רומן זדורוב עבד בריצוף המקלטים בבית הספר שבו אירע הרצח. ב-10 בדצמבר 2006 הוא מסר במשטרה עדות פתוחה, שלא תחת אזהרה. למחרת הוא נחקר באזהרה בחשד למעורבות ברצח. לפי התיאור בפסקי הדין, במהלך הבירור עלו חשדות למעורבותו באירוע אשר הובילו למעבר לחקירה באזהרה. חשוב כמובן לציין את המשך ההיסטוריה המשפטית: זדורוב הורשע בעבר ברצח, אך במשפט החוזר זוכה.

רומן זדורוב אינו הראשון שהגיע לחקירה במשטרה נינוח, ללא מגננות וללא התייעצות מוקדמת עם עורך דין, ולמד על בשרו שבתחנת המשטרה המילה "רק" אינה פוליסת ביטוח. אדם יכול להיכנס לחדר החקירות כעד, למסור מידע בניסיון לעזור לחוקרים, ולגלות במהלך השיחה שהכיסא שעליו הוא יושב לא השתנה, אבל המעמד שלו דווקא כן.

מבחינה משפטית, מסירת עדות וחקירה באזהרה הן שני מצבים שונים, והמעבר ביניהם לא רק שאפשרי, אלא גם ידוע כתרגיל חקירה מוכר שמפעילים החוקרים, והעובדה שאדם אינו חשוד, לא בהכרח אומרת שלא חושדים בו.

מה ההבדל בין חקירת עד לחקירה באזהרה

פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) מאפשרת למשטרה לחקור אדם שלפי הסברה מכיר את העובדות והנסיבות הנוגעות לעבירה. ככלל, אדם שנחקר כעד נדרש להשיב אמת לשאלות, אולם אינו חייב להשיב על שאלה שהתשובה עליה עלולה להעמיד אותו בסכנת אשמה פלילית.

לעומת זאת, כאשר מתגבש חשד כלפי האדם עצמו, החקירה היא חקירה באזהרה ומעמד הנחקר הוא מעמד של חשוד, ממנו נגזרות זכויות אחרות, בניהן זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין.

"חשוב להבין שהסטטוס שבו נכנסתם לתחנה אינו חסינות מפני שינוי הסטטוס במהלך גביית העדות", מסביר עו"ד שלומי ביזק. "מידע חדש שמתגלה במהלך העדות יכול להציב את מוסר העדות בעצמו במוקד החקירה. מהרגע שמתעורר חשד כלפיו, יש משמעות עצומה לאופן שבו ממשיכים את החקירה ולמימוש הזכויות שעומדות לו כחשוד".

מה עושים כשמקבלים זימון לחקירה לצורכי עדות?

זימון למסירת עדות אינו מעצר, ובמרבית המקרים הוא מאפשר להגיע לתחנת המשטרה באופן מתוכנן ובאמצעות התראה מראש. את פרק הזמן הזה כדאי לנצל כדי להבין מדוע זומנתם, לשחזר את האירועים הרלוונטיים ולהיערך לשאלות שעשויות לעלות בחקירה.

אם הייתם מעורבים באירוע בדרך כלשהי, נכחתם במקום, התכתבתם עם מי מהמעורבים, ביצעתם פעולה הקשורה לאירוע או שיש סיבה לחשוב שהחוקרים עלולים לייחס לכם מעורבות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד לפני ההגעה לתחנה.

העובדה שהוזמנתם כעדים אינה מבטיחה שתישארו במעמד הזה לאורך כל גביית העדות. ייעוץ מוקדם מאפשר להבין היכן נמצאות נקודות הסיכון, מהן הזכויות שלכם וכיצד לפעול אם במהלך העדות השאלות משנות כיוון ומתעורר חשד כלפיכם. במילים פשוטות: אם המשטרה נתנה לכם זמן להגיע מרצונכם, אין סיבה להגיע לא מוכנים.

איך יודעים שהעדות מתחילה לשנות כיוון?

לא כל שאלה קשה הופכת נחקר לחשוד בפליליים. חוקר רשאי לבדוק גרסאות, להקשות ולבקש הסברים גם ממי שהובא כעד. יחד עם זאת, ישנם סימנים המאותתים באופן מובהק שהשיחה כבר אינה עוסקת רק במה שראיתם או שמעתם, וגולשת לשאלה מה עשיתם.

שאלות הנוגעות להתנהלות הנחקר:

• "למה עשית את זה?"
• "מי ביקש ממך להעביר את הכסף?"
• "למה מחקת את ההודעה?"
• "למה היית במקום אם לטענתך לא היית מעורב??"

גם התייחסות לראיות דוגמת הודעות וואטסאפ, צילום, מסמך, תנועת בנק או גרסה של אדם אחר עשויה להעיד על חשד שהולך ומתגבש נגד מי שזומן כעד.

וההצהרה על חשדות המוסווית כהמלצה: "אני אומר לך שכדאי לך להיות איתי אמיתי עכשיו".

זה הזמן לזכור שהחוקר אינו יועץ התקשורת שלכם, וגם לא הפסיכולוג שמנסה לעזור לכם לפרוק רגשות אשם כאלה או אחרים. תפקידו הרשמי הוא לחקור את העבירה ולאסוף ראיות, ובמקרים רבים תפקידו המעשי הוא להכריז על פענוח התיק ולהמליץ על הגשת כתב אישום.

האם הדברים שאמרתי לפני שהפכתי לחשוד יכולים לשמש נגדי?

כאן התשובה כבר מורכבת יותר, ולא נכון להסתפק בכלל גורף שלפיו כל מה שאמר לפני האזהרה נמחק. למועד שבו התגבש החשד, לאופן שבו נגבתה העדות ולשאלה האם זכויות הנחקר נשמרו, עשויה להיות משמעות ראייתית בהמשך. בתי המשפט בוחנים את נסיבות גביית הראיה ואת עוצמת הפגיעה בזכויות.

הלכת יששכרוב (פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שקבעה את דוקטרינת פסילת הראיות הפסיקתית במשפט הפלילי בישראל) קבעה כי בנסיבות מתאימות ניתן לפסול ראיה שהושגה שלא כדין כאשר קבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

ככל שנמסר מידע שעשוי להיות מפליל בהמשך בטרם המעבר ממעמד של עדות לחקירה באזהרה, חשוב לעצור את החקירה ולדרוש התייעצות עם עורך דין למזעור נזקים ולבחינת רלוונטיות המידע שנמסר כראיה בהליך הפלילי.

אז מה עושים כשהעדות מתחילה להרגיש כמו חקירה?

ראשית, לא נבהלים ולא מתחילים לייצר הסברים רק כדי למלא את השקט בחדר. שתיקה של שלוש שניות מרגישה לפעמים כמו נצח מול חוקר, אך היא עדיין עדיפה על תשובה שניתנה מתוך לחץ ותשמש את החוקרים בהמשך.

ניתן גם לשאול באופן מפורש: "האם אני עדיין מוסר עדות או שאני חשוד בביצוע עבירה?"

אם החוקר מודיע שמעתה מדובר בחקירה באזהרה, בקשו להבין מהו החשד המיוחס לכם ובקשו להיוועץ בעורך דין לפני המשך מסירת הגרסה.

ומה לא לעשות אחרי שמתקשרים מהמשטרה?

כאן הטעות עלולה להתחיל עוד לפני שמגיעים לתחנה.

אל תתקשרו לכל מי שהיה באירוע כדי לברר "מה הוא אמר להם". אל תמחקו הודעות, תמונות או התכתבויות. אל תנסו ליישר גרסאות ואל תפנו למתלונן כדי "לסגור את העניין בינינו". פעולות כאלה עלולות ליצור בעיה חדשה ונפרדת, לרבות חשד לשיבוש הליכי חקירה.

בררו מדוע זומנתם ככל שניתן, חשבו מראש האם הייתה לכם מעורבות כלשהי באירוע, ואל תניחו שמעמדכם בתחילת השיחה בהכרח יהיה זהה למעמדכם בסופה.