בשבועות האחרונים רעשה וגעשה רשת האינטרנט לאחר שאריאל רוניס, מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, בחר לשים קץ לחייו, לכאורה בגלל פוסט שהאשים אותו בגזענות וזכה לתפוצה ויראלית של אלפי גולשים בפייסבוק. זו אינה הפעם הראשונה שבה בוחר אדם לשים קץ לחייו בגלל (שוב, לכאורה) פוסט משמיץ ברשת החברתית, אך התופעה מוכרת יותר בקרב בני נוער וילדים, כמו במקרה המפורסם והטראגי של דודאל מזרחי ז"ל.
לאחר ההתאבדות של רוניס נחלקה הרשת החברתית לשניים. אלו שהיכו על חטא ונשבעו שלעולם לא יחטאו עוד בשיימינג, בעיקר כשאינם יודעים את העובדות המלאות, ואלו שטענו שאדם ברמתו של רוניס ועם היסטוריה כמו שלו לא מתאבד סתם כך בגלל פוסט שיימינג אחד, בעיקר לא מבלי לנסות אפילו להגן על עצמו. השאלה היא האם זה משנה.
השיימינג אינו תופעה חדשה. כבר בימי הביניים נקשרו חוטאים לסדים בכיכר העיר עם שלטים שמפרטים את חטאיהם במטרה לאפשר להמון להשפיל אותם באופן פומבי. את הכיכר החליף הפייסבוק ואת העגבניות הרקובות החליפו תגובות ארסיות, אך הרעיון נותר זהה. כמו בהרבה מובנים אחרים, גם כאן לוקחות אותנו הרשתות החברתיות אחורה אל העבר הכפרי והשבטי שלנו.
העבר הקרוב רצוף בלא מעט מקרים של שיימינג מתוקשר יותר או פחות. פייסבוקאים ותיקים יזכרו בוודאי את מקרה ענב גנד גלילי שתבעה כמה עשרות גולשים שביישו אותה, לטענתה, לאחר שהציגו טעויות מהותיות בהרצאה שהעבירה בנושא אבטחת מידע ברשת, והציגו אותה כרמאית וכמי שאינה מבינה דבר בתחום שבו היא מתיימרת להיות מומחית. מדובר היה באחד ממסעות השיימינג הגדולים והנרחבים שידעה הרשת. אדם נוסף שעשה סוג של קריירה משנית על שיימינג הוא יואב אליאסי, הידוע בכינוי "הצל", שמפרסם בעמוד הפייסבוק שלו לא מעט אמירות של אנשי שמאל באופן שאמור לעורר תגובות נזעמות או חרמות מצד קהל מעריציו, ומהצד השני של המפה הפוליטית ניתן למצוא את "ג'ון בראון" שמפרסם בעיקר תגובות גזעניות ואלימות של אנשי ימין.
לא רק פוליטיקה יש בשיימינג. דפי פייסבוק כמו "טבעונים שמדכאים אותי" המציג באופן נלעג ומגוחך צילומים של אוכל טבעוני מהסוג הפחות אסתטי, או העמוד החדש יחסית "גברת, למה באת בלבן?" שמעלה תמונות של נשים שחטאו בהגעה לחתונה בשמלה לבנה, ועוד היד נטויה. והעתיד? השבוע הודיעה גוגל שתסיר מהחיפושים תוצאות שקשורות ל"פורנו נקמה", סוג נתעב במיוחד של שיימינג במסגרתו מעלים אקסים לרשת סרטוני פורנו שצילמו עם בן/בת הזוג לשעבר כנקמה על הפרידה. האם זה צעד ראשון לקראת מגמה נרחבת יותר? סביר להניח שלא, אבל עדיין מדובר בצעד חיובי קדימה.
