השבוע הופץ לחברי מועצת העיר דו"ח הביקורת של שנת 2013 שערך מבקר העיריה אריק משיח. מדובר בדו"ח קשה במיוחד, באופן יחסי לאלה שפורסמו עד כה. הדו"ח חושף שורת ליקויים במספר תחומי פעילות של העירייה וכלולה בו גם פרשיה לא נעימה של עובד שסרח ופוטר מעבודתו.
הדו"ח, שמתפרסם כשנה לאחר סיום שנת הדו"ח הקלנדרית, מגלה שיטת התנהלות לא תקינה של ועדת ההקצאות של העירייה, שמתנהלת במשך שנים ומאשרת לבתי כנסת לפעול במבנים שהוקצו להם ללא תוכנית אב כוללת ובלי היתכנות פיננסית. התנהלות מוסדות הדת שנבדקו כוללת גם עבירות בניה כמו חריגות בניה וחריגה בלוחות הזמנים לסיום עבודות הבניה של בתי הכנסת, וכן הפעלת בתי כנסת ללא טופס 4 מאושר.
תשלומי הורים: מסך האפלה
החלק המרכזי והקשה במיוחד של הדו"ח מתייחס לנושא תשלומי ההורים לבתי הספר. נמצאו חריגות בתחום הקצאת שעות הלימוד, מימון הטיולים, הוצאת חשבוניות לספקים בצורה לא תקינה, ליקויים בנוהלי התקשרות עם ספקים ומתן הנחות להורי תלמידים מעבר למותר בחוק.
בתי הספר שבדק המבקר בפרק זה היו בית הספר הדמוקרטי, ישיבת בני עקיבא, האולפנא, בית ספר אופק ובית הספר אבני החושן.
תופעה לא פחות חמורה התגלתה במהלך הבדיקה, כשמספר בתי ספר שאותם בדק המבקר ושמופעלים באמצעות עמותות סירבו לאפשר לו לבדוק את התנהלות העמותות, הגובות מההורים את הכספים.
בנושא זה הזהיר המבקר מהתופעה כשכתב בדו"ח בצורה מפורשת כי בתי ספר אלה היו עבורו "מחוץ לתחום": "הביקורת ביקשה לבדוק את תקינות הגביה של תשלומי ההורים וכן את העמותות שפועלות ליד חלק מבתי הספר בעיר. הובהר לביקורת כי בדיקת העמותות הפועלות ליד בתי הספר היא 'מחוץ לתחום'. לפיכך נותרה הבדיקה של התנהלות הכספית של בתי הספר שנדגמו".
לדברי העירייה מדובר בבתי הספר יחד והדמוקרטי, בעוד שבתי הספר הדתיים – שגם בהן פועלות עמותות כמו בני עקיבא והאולפנא – כן איפשרו למבקר לבדוק את התנהלות הכספית של העמותות.
חוסר היכולת לבדוק את העמותות פוגעת קשה בביקורת מכיוון שכספי ההורים משולמים לעמותות והן הרוכשות שעות לימוד ופעילויות חינוכיות עבור בית הספר. כך שלמעשה לא ניתן לוודא את גובה הסכום שההורים שילמו כדי לבדוק האם נעשה בכסף שימוש נכון לצורכי חינוך.
בהקשר זה אמר ראש העיריה חיים ביבס ל"מודיעין News" כי העירייה תגיב על ההתנהלות של עמותות אלה ותפעל לשינוי המצב ולשינוי הסכמי ההפעלה של בתי הספר ה"מסרבים", כך שלא יאופשר עוד לעמותות להתחמק מביקורת. ביבס: "מדובר בבתי ספר ייחודיים כמו הדמוקרטי ויוזמה ויחד ועוד כמה, שמבחינת העמותות שלהם והתקנון של העמותות אין להם חובת דיווח לגורם חיצוני. אבל אנחנו נפנה אליהם ונכניס אותם תחת הבקרה. במקרה הזה המבקר צודק. ההורים וכל מי שמבקש באותם בתי ספר לקבל תקציב – צריך לעבוד בשקיפות מלאה כמו שאר בתי הספר בעיר. אנחנו נדרוש בנושא הזה להכלילם בחובת השקיפות ומי שצריך קודם כל לדרוש זאת הם ההורים עצמם, שמשלמים את הכספים לעמותות האלה. אבל אנחנו כעירייה נדאג שהעמותות שליד בתי הספר האלה יהיו תחת פיקוח ובקרה של המבקר".
לגבי הדו"ח בכלל אמר ביבס: "הלוואי שבכל רשות מקומית במדינת ישראל אלה יהיו הליקויים. למרות שעבר זמן רב בגלל הבחירות לרשות המקומית והדו"ח התעכב, אבל אני חושב שזהו דו"ח טוב ולא חמור. רוב רובם של הליקויים טופלו כבר תוך כדי תנועה וזה הדבר הנכון לעשותו".
סגן ראש העיריה מיכאל חרל"פ מתח ביקורת על בתי הספר שהתחמקו מבדיקת המבקר ואמר: "לא יעלה על הדעת שיהיו בעיר בתי ספר לא מבוקרים. יש בתי ספר שלא נתנו למבקר להיכנס אליהם. אמרו לו 'אל תבוא'. זה חמור מאד. מה יצא בסוף? שרק בתי הספר הדתיים איפשרו למבקר לבדוק את העמותות. בסוף יצא שאנחנו הפראיירים. אבל אני לא מצטער על כך, כי כך צריך להיות במינהל תקין. חייבים לאפשר למבקר לבדוק את כל המערכת".
לדברי חרל"פ, "מי שהבהיר למבקר העירייה שהוא לא יכול לבדוק את עמותות הם היועצים המשפטיים של העמותות. רק באולפנא ובישיבה התיכונית יש סעיף ברור שקובע כי המבקר רשאי לבדוק את העמותות. אם יש משהו חמור בדו"ח המבקר, זה העניין הזה, של איפא ואיפא בין בתי ספר בעיר. מצידי שהדו"ח על העמותות האלה יהיה חיצוני. מי יודע אם הם חרגו או לא? אי אפשר להיכנס ולבדוק את הספרים שלהם".
הקצאות קרקע: בלגאן מאורגן
בחלק זה של דו"ח המבקר נמצאו חריגים בהתנהלות הקצאת המגרש עבור ישיבת ההסדר, במורד שדרות עמק בית שאן. המבקר כותב כי "הקצאת הקרקע לישיבת ההסדר עלתה לדיון מספר פעמים בוועדת ההקצאות מבלי שבשלה עדיין".
ישיבת ההסדר קיבלה מוועדת ההקצאות עוד לפני שנים (בקדנציה של משה ספקטור) קרקע בשטח של 12 דונם. משיח כותב: "המלצתי היא להחזיר את הנושא לדיון מחדש במועצת העיר. היום, שבע שנים לאחר ההחלטה על ההקצאה, עדיין עסוקה וועדת ההקצאות במציאת פתרונות יצירתיים. ברור וניכר כי יש קושי רב לישיבת ההסדר להפקיד כספים אצל הנאמן ולהציג כתבי התחייבויות לבניית 300 מ"ר נוספים. בשלב א' של הפרויקט שוב התפשרה הוועדה והסתפקה בערבויות".
המבקר מוסיף בעניין ישיבת ההסדר כי "לא ברורה לי ההחלטה להתמיד בניסיונות וב'התפתלויות' לממש את ההקצאה של 12 דונם קרקע לבניית ישיבת ההסדר בסדר גודל של 3,600 מ"ר כשברור ונהיר כי יידרש לכך סכום של 30 מיליון שקלים, בעוד שישיבת ההסדר מתקשה לגייס שני מיליון שקלים".
המבקר משיח קובע עוד בעניין ועדת ההקצאות כי "הועדה מתכנסת ודנה בבקשות מבלי שעומדת לנגד עיניה תוכנית אב כוללת למבני ציבור, בתי כנסת ומיקוואות".
פרק קשה במיוחד מקדיש המבקר לפרשת הקמת בית חב"ד בשדרות עמק אילון. מאז קיבלה חב"ד את המגרש לפני עשרים שנה לא הסתיימה בניית בית הכנסת. המבקר ממליץ לשקול מחדש את ההקצאה ולקחת בחזרה את המגרש.
בדו"ח כותב המבקר כי "לא התקיים דיון ומעקב של וועדת ההקצאות בהקצאה שאושרה לבית הכנסת ולמקווה של חב"ד. הקמת המבנה היתה אמורה להסתיים בשנת 2009 כשההיתר הבניה היה לגבי 310 מטרים רבועים, אולם השטח גדל בעוד 400 מטרים רבועים לשטח כולל של 709 מטרים רבועים, בעוד חב"ד לא נדרשה לעדכן את סכומי הכסף שעליה להפקיד נוכח הגדלת שטח המבנה".
המבקר ממליץ בדו"ח להקים בעירייה ועדה שתלווה כל הקצאה כדי לוודא שההליכים נכונים ומתנהלים על פי ההסכם שנחתם בין העירייה והגוף שקיבל את הקרקע. כמו כן ממליץ המבקר לגבי בית חב"ד שאם לא תושלם הבניה – יוחזר המגרש לועדת ההקצאות לבחינת הנושא מחדש.
עוד ממליץ המבקר כי מנכ"ל העירייה יערוך בירור כיצד פעלו בתי כנסת בעיר בלא טופס איכלוס (טופס 4). המבקר מזכיר בהקשר זה את בתי הכנסת "אדיר במרום" ברחוב דן בשכונת השבטים ואת בית הכנסת של עמותת "כלל ישראל" ברחוב אסתר המלכה. לפי משיח, הם פעלו מבלי שהיה בידיהם טופס 4 מאושר.
המבקר מציין בנושא זה כי "לגבי העמותות האלה (של בתי הכנסת אדיר במרום וכלל ישראל – י.ג) בחלקן קיימות חריגות בניה, כגון תוספות בניה לא חוקיות וחריגות אלה לא מטופלות. ניתן לציין כי העמותות הפועלות במבני ציבור ובתי כנסת פועלות במבנים ללא הקצאה ובחלקם קיימות חריגות בניה, תוספות בניה לא חוקיות כשחריגות אלה אינן מטופלות".
ראוי להדגיש את התייחסותו של מהנדס העיר צחי כץ לגבי בית הכנסת "אדיר במרום", שפעל שנה שלמה ללא טופס איכלוס. כץ כתב למבקר כי "מח' הפיקוח ניהלה מעקב צמוד על התקדמות הנושא ואף זימנה את מורשי חתימת בעמותה לפגישה בנושא פגישה שהתקיימה במשרדי. במבחן שיקול הדעת של טובת הציבור, במקרה זה קהילת מתפללי בית הכנסת סברתי כי לאחר שניתן האישור הזמני לאכלוס בכפוף לאישורים המבטיחים את ביטחון הציבור, כיבוי אש ובטיחות – נכון יהיה לאפשר למתפללים להמשיך ולהתפלל במקום ובמקביל לא להרפות מהנהלת בית הכנסת מהשלמת הפערים שצוינו לעיל עד להשלמתם הסופית. לאור התארכות זמן הטיפול, הוגדר להנהלת בית הכנסת זמן שבמידה ולא יעמדו בהשלמת התנאים, מתחייבת ההנהלה לסגור את בית הכנס".
כאן דחה מבקר העיריה את טענת מהנדס העיר: "הביקורת מברכת על הוצאת טופס איכלוס לבתי הכנסת, אבל מעירה על האמירה של מהנדס העיר 'שיקול הדעת של טובת הציבור'. ברור לביקורת המושג 'טופס איכלוס זמני', כמו גם המושג 'טופס 4'. לא ניתן לאפשר למוסד ציבורי או אחר לפעול ללא טופס איכלוס. פעילות בית הכנסת במשך תקופה של שנה ללא טופס איכלוס הינה בניגוד לחוק".
מיכאל חרל"פ התייחס לנושא הן בכובעו כמחזיק תיק התיכנון והבניה בעיר והן כמוביל במגזר הדתי לאומי ומחזיק תיק התרבות התורני: "המבנה הציבורי היחידי שמדינת ישראל חייבה את הרשויות להקצות אלה בתי כנסת וישיבות. כל שאר המבנים – מתנ"סים, בתי ספר, מועדוני קשישים וכו' – המדינה בונה בעצמה. ולמרות שאנחנו מוגדרים כמדינה יהודית ודמוקרטית, בתי כנסת המדינה לא בונה אלא מטילה על העירייה ובעיקר על המתפללים באמצעות תרומות שהם אוספים ובונים בעצמם בתי כנסת. וכאן שורש הבעיה. העיכוב בהקמת בית חב"ד בשדרות עמק איילון, שנמשך כבר שנים, נובע מכך שהאנשים מגייסים כספים וזה לוקח זמן. חב"ד לא העבירה כספים בצורה קבועה וכך נוצר עיכוב. אבל עכשיו הבניה עומדת לפני סיומה ובתוך מספר חודשים הבניין יושלם".
על ההקצאה לישיבת ההסדר אמר חרל"פ: "לך לכל ישיבות ההסדר בארץ ותראה שאלה הגדלים. השטח גדול כי יש צרכים. חוץ מזה, מדובר במגרש לא נוח עם מצוקים שבחלקו הגדול לא ניתן בכלל לבנות עליו. זה מיליוני שקלים להכשיר את המגרש הזה. ומעבר לכך – עוד אין בכלל אישור הקצאה. כשוועדת ההקצאות של העירייה אישרה את הקצאת המגרש לישיבת ההסדר לפני שנים, ההקצאה לא הושלמה כי עד שמשרד הפנים לא מאשר אותה התהליך לא מסתיים. ההקצאה לישיבת ההסדר תקועה עדיין במשרד הפנים, שצריך לסיים את הליך האישור הסופי ורק אז אפשר יהיה ללכת לתורמים ולהביא כסף להמשך הבניה. לכן גם בישיבת ההסדר העסק עדיין תקוע".
בעניין זה ראוי לציין כי בהסכם שבין ישיבת ההסדר והעירייה נקבע כי המגרש יחולק לשלושה מגרשי משנה והבניה תהיה על פי לוח הזמנים בשלבים. חרל"פ: "הבניה תתקדם על פי השלמת ההקצאה ואם ישיבת ההסדר לא תתקדם בבניה על פי לוח הזמנים של שלב א' למשל, שלבים ב' ו- ג' יבוטלו והקרקע תחזור לעירייה".
אבל מדוע שטח גדול כל כך הוקצה מראש לישיבה?
"אמרתי לך כבר שאלה הגדלים שישיבות ההסדר מקבלות כי יש להם צרכים. יש הרבה תלמידים ויש שטחים אם בית מדרש, או מעונות או מגרש כדורסל ואולם תרבות ובית כנסת. חוץ מזה, זה מגרש אחד שמבחינה מינהלית לא היה ניתן לחלקו בזמנו".
האם תוכל לאשר שההחלטה להקצות מגרש גדול כל כך נבעה גם מהרצון בעיר לחזק את הזרם הדתי לאומי ולחסום אפשרות שהזרם החרדי יגדל ויתפתח כאן?
"על פניו זה לא היה השיקול, אבל אני יכול לומר לך שרצינו להביא משהו שיתאים להשקפת העולם של תושבי מודיעין. לא חיפשנו לחסום את החרדים מהתפשטות בעיר, כי לא היו כאן חרדים בעיר וזו לא דרכנו. בעיר יש דתיים לאומיים ולכן ישיבת הסדר גדולה היא טבעית לעיר כמו מודיעין".
החינוך המיוחד: הנהג שסרח
אירוע חמור במיוחד, שבעטיו פוטר עובד עירייה, אירע בשעה שהעובד ששימש כמלווה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בהסעות לבית הספר שימש באותה עת גם כנהג ההסעות מטעם חברת האוטובוסים שזכתה במכרז להפעיל את מערך ההסעות.
כך אותו עובד קיבל במקביל שכר מהעירייה הן כמלווה ועוד משכורת מחברת האוטובוסים. בנוסף לכך העובד הועסק כמלווה בקו הסעות בחינוך המיוחד גם בשעות הבוקר, אולם התגלה כי איננו מגיע ליעד ההסעה בתחנה האחרונה אלא יורד בדרך. לכן בפועל הוא לא ליוה את הילד לבית הספר כנדרש. המבקר גילה גם כי הנהג/מלווה כלל לא הגיע מספר פעמים להסעה ולמרות זאת דיווח על שעות היעדרותו כשעות עבודה.
המבקר זימן את העובד לשימוע ובירור וכך הוא כותב בדו"ח: "לאחר שערכתי בירורים עם הגורמים המקצועיים החלטתי ליזום פגישה בה ניתנה לעובד הזדמנות להגיב על הנתונים שבידי הביקורת. החלטתי לזמן למעמד זה את אנשי משאבי אנוש ואת יו"ר ועד העובדים. הישיבה עם העובד בנוכחות הגורמים המוזכרים הוקלטה וצולמה. העובד התבקש למסור את גרסתו, להלן תמצית התייחסותו כפי שתועדה: 'כולם ראו. לא הסתרתי את העובדה שאני עושה גם הסעה וגם ליווי. ההורים מרוצים'. לטענתו, הוא עושה את זה רק פעמיים בשבוע ואז דואג להביא מלווה איתו, מביא את ילדיו כמלווים, או מישהו אחר. הוא לא חשב שצריך לדווח על כך. לדבריו הוא מרגיש מחויבות לתפקיד, מגיע לביצוע תפקידו בכל מצב בריאותי, לעיתים אף כאשר הוא חולה. לדבריו הוא עשה זאת מכיוון שנזקק להכנסה נוספת".
למה אני מממנת את בניית בית הספר?/איילת לוין
מונולוג של תושבת העיר שמוציאה אלפי שקלים בשנה ולא יודעת מה עושים בכסף שמוגדר "תשלום מרצון"
ע', אם לארבעה – שלושה מהם לומדים בבית ספר, אומרת שהסכומים שגובים מההורים במסגרת תשלומי הורים וגם תשלומי ועד נוספים ותשלומים שלא נכללים לא כאן ולא כאן מסתכמים בהון עתק וסכומים גדולים מהם ההורים לא יודעים לאן הכסף הולך.
"מדובר בהון עתק. בית הספר כאילו מפרסם על מה הכסף הולך, אבל חלק מוצג בצורה מעורפלת. למשל תשתיות לספריה. אנחנו משלמים את המשכורת לספרנית, או שהכסף הלך לבניית מדפים? יש תשלום רכישה מרצון שכל הורה משלם 250 שקלים. לא יודעים לאן הכסף הולך. מצד אחד כתוב שחלק מהכסף הזה הולך עבור מסיבות פורים, מצד שני אנחנו משלמים בוועד כיתה סכומים עבור פורים ויום המשפחה. שוב, לאן הכסף הולך? לאחרונה בית הספר יזם אירוע נחמד, הקרנה על קיר מגרש הספורט סרט ילדים. עלות ההקרנה הייתה עשרה שקלים לילד. הגיעו 400 ילדים, לאן הכסף הזה הולך? לא מדווחים לנו. פעמיים בשנה יש בבית הספר פסטיבלים. ההורים עומדים בדוכנים ומתנדבים ומביאים את המטעמים שנמכרים, וגם צריכים לשלוח בלית ברירה את הילד עם 15 שקלים לפחות שיוכל ליהנות מדוכני האוכל והמתוקים. אין לבית הספר הוצאות בפסטיבל. האירוע לא עלה להם כלום. ההורים עושים זאת בהתנדבות אז לאן הכסף הולך?
למה אני צריכה לממן את בניית בית הספר? בשנה שעברה זה היה לתשתית חדר מחשבים. לפני כן לספריה. השנה שלחו לנו מייל – תודה להורים ששילמו את תשלומי ההורים – בניית חדר המדעים מתקדמת יפה. כל שנה אני משאירה בבית הספר הרבה מאד כסף וזה נראה לי הזוי".
אשרי המאמין/איילת לוין
לצד מי שמבקש פירוט "לאן הולכים תשלומי ההורים", יש גם מי שמקבל מראש את החלטות בתי הספר
אם לארבע בנות, חלקן עדיין לומדות באולפנא, מגיבה לליקויים שהתגלו בדו"ח: "אם זה נכון זה חמור מאד. אני מהאנשים שלא אוהבת לפשפש ויכול להיות שזה יגרום גם לגלות אנשים במערומיהם. אני יודעת שהאולפנא יצאה בסדר בדו"ח אבל גם זוכרת שבשנה שעברה אחד ההורים התעמת עם המנהל אשר כורסיה בגלל שלטענתו לא קיבל דו"ח ופירוט לאן הכסף הרב שאנחנו משלמים הולך. עבור שתי הבנות שלומדות שם אנחנו משלמים כאלף שקל בחודש. זה יותר מדי כסף ואני ממש לא יודעת לאן זה הולך".
אם אחרת עימה שוחחנו סבורה כי יש לתת להנהלת בית הספר יכולת ניווט כספי תשלומי הורים לפי צרכי בית הספר. "אני לא מאמינה שיש אצלנו שחיתות "וגם אין לי בעיה עם ניווט הכסף לפי צרכי בית הספר, גם אם הכסף בתשלומי הורים לא הולך בדיוק על פי מה שנאמר מראש להורים. ברור לי שהכסף שמגיע ממשרד החינוך ומהעירייה לגמרי לא מספיק חלק מזה בגלל שאנחנו משתייכים למעמד סוציו-אקונומי גבוה. לכן אם צריך למשל לשדרג מעבדות מחשבים או להשקיע באירועים מעשירים. לא נקבל את כל הכסף מהעירייה ואז זה כורח המציאות. לצערי ככה זה במדינה שלנו. לכן אני לא בודקת בציציות לאן הכסף הולך".
משיחות עם עוד הורים עולה שרבים מהם שמים מבטחם בהנהלת בית הספר, מאמינים שיש להשקיע את הכספים האלה כי הכסף שמגיע ממשרד החינוך והעירייה לא מספיק או שפשוט אין להם את האנרגיה להתעמת איתם ומשלימים עם רוע הגזירה. כמו אם לשני תלמידים אמרה: "אם אני רוצה לשנות אני צריכה לקחת חלק פעיל יותר כמו בהנהגת ההורים ואני לא עושה את זה. אז אני משלמת וסומכת בלית ברירה שהם יעשו את העבודה בשבילנו".
"אנחנו דווקא יודעים איפה הכסף"/איילת לוין
יו"ר ועד ההורים העירוני: "התקלות כבר תוקנו. היום המצב הרבה יותר טוב"
אמציה דויטש, יו"ר הנהגת ההורים העירונית ויו"ר הנהגת ההורים בבית הספר היסודי אבני החושן, מה דעתך על הליקויים שהתגלו בדוח מבקר העירייה בנושא תשלומי הורים?
"המצב היום בנושא זה הרבה יותר טוב מבעבר. אחת הבעיות העיקריות הייתה שההורים היו פונים אלינו בתלונות שהם לא יודעים לאן הכסף הולך ועל מה הם משלמים. בחלק בודד מהמקרים זה היה בבתי ספר עירוניים בעיר וחלק, כפי שגם הופיע בדו"ח המבקר, בבתי ספר שמשתייכים לעמותות כמו אולפנא ובני עקיבא, אמית ועוד. אז לא הייתה בבתי ספר אלה הפרדה בין חשבון העמותה לחשבון תשלומי הורים וגם הכסף שהיה מגיע ממשרד החינוך לא היה מגיע במלואו לתלמידים. היום המצב הזה לא קיים. יש הפרדה בין החשבונות ויש הסכמים בין העמותות לעירייה שמביאים לכך שכל ילד מקבל סכום זהה ואין חוסר שוויון כפי שהיה בעבר. הדו"ח הנוכחי סוקר ליקויים מ-2013, שכבר תוקנו. לגבי העניין שהעמותות לא נתנו למבקר העירייה לבדוק את החשבונות שלהם זה סיפור אחר ואני לא מתמצא בו".
אתה אומר שההורים יודעים בדיוק לאן הכסף הולך, האם הוא הולך גם לבניית בית הספר?
"במסגרת תשלומים מרצון, גובים לפי חוזר מנכ"ל 250 שקלים, ויש כללים וחוקים מדויקים עבור מה מותר להשתמש בכסף ועבור מה אסור. למשל אסור לקנות בכסף הזה ציוד משרדי והכסף לא אמור ללכת לבניית בית הספר. אבל אם מחליטים – מנהלת בית הספר יחד עם ועד ההורים של בית הספר שרוצים להוסיף הצללה, שכביכול נחשבת למותרות ושדרוג, זה מותר. זה לא נקרא לבנות את בית הספר וגם ההורים כמו כל תשלומי ההורים יכולים שלא לשלם כי אלה תשלומים מרצון. מה שחשוב גם שמנהלת בית הספר מחליטה זאת יחד איתנו".
ומי מפקח איך באמת משתמשים בכסף?
"האחריות החוקית של המנהלת, והאחריות בכלל היא של המנהלת וועד ההורים הבית ספרי. המנהלת מביאה לנו, לוועד, הצעה של פריסת תשלומי הורים שעוברת אישור של ועדת הכספים בבית הספר ומועברת לאישור של מפקח משרד החינוך. רק לאחר אישור מותר להתחיל לגבות וכל שקל שיוצא אנחנו יודעים לאן הוא הולך. למשל אנחנו מתכננים אירוע לפורים. אנחנו יודעים כמה גבינו וכמה כסף יש לנו לאירוע ובו נשתמש. אם נרצה לחרוג אי אפשר לקחת את זה מתקציב הטיולים. רק אם יש רזרבות, בהחלטה משותפת ניקח משם".
(צילום ארכיון)
