האם העימות הבלתי נגמר בין חניכי תנועות הנוער מכבי והצופים בתיכון מו"ר יגיע סופסוף לסיומו? אחרי שנים ארוכות של חיכוכים וניסיונות לפתור את העניין, נראה שהפעם הניסיון לסיים אחת ולתמיד את העניין עומד להצליח. באחרונה החלה לפעול תוכנית מקיפה המשלבת – מלבד התלמידים עצמם – גם את ההורים, אנשי העירייה ו"עיר ללא אלימות". הפעם, משוכנעים כולם, זה ייגמר אחרת מבעבר.

אסף כגן, מנהל מחלקת הדרכות ב"עיר ללא אלימות" המלווה אישית את התוכנית החדשה, סיפר לנו השבוע: "כרגע אנחנו בשלב בו בנינו תשתית קהילתית מסודרת יחד עם ההורים, שקרוב לשמונים מהם הצטרפו לוועדות שונות שהוקמו. אנחנו רוצים לחסל סופית את העימות המתמשך הזה. נכנסנו הפעם לעומק העניין והבנו שגם בתוך התנועות עצמן יש הרבה עבודה לעשות".

איך נראית תוכנית הפעולה שלכם?

"זה מתחיל באמנה עליה יחתום כל חניך בשתי תנועות הנוער, אותה מובילים ההורים. החתימה תהיה תנאי להרשמה ויהיו לנו גם שיניים ואכיפה, שתתבצע בצורת ענישה חינוכית. תלמיד שהשתתף בקטטה יבצע עונש חינוכי כמו שעות לתועלת הציבור או מעגלים נוספים של ענישה. המטרה היא לא לתת בראש, אלא לעזור להם להתחנך. החשיבה היא בטוב".

מה עוד בתוכנית?

"השלב הבא הוא ברמת הקשר עם בית הספר. תיכון מו"ר הוא בית ספר מאוד גדול ומורכב ומאוד רגיש. מאוד התרשמתי מהעשייה של מנהלת התיכון ובנינו תשתית בה כל התופעות שהן לא מקרים פרטיים אלא כלליים, יועברו לבית הספר דרך מספר מצומצם של הורים וכך לא תהיה הצפה של פניות למנהלת כמו בעבר. הקהילה החליטה שהכל ירוכז כעת בידי וועדה אחת בלבד. יהיה נוהל אירוע חריג, כשכל אירוע כזה יועבר לידיעת ההורים דרך אותה וועדה ובמהירות רבה".

מה לגבי תנועות הנוער עצמן?

"גם בתוך התנועות עצמן תתבצע עבודה רבה. בראשון למרץ זאת תהיה הפעם הראשונה שייפגשו באוהל ענק 15 חניכים מהצופים ו-15 חניכי מכבי, שיבצעו עבודה משותפת לקראת הפורימון. לאחר מכן יצטרפו לתוכנית 300 חניכים נוספים ושמונים הורים. אנחנו בונים להם פרוייקטים קהילתיים ובמקביל מנחים את ההורים כיצד לדבר עם בני הנוער על פי מסרים אחידים שגובשו. עוד דבר שקורה זה שתקום סיירת הורים ייעודית לאזור מכבים-רעות, אליה התגייסו תוך פחות משבוע כבר 25 הורים וגם השיטור העירוני יהיה חלק מהתהליך".

מה שונה הפעם מניסיונות העבר?

"אני חושב שעכשיו זאת הפעם הראשונה בה ההורים הבינו שבלעדיהם זה פשוט לא יקרה והם רוצים לחסל את העימות הזה באופן סופי"

***

איריס ארז, אחת מנציגות ההורים, מספרת מה השתנה אצל הורי החניכים: "עד היום אנחנו קצת הסתכלנו על כל מה שקורה מהצד ולא ממש עשינו דבר. אחרי מקרה האלימות האחרון בתוך בית הספר הרגשנו כולנו שגדשה הסאה והמצב מדרדר. הבנו, אני ואימהות נוספות לתלמידי שכבת ט',  שהילדים שלנו היו חברים עד לא מזמן ודיברנו בינינו שאפשר לשמר את החברות הזאת לפני העלייה לשכבות הבוגרות שם נמצא המתח בין שתי התנועות".

אז מה השתנה אצלכם הפעם?

"הבנו שנדרשת יותר אחריות גם מצד ההורים. יש לכולנו נטייה לשבת בבית ולהסתכל מהצד ואמרנו שהגיע הזמן להסתכל גם על עצמנו כהורים. נורא קל להפיל את הכל על המנהלת או על מכבי ובמקום להמשיך להאשים את כל העולם התחלנו לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות אצלנו בבית".

איך היתה פגישת האמהות עם רכזי התנועות?

"הייתה שם סקפטיות לא נורמלית, גם מצד הילדים וגם מצד וותיקי היישוב. אמרו לנו למה בכלל אנחנו נכנסים לזה, שזה חסר טעם. אבל בסופו של דבר, הפעם הורים משתי התנועות מתאחדים ומיישרים קו. אנחנו לא מוכנים יותר השילדים שלנו יהיו חלק מהאלימות הזאת בבית הספר ובתנועות הנוער".

מישהו בכלל מצליח לענות על השאלה מדוע העימות הזה קיים כל כך הרבה שנים?

"לא חשוב מאיפה זה הגיע. מה שהיה היה ויש פה משהו שורשי שצריך לעקור אותו דרך מעשים טובים ושיתופי פעולה. לבחוש במה שהיה, כבר עשינו את זה מספיק. החלטנו שלא מעניין יותר העבר. אמנם נכון שצריך לזהות את הבסיס לכל העימות הזה, אבל יחד עם זאת יש פה המון סיפורים ואגדות שכבר לא מעניינים יותר. החלטנו שלא מאשימים יותר אחד את השני במה שהיה, אלא מסתכלים עכשיו קדימה ובודקים מה החלום שלנו ואיך אנו רוצים שזה ייראה".

* * *

משיחות שערכנו השבוע מסתבר כי גם בני הנוער עצמם מאסו בעימות הזה ונרתמים לתהליך. רותם סירקוביץ, תלמידת י"ב במו"ר ופעילה במכבי, מספרת: "אין באמת בסיס לעימות הזה. תמיד יש קומץ קטן שמשעמם להם ומחפשים אקשן. אם זה לא היה על רקע מכבי-צופים אז היה משהו אחר. ממש אפשר להרגיש איך בתקופה שמשעמם כולנו יודעים שתיכף יהיו מכות וברגע שזה מתחיל נסחפים לזה עוד ילדים".

איך חברים לכיתה הופכים ליריבים על רקע השתתפות בתנועות נוער?

"זה מוזר באמת. יכולים להיות חברים הכי טובים מהכיתה שילכו מכות כי כל אחד עומד לטובת התנועה שלו. מספיק אחד שיבוא ויהרוס וזה יקרה ככה".

איך משפיע עליכם העימות הזה?

"בשנה שעברה הייתי כל הזמן מתוסכלת מחדש. אחרי כל עימות יש ירידה במספר המשתתפים בפעילות בתנועה וגם סגרו לנו את הסניף. זה גם לא קשור אלינו הרי. רובנו בכלל לא מעורבים בזה ומנוגד לערכים שלנו".

מה דעתך על יוזמת ההורים?

"היוזמה שלהם באה בדיוק בזמן. הפעם האחרונה שהיו מכות זה היה השיא. התוכנית של ההורים פועלת בשיתוף פעולה איתנו וברור לכולנו שאנחנו לא רוצים את זה יותר. גם כי זה פוגע בסניף וגם כי אנחנו לא רוצים שישייכו אותנו לכל העניין הזה. כשאני אומרת שאני מדריכה במכבי ישר עולה הסטיגמה של נוער אלים ואני בכלל מקדמת ערכים שונים לגמרי". 

צילום אינגריד מולר