מודיעין אמנם עיר צעירה, אבל לאורך 25 שנותיה ידעה כבר לא מעט הרכבים מוזיקליים מעניינים. עם זאת, הרכב כמו זה שנוצר בחודשים האחרונים עוד לא היה.
תכירו את "קולות שלובים", המיזם העירוני של אגף חברה, נוער וצעירים והאגף לשירותים חברתיים, שמשלב בני נוער עם ובלי מוגבלויות, בהנחיית השחקן המוכר אבי גרייניק, שמחכה בקוצר רוח להופעה החשיפה הרשמית, לאחר דחייה בת מספר חודשים בשל גל התחלואה החמישי.
שילוב עם שיוויון
הרעיון של הלהקה המשולבת קרם עור וגידים כאשר משפחת לופטוס הגיעה לעיר, לאחר שבנם הקטן אובחן כילד עם צרכים מיוחדים. ההורים נפגשו עם עמיעד טאוב, המשנה לראש העירייה ומחזיק תיק השירותים החברתיים, שגילה כי לב לופטוס הוא מוסיקאי מוכשר שהוביל פרויקטים אומנותיים רבים, וטאוב הציע כי לב יוביל בעיר הקמה של להקה משולבת. "עיקרון השילוב המאפשר שיוויון הינו אבן דרך בגישתו של האגף לשירותים חברתיים, וכולל, בין היתר, פיתוח מואץ של פתרונות דיור, תעסוקה ופנאי משולבים לטובת משפחות הצרכים המיוחדים בעיר", סיפר טאוב.
לב גייס לפרוייקט את חברו אבי גרייניק, והפרוייקט המשותף עם האגף לשירותים חברתיים בראשות מרינה שדה ואגף חברה צעירים ונוער בראשות לטם גל, יצא לדרך מתוך מטרה לבנות להקה עירונית משולבת איכותית לבני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים, להקה שתשתלב באירועים עירוניים שונים לאורך השנה ותייצג בגאווה את העיר.
טאוב סיפר כי הרציונאל היה להשתמש במוזיקה ככלי הנותן מענים מנטליים ונפשיים, ולבנות להקה בעלת ערך חברתי שחבריה מייצרים קשרים חברתיים בינם לבין עצמם, כפי שאכן קורה. ערך נוסף הינו ההבנה העירונית בדבר חשיבות השילוב בקהילה.
בעיר קיימו אודישנים ללהקה כבר במהלך שנת הקורונה הראשונה, וברגע שהתאפשר לקיים חזרות פיזיות הלהקה יצאה לדרך וקיימה את הופעתה הראשונה באירוע ספיישל למשפחות המיוחדות שהתקיים בחודש דצמבר האחרון. הופעת חשיפה נוספת של הלהקה תוכננה לחודש ינואר, אבל גל האומיקרון גרם לדחיית ההופעה. העירייה תפרסם את מועד ההופעה החדש.
לב לופטוס, מנהל הלהקה, נולד בקנדה. הוא בן 35, נשוי ואבא לשלושה, תושב מודיעין כבר ארבע שנים. עד שנולד נגב, בנו הבכור, שימש לופטוס כנגן כלי הקשה באופרה התל אביבית. בנו נגב סובל מתסמונת נדירה שנקראת האו פאונטן. הוא היחיד בארץ שסובל ממנה ויש רק כמאה חולים נוספים בכל העולם, כאשר התסמונת גורמת לעיכוב ורבלי, מוטורי וקוגנטיבי. "זה שינה את החיים שלי", מספר לופטוס, "כשהוא נולד היה ברור שלא אוכל להמשיך לעבוד באופרה כי זה נורא מחייב. עזבתי ועברתי להוראת מוזיקה וכלי הקשה".
על הקמת הלהקה מספר לופטוס: "זה היה די במקרה. היה יום של משפחות מיוחדות שהעיריה ארגנה ושם פגשנו את עמיעד טאוב. הוא אמר לי שזה חלום שלו שתהיה להקה משולבת. לקח קצת זמן ובסוף מפגישת זום לפגישת זום זה קרם עור וגידים, עבר את הבירוקרטיות והתחלנו באודישנים. שמעתי הקלטות של אודישנים ובחרתי תשעה בני נוער בגילי 14-17. היה לי חשוב שזה יהיה משהו מוצלח. רציתי שמי שישמע את הלהקה יצא עם חוויה של 'איזה יופי'. רציתי שאנשים יקשיבו ויהנו, לכן החלטנו לעשות אודישנים". עוד מוסיף לופטוס כי "אנחנו עדיין בתחילת הדרך, צריך למצוא לכל אחד את המסלול שלו. ההופעה הראשונה הייתה מעולה. הם הופיעו באולם עינן והיה מאוד מוצלח. הייתי מאוד גאה. באופן מאוד מפתיע זה ממש מתנהל מעולה. אנחנו מתמקדים במוזיקה".
למה היה חשוב לך לקחת חלק בפרויקט הזה?
"בגלל שיש לי ילד עם צרכים מיוחדים, אחרת לא הייתי נחשף לזה. אני רואה את נגב, יש לו מעון יום שיקומי נהדר אבל אני רואה את מיעוט האפשרויות שיש לו כרגע. אני מסתכל לעתיד ואם אני יכול לתרום ליותר אפשרויות, זה חשוב לי. רציתי לפתוח עוד דברים לילדים האלה, עוד דברים שהם יכולים להשתתף בהם. אני חושב שזה תורם המון לכולם".
הלהקה נפגשת פעם בשבוע בשעות אחר הצהריים במועדון המוזיקה "הג'ק" של מחלקת הנוער. "הם לומדים להכיר אחד את השני", מספר לופטוס, "הכל חדש להם. לאחרונה ראיתי בהפסקה שהם מתקשרים ביניהם מאוד יפה. אני המנהל המוזיקלי של הלהקה ומטעם העירייה יש להם מדריך חברתי".
אחרי ההקדמה, זה הזמן להכיר את חברי הלהקה: מאיה בן עמי, בת 14, זמרת ותלמידת כיתה ט'; תמר הקלמן, בת 16, זמרת, כיתה י"א באולפנה; יונתן הראל, בן 16, לומד בכיתת תקשורת בעירוני א' בכיתה י'; עדי אלירז, תלמידת כיתה י"ב, בת 17, מנגנת בגיטרה; נוי זלאי, בן 15, תלמיד כיתה י' בתיכון מו"ר, מנגן בס; גלעד דבורק, בן 14, תלמיד כיתה ח' בתיכון מו"ר, מנגן בתופים; נטע כהן, בת 17, תלמידת כיתה י"ב בעירוני א', פסנתר; הראל גינת, בן 14, תלמיד כיתה ט' בדמוקרטי, זמר ומנגן בגיטרה אקוסטית וחשמלית; ועמית שטרק, בן 15, תלמיד כיתה י' בתיכון אמי"ת בנים, זמר.
פגשנו אותם באחת החזרות שלהם ב"גג האדום", ושמענו מהם על החוויה המיוחדת.
איך הגעתם ללהקה?
תמר: "ראיתי פוסטר 'מוזמנים ללהקה משולבת' ובאתי".
נוי: "שמעתי מההורים שלי, זה היה נשמע מעניין. באתי לאודישן והתקבלתי".
מאיה: "ההורים ראו ואמרו שכדאי לי להצטרף".
נטע: "גם אצלי שמעתי מאמא שלי, היא הציעה לנסות. חששתי קצת, אבל באתי".
מה אתם חושבים על הלהקה?
עמית: "אני חושב שזה מאוד יפה. לא רק מבחינת המוזיקה, כל הקונספט, הרעיון. חשוב לשלב ילדים, והמוזיקה היא דרך יפה לעשות את זה".
עדי: "אף פעם לא הייתי בלהקה. אני חושבת שהמוזיקה יוצאת נפלא. זה הפתיע אותי. האווירה מאוד טובה, ממש מעולה".
מאיה: "הכרתי אנשים ואני מרגישה איתם נוח, יותר מבבית הספר. פה אני יכולה לדבר עם אנשים".
נוי: "זה כיף בכללי. זה לא הסגנון שאני מנגן וזה לקח אותי לעולמות חדשים. למדתי הכל מחדש".
גלעד: "נראה לי כיף. לא הייתי מנגן את הדברים האלה ועכשיו אני יותר מתחבר לזה".
נטע: "היה לי קשה בהתחלה כי אני לא מתחברת מהר לאנשים, ופה הרגשתי ממש כיף. יש אנרגיות טובות ומצאתי חברים וחברות חדשים, ואני מנגנת פה דברים בכיוון חדש".
עדי: "זה מעולה שזה משולב. מודיעין עיר בעלת גוונים. לא עניין אותי מי זה מה. האווירה פצצה".
תמר: "בכלל לא חשבתי על זה שזאת להקה משולבת, באתי בעיקר כי רציתי להיות בלהקה. ישר קפצתי על המציאה. כולנו באים מאהבה למוסיקה".
מאיה: " וגם לעשות חברים".
נטע: "אני מאמינה במשפט אחד: 'למוזיקה אין חוקים'. זה לא משנה מי אתה ומה אתה. אין תנאים".
לפעמים חלומות מתגשמים
המשנה לראש העירייה ומחזיק תיק השירותים החברתיים, עמיעד טאוב, סיפר השבוע: "לפעמים חלומות מתגשמים. כמאמין גדול בחשיבות השילוב בין תושבים עם ובלי צרכים מיוחדים, הקמת הלהקה הינה הגשמת חלום של הכלה ושילוב. העובדה שהלהקה קרמה עור וגידים ומציגה איכות אמנותית ואנושית הינה גאווה לכל העיר. אני רוצה להודות לכל השותפים, ובראשם לב לופטוס, מנהיג הלהקה. לאבי גרייניק וכמובן לאגף השירותים החברתיים ואגף חברה, נוער וצעירים שעומדים מאחורי ולצד הצעירים המוכשרים. לא נפסיק לשיר ולשלב".
לטם גל, מנהלת אגף חברה, נוער וצעירים, הוסיפה: "לאורך מספר שנים בער בנו, באגף חברה, נוער וצעירים, הרצון להקים להקה ייחודית שתשלב בין בני נוער עם צרכים מיוחדים לבני נוער ללא צרכים מיוחדים, ראינו להקות שונות בארץ שקמו, וידענו שלהקה כזאת תביא לעיר ערך מוסף והרבה גאווה. לשמחתנו, בשנה האחרונה נולד שיתוף פעולה עם האגף לשירותים חברתיים סביב הנושא. יצאנו לדרך בחודש מאי שעבר, פרסמנו לבני הנוער בעיר שאנו מקיימים אודישנים מוקלטים. הגיעו עשרות הקלטות וסרטונים, מהם נבחרו, על ידי ועדה מקצועית, בני ובנות הנוער המתאימים ביותר. הרצון שלנו הוא להביא את הלהקה הן לרמה מקצועית שיוכלו להופיע באירועים וטקסים שונים בעיר, והן לרמת חיבור חברתי שיחזק את הערך המוסף של חיבור בין בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים".