו של הפעוט מוטלת ללא רוח חיים על המושב האחורי ברכב.

הסדר טיעון

שטיצר לא התאושש מהאסון, ולמרות שרק לפני כחודשיים נולד בנו השני, הוא נראה בסוף השבוע שעבר בבית המשפט שבור לגמרי ולא דיבר מילה עם הסובבים אותו, כשהמתין לתחילת הדיון בתיק, רק חיוך מבוייש עולה מדי פעם על פניו הנבוכות.

באולמה של השופטת נירה דסקין, יממה בלבד לפני ערב יום הכיפורים, הודה נחמן שטיצר בפתיחת משפטו באשמות המיוחסות לו, לאחר שפרקליטו עו"ד עופר ברטל הגיע להסדר טיעון שהושג עם פרקליטות מחוז המרכז. לצידו של שטיצר באולם המשפטים ישבו כשהם תומכים בו אחיו הבוגר, נפתלי שטיצר, וגם ישראל לייכטר – סבו של הילד שנשכח ברכב ומת, הפועל ביחד עם משפחת הילד כולה להקלה על שטיצר, במסגרת מערכת יחסים מיוחדת שהתפתחה במהלך השנה האחרונה בין שתי המשפחות.

עיקרו של הסדר הטיעון קובע כי הפרקליטות תגיש כתב אישום מתוקן, שנכלל בו סעיף אחד בלבד: גרימת מוות ברשלנות. בכך הסכימה הפרקליטת למחוק ולוותר על ארבעה סעיפים אחרים, לא מהותיים.

הסעיפים שנמחקו עוסקים בעיקר בעבירות על חוקי התעבורה, כמו הסעת תלמידים בשכר ללא רישיון להפעיל הסעה, הסעת מספר תלמידים גדול מזה המותר ברכב מהסוג האמור, וקבלת כסף תמורת הסעת תלמידים, המהווה עבירה על חוקי העבודה.

גזר הדין – בעוד מספר חודשים

בשלב הטיעונים לעונש מתעתדים סניגוריו של שטיצר לבקש מבית המשפט לגזור עליו שישה חודשי עבודות שירות, וכן קנס כספי שישולם למשפחת בוימל. במקביל יישלח הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן, ורק לאחר שהתסקיר יוגש לבית המשפט, בעוד מספר חודשים, תגזור השופטת את דינו של שטיצר.

הודאתו בפה מלא של שטיצר בעובדות המיוחסות לו, שבגינן נפטר הילד בוימל ז"ל,  לא הפתיעה איש, שכן מייד לאחר האסון הצהיר המלמד החרדי כי הוא נוטל על עצמו את מלוא האחריות לאסון.

ההיבט המעניין בכל הפרשה הוא דווקא הקשר העמוק שהתפתח בין שטיצר לבין ישראל לייכטר, סבו של בוימל ז"ל. בניגוד למצופה – שייווצר נתק בין שתי המשפחות – קרה ההיפך הגמור, ולייכטר דווקא תומך בשטיצר לאורך כל הדרך ואף ביקש מבית המשפט שלא להרשיעו.

לפני הכניסה לאולם המשפט אמר לייכטר: "מה שקרה היה משמיים. שטיצר הוא רק השליח לעניין, ולמה הוא נבחר להיות שליח? נסתרות דרכי האל".

הסב, לייכטר: "דברים נכתבים בשמיים"

הוא הוסיף והדגיש: "היה כאן מקרה אסון שנעשה בלא דעת. בראש השנה נכתב מי לחיים וביום כיפור נכתב הדין. אני יהודי מאמין שיודע שנכתבים דברים בשמיים והדברים הללו לא קשורים לנחמן. אין לו דין עונש, כי הוא לא עשה את זה בידיו, לכן אין על מה להעמידו לדין. נחמן שטיצר הוא בחור חיובי מאד, אם הוא היה לא בסדר הציבור שלנו כבר היה שופט אותו, אבל הוא ממשיך לשמש כמלמד בכולל והילדים מאד מאד אוהבים אותו, ממש כמו שהנכד שלי אהב אותו".

לפני כחודשיים, כשנולד לשטיצר בנו השני, שימש לייכטר כסנדקו של התינוק, שנקרא, אגב, על שם הילד חיים בוימל ז"ל. לפני מספר חודשים הקימו שטיצר ולייכטר עמותה שעוסקת בהסברה לציבור ההורים כיצד ניתן למנוע אסון שכזה. העמותה עוסקת גם במציאת פתרונות טכנולוגיים ומדעיים לבעיית שיכחת ילדים ברכבים, וגם בהנהגת נוהל דיווח במוסדות חינוך למקרה שילד לא מגיע לבית הספר או לגן הילדים.

פתרון טכנולוגי

בעניין זה סיפר לייכטר כי "העמותה בוחנת עכשיו פתרון טכנולוגי, שבמרכזה יותקן בכל מוסד חינוכי מעין שער חשמלי שדרכו יעברו הילדים, וברגע שהם יעברו מחשב יקלוט קרן שתזהה את התלמיד ותסמן אותו כמי שהגיע ללימודים. כל התלמידים שלא יסומנו על ידי הקרן ייחשבו כנעדרים מלימודים, ותוכנת מחשב תשלח אות באמצעות צילצול טלפון או הודעת טקסט להורים, וכך אני מקווה אפשר יהיה לאתר ילדים נשכחים ברכבים".

בתום הדיון, ובאווירת יום הכיפורים, אמר עו"ד ברטל, סניגורו של שטיטצר: "התיק הזה מהווה דוגמה יוצאת דופן ומיוחדת לגבי מהי חמלה ומהי כפרה". לעניין עיסקת הטיעון אמר עו"ד ברטל כי "הוסרו עבירות על תקנות התעבורה שלא היה ראוי לספחן לעבירת גרימת מוות ברשלנות. העונש על עבירת גרימת מוות ברשלנות הוא עד שלוש שנות מאסר אבל אני מניח שההתלבטות של בית המשפט תהיה בין עבודות שירות לעונש מאסר קצר בפועל ולא יותר מכך".

צילום פרטי