יואב ויטלם וירדנה שוורץ, תכירו את השמות, תעשו לעצמכם תזכורת. העתיד של הכדורסל ורוד, ובעוצמה מודיעין רוצים שהוא כבר יגיע. המשותף לשניהם? שהם לוקחים חלק בפרויקט שזהו תכליתו – השחקן השלם. חלק מקבוצה מצומצמת של תשעה שחקנים וחמש שחקניות שנהנים ממעטפת כוללת שמזכירה שמיכת פוך. אשר חגי, המנהל המקצועי, מספק וידאו פידבק, איתי מידן מאמן אישי, אורי צין מאמן מנטאלי וקוגניטיבי, ברוריה הדר, מנהלת התכנית בפועל, מלווה ומקשרת, אורי בר אבן את שגיא בן דוד מאמני חדר כושר, טל שפר להב תזונאית, נועה ספיילר פיזיוטרפיסטית ומלי כהן על הפילאטיס. תזמורת שלמה ומנצח אחד, השחקן.
ועכשיו למשתתפים עצמם: יואב ויטלם – נוער על, רן וייספלד – נוער על, קיידי צחור – נערות א' על ובוגרות ארצית, נטע מישר – נערות א' על ונערות ב', ירדנה שוורץ – נערות א' על ונערות ב', יואב ששתיאל – נערים ב' לאומית ונערים א' לאומית, יובל אברהם – נערים ב' לאומית, דניאל גוהר – נערים ב' לאומית, גלעד עמית – נערים ב' לאומית, יובל בן יחזקאל – נערים ב' לאומית, הראל הדר – נערים ב' לאומית, סער הדר – נערים ב' לאומית, רעות פסקרו – נערות א' על ונערות ב', טלי הרמן – נערות ב' ונערות א', ומאיה דביר – נערות ב' ונערות א'.
ויטלם נמנה על סגל נבחרת ישראל עד גיל 17, שוורץ רוצה להיות כמו אימא כשתהיה גדולה. כלומר, שחקנית כדורסל. "הצטרפתי לפרויקט "השחקן השלם" לפני שנתיים", סיפרה השבוע, "וזה ממש קידם אותי. חיפשתי עוד דרך לקדם את עצמי, וזה נתן לי את האפשרות להשתפר כשחקנית כדורסל. אני מקבלת עוד אימונים, אימונים אישיים, חדר כושר עם מאמן אישי, פילאטיס פעם בשבוע, תזונאית, אימון מנטאלי ועוד. למדתי מה זה באמת להשקיע כשחקנית. ברגע שאת מצטרפת את רואה כמה את צריכה להשקיע כדי להתקדם. הפרויקט לוקח הרבה זמן מהיום שלי, ועזר לי ללמוד לנהל את הזמן שלי ולמצוא דרך להתארגן. אני מרגישה שהפרויקט נותן לי יותר אפשרות להתקדם, ושינה אותי לטובה. אני יותר מאורגנת, יותר מקפידה על דברים, זה נותן לי יותר בטחון עצמי והרגשה שאני אחראית. כדורסל זה משהו ששם אותי תמיד במקום טוב. זה הבית השני שלי. צומחות פה חברויות מאד טובות. בהתחלה היו בפרויקט רק שתי בנות, בשנה שעברה היינו 3 והשנה אנחנו 6 בנות בפרויקט. המחלקה של הבנות במועדון ממש גדלה. יש לי את המקום שלי ויש מלא בנות סביבי שתמיד תומכות בי, מקבלות אותי וממש מתעניינות בחיים שלי מחוץ לכדורסל. אני דתייה, ואם יש אימון שמתנגש או פעילות בשבת אני מדברת עם ברוריה והיא עוזרת לי לפתור את הבעיה. אני לומדת באולפנה כל יום עד השעה חמש. ברוריה מקפידה שלא יהיו אימונים לפני שאני מסיימת, והחברות שלי בבית הספר ממש תומכות בי בנושא הכדורסל".
שוורץ משחקת כדורסל במועדון מכיתה ה', כשהייתה בת 11. היום היא כבר 15, קולעת בשתי קבוצות – נערות א' על ונערות ב'. שחקנית שלמה, פעמיים. אחותה מקדימה אותה בשנתיים, אבל באחת על אחת היא בטח לא עושה לה הנחות. היום הן חולקות סמל על הגופייה ומחליפות ביניהן רשמים על השיפוט. כדור כתום הן קיבלו במתנה מפיית השיניים כבר אחרי הנפילה הראשונה. על פרקט, גם שן נופלת עושה צליל "סווש". אימא שלהן, רשל שוורץ, שיחקה כדורסל בצעירותה והייתה חלק מקבוצת הבוגרות של עוצמה מודיעין, כמו גם מאמנת בבית הספר העירוני לכדורסל של MVP. "לכדורסל יש חלק גדול בחיים שלנו", כך רשל, "היום שתי הבנות משחקות יחד באותה קבוצה וזה חלום. בעלי ואני יושבים ביחד ביציע וצועקים 'יאללה משפחת שוורץ". וירדנה? "פנו אליה לפני שנתיים והציעו לה להצטרף לפרויקט "השחקן השלם". אמרו לנו שפונים רק למי שיש פוטנציאל ומוטיבציה, הסבירו לנו מה זה והדגישו שצריך מחויבות של כל המשפחה. זמן, כסף, תזונה, הסעות, משחקים ועוד. ירדנה משחקת בשתי קבוצות, ובנוסף יש לה אימונים בחדר כושר, פילאטיס, אימון מנטאלי ועוד. ברוריה עוזרת לה לסדר את הלו"ז כדי שישתלב גם עם בית הספר. הפרויקט תרם לה מהרבה בחינות: פיזית, רגשית ומנטאלית. זו תכנית לילדים שרוצים לקחת את הכדורסל לשלב הבא, ומסגרת מעולה לנערה מתבגרת".
את רואה שינוי?
"בשנה וחצי היא הפכה לנערה חזקה. הגוף שלה הוא כלי, וירדנה למדה איך להזין אותו על ידי תזונה בריאה, לטפל בו, לטפל בפציעות ולהחלים. איזה מסר נפלא זה לחיים, לדעת לטפל בגוף שלך, בייחוד לנערה. הלוואי שעוד בנות היו לומדות את זה. ירדנה למדה איך לנהל את הזמן שלה. היא מכינה לוח לכל שבוע, עושה סדרי עדיפויות, ואלה כלים שישרתו אותה כל החיים. מבחינה מנטאלית אורי עובד איתה לפני כל משחק. יש מערכת תמיכה. הצוות מאמין בה. אני רואה איך ברוריה תומכת בבנות. כששחקנית יודעת שמאמינים בה היא רוצה להצליח, מפגינה את היכולות שלה ומתפקדת טוב יותר".
איך הכדורסל מתיישב עם אורח החיים הדתי?
"אני שמחה שעוצמה התאימו את עצמם לאורח החיים הדתי שלנו. מכבדים ומשלבים. היא מתאמנת עם הבנים, ויש לה המון חברות וחברים, דתיים וחילוניים. זו מחויבות גדולה. כאימא, אני בודקת שנשמר אצלה איזון של לימודים, חברה וכדורסל. ברוריה והפרויקט תומכים גם במצוינות אקדמית, ומוודאים שהכדורסל לא בא על חשבון הלימודים. היא לומדת לקבוע סדרי עדיפויות בין בית ספר לבין הכדורסל, ואם היא מרגישה עומס היא זאת שפונה למאמנים ולא אני. יש תקשורת ישירה בין השחקנית לבין הצוות. בזמן הקורונה "השחקן השלם" איפשר לה לצאת מהבית ולהיות פעילה פיזית, מכיוון שזה נחשב לספורט מקצועני ואיפשרו להם לשחק. זה נתן לה פורקן שלהרבה ילדים אחרים לא היה. שתי הבנות התאמנו ביחד ועשו פילאטיס במרפסת. גם הליווי המנטאלי עזר בקורונה ונתן לה מקום לדבר, לפגוש עוד חברים ולדבר איתם. המסגרת הייתה נהדרת".
העתיד?
"זה מאד מאתגר ומאד תובעני. בסוף השנה שעברה שאלתי אם היא תמשיך. היא לא היססה, היה לה ברור שהיא ממשיכה. היא מאה אחוז מחויבת. כדי להיות הכי טובה וכדי לקחת את הספורט ברצינות, זה לא רק להגיע לאימון. זה לטפל בגוף, להתכונן מנטאלית, לנוח כשנפצעת, להתייעץ עם אנשי מקצוע, להתחייב ללוחות זמנים. זו תכנית מאד מאומצת ולא נכנסנו לזה בקלות. זו מחויבות רצינית. זו הייתה בחינה רצינית של המחויבות שלה. חשבנו הרבה ודיברנו על זה איתה. הפרויקט הפך אותה לשחקנית יותר טובה ונותן לה ערך מוסף לחיים. היא קיבלה המון, על המגרש ומחוץ למגרש. היא למדה שכשרוצים משהו עושים. זה שיעור חשוב לחיים. בשנה וחצי האחרונות ראיתי אותה הופכת לשחקנית. זו גם העבודה הקשה שלה וגם המסגרת. יש לה מחויבות חברתית, דתית, ספורטיבית. אני מאד גאה בה".
משפחת ויטלם היא משפחה ספורטיבית. אימא ענבר ויטלם שיחקה כדורסל בקבוצת הנשים של עוצמה מודיעין. כשלעצמה, נצר למשפחת ספורטאים, כולל אחות אלופת טניס. אבא של אבא, זכרונו לברכה, היה בצעירותו אלוף הארץ בהיאבקות. הראשון להתייצב למשחקים של הנכד. ניר, רק אבא, משחק כדורסל, אמנם באופן חובבני, אבל משחק אחלה.
"אנחנו מאמינים בפרויקט "השחקן השלם", וברור לנו שכדי להגשים את החלום חייבים את המעטפת שהתכנית נותנת", הוא משתף. "שחקן חייב את כל ההשלמות שמקבלים:, תזונאית, חדר כושר עם מאמן צמוד, אימונים אישיים, אתלטיקה וכושר, פילאטיס ועוד, ומה שראשון במעלה, מבחינתנו, זה האימון המנטאלי. יש מי שמארגן ומסדר הכל, עם אימוני קבוצת הליגה וגם עם אימוני בית הספר. יכולתי לארגן הכל בעצמי, אבל היתרון של התכנית הוא שהמועדון מלווה, אחראי ללו"ז, מבצע מעקב של מדדים ויעדים, והכל נמצא במקום אחד ויש תקשורת מאד מובנית בין המאמנים השונים. איך מתקדם, מה צריך לשנות ולחזק. בנוסף, יש גם וידאו פידבק עם אשר שתורם המון. שחקנים חייבים להתחזק, לאכול נכון, לעבוד על גמישות של הגוף, אימונים נוספים, אישיים, קוגניטיבים, מהירות תגובה, קבלת החלטות נכונות בזמן הכי קצר, ואימונים מנטאליים מעל לכל. שיחות קבועות עם המאמן המנטאלי, ואם צריך גם אחרי משחק. נתונים פיזיים וכשרון תמיד עוזרים, אבל האימון המנטאלי הוא נדבך מאד חשוב. פעם היו אומרים לילדים 'לך למגרש, תזרוק כדור'. היום עובדים על כל ההיבטים. ההתקדמות הענקית שיואב עשה היא רק בזכות הדברים האלה".
גם המשפחה נדרשת להתגייס לפרויקט?
"יואב חי את החלום ואנחנו פה בשביל לתת לו את הכלים. יש עלות לא קטנה, לא רק כספית. נדרשת התגייסות של המשפחה, והמשפחה צריכה להיות מאחוריו. להסיע, להגיע, לדאוג לתפריט מתאים ועוד, אבל הכל מתחיל בילד. ליואב יש חלום. לולא היה לו חלום הוא לא היה בדרייב כזה. היום הוא גם מתאמן עם הנבחרת under 17. הדברים מתכנסים. הוא מגיע לגיל שמתחילים להבין אם יש או אין לך את זה. גם אם לא, ספורט זה שיעור לחיים, והדרך לא פחות חשובה. דרך התכנית הזאת וההשקעה בכדורסל הוא מקבל המון כלים לחיים. הוא גם מוותר על המון דברים, כי הזמן שהוא משקיע בכדורסל בא על חשבון דברים אחרים, כמו בילויים. במסגרת הזאת גם מקפידים על הלימודים. יואב בחר מסלול לימודים מאד קשוח, אבל מקבל ציונים מאד גבוהים".
זאת הדרך היחידה להצלחה?
"אפשר להיות שחקן בלי המסגרת, אבל היתרון הענק מאד של התכנית הוא שהיא תחת המועדון, ויש עיניים שעוקבות אחרי הילדים ותקשורת בין המאמנים השונים. בהתחלה עוצמה מודיעין היה בין המועדונים הבודדים שהציעו תכנית כזאת. בשנתיים האחרונות עוד אגודות מציעות מסגרת דומה. המועדונים מבינים שצריך את המעטפת הזאת כדי להצליח. ברמה האישית, אנחנו יחד עם המועדון מאז שיואב היה בכיתה ד'. אנחנו מבלים באולמות ומגרשים ורואים עצמנו חלק מהמשפחה. אנחנו מאד מחוברים. במועדון יש אנשים מקסימים, שהדרך לא פחות חשובה להם מהתוצאה. הם יודעים להגדיר מטרות ויעדים, גם אם אלה נראים בלתי נגישים, כמו עליית נבחרת בית הספר לליגת העל לתיכונים ועליית הנוער לליגת העל לנוער. הם בנו תכנית ועמדו בה. מבחינת כמות זה מועדון גדול, מבחינת מיקום אנחנו נמצאים בטופ של הכדורסל, אבל יש עדיין לאן לשאוף. אנחנו עדיין פריפריה".
יואב ויטלם התחיל את דרכו בכדורסל בבית הספר העירוני לכדורסל ובכיתה ג' הוא הצטרף לקבוצות הליגה. מאז הוא על הפרקט. יורד ממנו רק כשיש פסק זמן. אימון בוקר, אימון ערב, משחקים, נוער על, בוגרים, נבחרת בית הספר, ליגת העל לתיכונים. תלמיד כיתה י"א, מקפיד על שיעורי בית בביולוגיה. כדי לשמור על הגוף, צריך לדעת איך הוא עובד. אבל יש גם נשמה למכונה.
"ברוריה הדר היא המנטורית שמלווה אותי, ויש לי אימונים אישיים עם איתי מידן, בהם אנחנו עובדים על יכולות כדורסל, אימונים על יכולות קוגניטיביות עם אורי צין, אימון בחדר כושר, אימון פילאטיס ועוד. עבורי, האימון המנטאלי הוא מאד משמעותי. כששואפים להגיע לרמות גבוהות החלק המנטאלי הוא הכי חשוב. כשיש לי משברים עם עצמי, תוך כדי המשחק ואחריו, העבודה המנטאלית עוזרת לי להתמודד איתם ולהמשיך הלאה. יש לאורי ניסיון והוא נותן לי כלים שעוזרים לי, גם במשחק וגם להמשיך הלאה", ויטלם מוקיר.
יש מחיר חברתי?
"עוצמה מודיעין זה די הבית שלי. אני נמצא במסגרת הזאת כבר 7 שנים. כל יום, כל היום. אני משחק בשביל עוצמה. כל החברים שלי שם. יש לזה מחיר אישי, אבל מבחינתי זה שווה.
אני ממליץ על זה רק למי שבאמת רוצה, אחרת מאד קשה להצליח וצריך לוותר על המון, בעיקר מבחינה חברתית. אבל תמיד רציתי להיות כדורסלן, זה החלום שלי מגיל צעיר. בהתחלה לא הבנתי את המשמעות, רק רציתי להיות מאלה שרואים בטלוויזיה. היום אני יודע שאני רוצה קריירת כדורסל, והבנתי שכדי להגשים את זה אני צריך לתת הכל. השאיפה היא להיות כדורסלן מקצועי ולהגיע לליגת העל ולליגות אירופיות".
