דליה קולדהם, "כוהנת הספורט" ממודיעין, השתתפה לאחרונה בפעם התשיעית במסע האופניים "גלגלי אהבה", שנועד לגייס תרומות למען בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן.
339 הרוכבים במסע, ביניהם קולדהם וארבע תושבות העיר המתאמנות בסטודיו שלה, כמו גם 100 רוכבים שהגיעו במיוחד מחו"ל, הצליחו לגייס כשלושה מיליון דולר לטובת בית החולים. עוד השתתף במסע, שהוקדש השנה לחייל יקיר הקסטר שהתאמן לקראת המסע אולם נפל במהלך המלחמה, ג'ון גולדברג פולין, אביו של החטוף הירש שנרצח במנהרות חמאס ברצועת עזה, שסיפר כי "המסע היה חלק מתהליך הריפוי שלי".
לאחר שהשלימה את חמשת ימי הרכיבה במסע, סיפרה השבוע קולדהם כי "למסע השנה הייתה משמעות כפולה ומכופלת. הוא לא היה רק אירוע ספורטיבי או התרמה, אלא הוכחה לעוצמה האנושית, ליכולת לבחור בחיים ובערכים של נתינה ואחדות, גם כשהמציאות מכתיבה תנאים קשים".
על המסע בו היא משתתפת מזה כתשע שנים היא מספרת: "המסע מתקיים כל שנה כבר 24 שנים. זה המסע הגדול ביותר שאני מכירה בארץ. בדרך כלל משתתפים במסע כ-500 רוכבים, שרבים מהם מגיעים מחו"ל, ומדי שנה מגוייס סכום גבוה מאוד לתקציב של בית החולים השיקומי אלין בירושלים. אני הגעתי למסע לפני תשע מסיבות מאוד מיוחדות. הסיבה הראשונה הייתה שרציתי להכיר רופא שמתמחה בטיפול בסרטן שהגיע מחו"ל להשתתף במסע, כי רציתי שיציל את החברה שלי שהתמודדה עם סרטן באותה תקופה. 'התגנבתי' למסע כדי להכיר אותו ולא ידעתי שאמצא את עצמי תשע שנים אחרי זה מאוהבת במסע, בבית החולים, ברוכבים שמגיעים מכל העולם, בצוות של בית החולים ובצוות של המסע. קיבלתי כל כך הרבה מתנות מהמסע הזה והוא הפך לחלק מחיי".
קולדהם (משמאל) עם ג'ון גולדברג פולין. "אין לתאר את ההתרגשות" (צילום: פרטי)
אחד התנאים להשתתפות במסע הוא גיוס מוקדם של תרומות בסך 5,000 דולר לכל רוכב, כאשר בשנה שעברה היה אמור המסע לצאת לדרך כשבועיים לאחר חג הסוכות מנקודת היציאה בקיבוץ בארי. "כמובן שמצאנו את עצמנו במלחמה והמסע בוטל, אבל מכיוון שכבר גייסנו את כל הכסף הוא הגיע לבית החולים. השנה, למרות שכמעט לא היו טיסות לארץ והמחירים יקרים, בנוסף לעבודה שאנחנו במלחמה בשבע חזיתות, עדיין הגיעו מאה רוכבים מחו"ל והתרומות הגיעו לאותו סכום של שלושה מיליון דולר".
את המסע התחילו קולדהם והרוכבים בעוטף עזה, לאחר ביקור בקיבוץ בארי ובאתר מסיבת הנובה. "היום הראשון היה מוקדש לזיכרון ולהגיד תודה לרוכבים שהגיעו מחו"ל על הסולידריות. היינו בנובה ובבארי ושמענו טוב-טוב את הבומים מעזה. משם ירדנו לים המלח ורכבנו ארבעה ימים, מאה קילומטר בכל יום. ביום האחרון רכבנו עד לבית החולים אלין, שנמצא ליד הדסה עין כרם. זה היה אתגר קשה של עליות ושם חיכו לנו כל ילדי בית החולים, חלקם בכיסאות גלגלים, ונתנו לנו את המדליות. בכינו ממש כשהם שמו לנו את המדליות על הצוואר. אין לתאר את ההתרגשות. זה לא דומה לשום מסע אחר. כל מי שנמצא וקשור כאן הוא אדם מיוחד, מהרופאים ועד הצוות של הרוכבים. המסע הזה הופך אותך לכזה. אתה לא חוזר אותו דבר".
