מועצת העיר אישרה בישיבתה האחרונה את הדו"ח הכספי של העירייה לשנת 2016 וכן את הדו"חות הכספיים של התאגידים העירוניים הנלווים, בהם החברה הכלכלית, מינהלת אופק, סחלבים, עמותת מופעים ועמותת עירוני מודיעין בספורט.

לעמותות והתאגידים העירוניים עוד נגיע, אבל הכותרת נמצאת בכלל במקום אחר. זוהי העובדה שמודיעין הופכת, לאט אבל בטוח, להיות עיר "ממוצעת". לפחות בכל הנוגע להרכב האוכלוסיה שלה – שחלק הולך וגדל בו נזקק להנחה בתשלומי הארנונה.

גובה ההנחות בארנונה בשנת 2016 הגיע לשיא חדש בתולדות העיר. אמנם סעיף זה של הנחות בארנונה הלך וגדל בכל שנה, אבל במימדים די צנועים. בדרך כלל עם תיסוף של כמיליון שקל מדי שנה ובמקרים קיצוניים עד שני מיליון. בשנת 2016 חל זינוק של ממש בקריטריון מהותי זה של לא פחות מחמישה מיליון שקל. מה שמלמד אולי על שינוי מהותי יותר במבנה הדמוגרפי ובעיקר הסוציו-אקונומי של תושבי העיר.

והנה המספרים: במהלך שנת 2016 זינק הסכום הכספי של ההנחה בארנונה בלא פחות מ-25%, מסך של 19.9 מיליון שקל אותו תיקצבו בעירייה בתחילת השנה לסך של 24.8 מיליון שקל של הנחות שניתנו בפעל בסוף שנת 2016, כלומר חמישה מיליון שקל של הפסד הכנסות מארנונה שלא נלקחו בתיכנון בתחילת השנה.

מעניין לראות בהשוואה לשנה הקודמת כלומר לשנת 2015, שסך ההנחות שניתנות לתושבי העיר זינק בשנה זו בשני מיליון שקל שהם 11%, מ- 19.4 מיליון בתקציב 2015 לסך של 21.5 מיליון שקל הנחות שניתנו בפועל, מיליון שקל יותר מאשר בשנת 2014.

המשמעות היא שיותר תושבים ממשיכים להיכנס לקריטריונים המעניקים להם הנחות בארנונה, אם כתוצאה ממצב כלכלי קשה או מצב בריאותי (נכות), או תושבים חדשים שהגיעו מחוץ לעיר והם זכאים להנחות.

בתחום גביית הארנונה הצליחה העירייה להגדיל את סך גביית הארנונה בעשרה מיליון שקל במהלך שנת 2016, לעומת הגביה במהלך שנת 2015 – בעוד שבתחילת השנה תיכננו בעירייה לגבות 221 מיליון שקל מתושבי העיר כתשלומי ארנונה, הרי שבסוף 2016 התברר כי הגביה היתה גבוהה מהמתוכנן והסתכמה ב- 223.8 מיליון שקל, מה שמלמד על גידול חריג באוכלוסיית העיר שלא נלקח בחשבון בתחילת השנה.

גם בסעיף הגביה מעניין לראות את ההשוואה לשנה הקודמת. מודיעין ממשיכה להיות העיר שבה מצליחה העירייה לגבות את מירב הארנונה, גביה המתקרבת ל- 100%, בתקציב 2015 חזתה העירייה גביה של 212.4 מיליון שקל, בפועל בסוף השנה גבתה העירייה מיליון שקל יותר (213.4 מיליון שקל), לעומת  208 מיליון שקל ששילמו תושבי העיר כארנונה בשנת 2014.

בסוף 2016 כללה מודיעין שטח בנוי למגורים בסך כולל של 3,761,974 מטרים רבועים שעבורם שולמו ארנונה בשיעור ממוצע של  42 שקל לכל מ"ר, בשקל אחד יותר מאשר בשנה החולפת. ענף המשרדים, שירותים ומסחר כלל שטח של 434,538 מטרים רבועים שעבורם שולמה ארנונה ממוצעת של 136 שקל לכל מ"ר לעומת 134 שקל למ"ר בשנה הקודמת. החניונים במודיעין כללו 197 אלף מטרים רבועים שעבורם שולמה ארנונה, שטחי התעשיה השתרעו על שטח של 57.3 אלף מטרים רבועים וסה"כ שולמה בעיר ארנונה עבור שטח כולל של 5.2 מיליון מטרים רבועים.

בהקשר זה כדאי מאד לראות את ההשוואה לשנה החולפת 2015, בסוף אותה שנה היה במודיעין בשטח בנוי החייב בארנונה בהיקף של 4.370,600 מטרים רבועים, מתוכם השטח למגורים עומד על 3,655,200 מטרים רבועים, גידול של 55,000 מטרים רבועים במהלך שנת 2015. בשנת 2016 חל גידול בשטח הבנוי למגורים בסך של 106 אלף מטרים רבועים, כמעט כולם בשכונת הציפורים ובשכונת הכרמים. אגב – בשנת 2015 הגידול בשטח הבנוי הביא לגידול בגביית הארנונה בסך של עוד מיליון שקל, כשהתעריף הממוצע למגורים עומד על 41 שקל למטר רבוע, ללא שינוי לעומת שנת 2014.

בתחום גביית פיגורי הארנונה העירייה ממשיכה להתייעל ולהקטין את מצבת החובות לארנונה השנה קטנה מצבת החובות בגין תשלומי הארנונה ל-13.2 מיליון שקל בסוף שנת 2016, בעוד שבשנת 2015 מצבת הפיגורים החלה מ-14.5 מיליון שקל בתחילת השנה ל-13.6 מיליון שקל בסוף השנה.

הגרעון העירוני ממשיך אף הוא להצטמצם ולפי מדיניות העירייה להקטין את הגרעון בקצב של כמיליון שקל בכל שנה, גם השנה הגרעון ירד משיעור של 11.5 מיליון שקל לשיעור של 10.3 מיליוני שקל.

כמה שילמנו על משכורות?

בשנת 2016 שילמה העירייה שכר כולל לעובדיה בסך 240 מיליון שקל עבור 1,550 מישרות, עליה של 115 מישרות לעומת שנת 2015 במהלכה שילמה העירייה שכר כולל של 218 מיליון שקל עבור 1,435 מישרות.שלושת נבחרי הציבור שמקבלים שכר מהעירייה ראש העיריה חיים ביבס ושני סגניו אילן בן סעדון ומויש לוי, קיבלו שכר כולל (עלות שכר) בסך 2,052,000 שקל, לעומת 1,965,000 שקל בשנת 2015.

על שכר לעובדי מחלקת הדת מוציאה העירייה 3.5 מיליון שקל עבור 20 עובדים, ברווחה 7.2 מיליון שקל ל-40 עובדים, במחלקת התרבות משלמת העירייה 4.1 מיליון שקל כעלות שכר ל-25 עובדים, ובאיכות הסביבה 620 אלף שקל לארבעה עובדים. במחלקת התברואה משלמת העירייה 3.4 מיליון שקל ל-15 עובדים, למחלקת הביטחון משלמת העירייה 5.3 מיליון שקל ל-29 עובדים ולמינהל הכללי (הכולל את לשכת מנכ"ל העירייה והיחידות שמסביבו) משולמות משכורות בסך של 12.2 מיליון שקל ל-60 עובדים.

המצב הכספי של החברה הכלכלית

בנוסף לדו"ח הכספי של העירייה אישרו חברי המועצה גם את הדו"חות הכספיים של התאגידים העירוניים. בכל חמשת התאגידים הושג רווח כספי אבל השנה בניגוד לשנים עברו הרווח היה קטן יותר והדבר משמעותי באופן חיובי שכן רווח כספי גדול פוגע למעשה בתאגיד העירוני שכן אז הוא נדרש לשלם יותר מס הכנסה על הכנסותיו בעוד רווח קטן יותר מלמד על ניצול מיטבי של הכספים לצורכי ביצוע פרויקטים עירוניים.

רק כדי להבין את משמעות תשלום המיסים נציין כי הרווח שנוצר לחברה הכלכלית בסוף שנת 2016 לפני תשלום מיסים עמד על 271.4 אלפי שקלים, על סכום זה שילמה החברה מס הכנסה בשיעור של 268.3 אלפי שקלים, כך שמבחינת הרווח נטו נותרו בקופה קצת יותר משלושת אלפים שקל הכנסה נטו.

כך בחברה הכלכלית נוצר בסוף שנת 2016 רווח של 3.1 אלפים שקל לעומת 46.1 אלפים שנה הקודמת. גם פעילות החברה הכלכלית גדלה באופן משמעותי כתוצאה מקבלת פרויקטים חדשים במהלך השנה, ובסוף 2016 עמד שווי מלאי העבודות בביצוע של החברה על 78.7 אלפי שקלים לעומת 46.7 אלפי שקלים בסוף שנת 2015. מבחינת חשבון הבנק של החברה הכלכלית, גם כאן מצבה השתפר כשיתרות הזכות של החברה עמדו בסוף 2016 על סך של  40.1 מיליון שקל לעומת 32.4 מיליון שקל בשנה הקודמת.

אבל בסופו של דבר תפקידה של החברה הכלכלית הוא לבצע פרויקטים בתחומי התשתית עבור תושבי העיר ובתחום זה החברה ממשיכה בצמיחה וגידול כפי שמלמד הדו"ח שמציין כי סך שווי הפרויקטים כולל אלה ארוכי הטווח שבהם מחזיקה החברה הכלכלית הגיע בסוף שנת 2016 לסכום של 190.2 מיליון שקל שנרשמו כהכנסות כספיות לחברה, בעוד שבסוף שנת 2015 היה שווי הפרויקטים רק 92.3 מיליון שקל.

המצב הכספי של מינהלת "אופק"

גם הדו"ח הכספי של מינהלת אופק האחראית על פיתוח אזורי התעסוקה בעיר, הולך ומשתפר. בסוף שנת 2016 רשמה אופק רווח נקי של 106.2 אלף שקל נטו כלומר לאחר תשלום מיסים, לעומת 37.4 אלף שקל רווח נקי בסוף השנה הקודמת. גם כאן ניסתה מנהלת אופק לצמצם את תשלום המיסים ואכן הרווח לפני מס עמד בסוף 2016 על סך של  158.5 אלף שקל. על רווח זה נאלצה אופק לשלם מס בשיעור של  52.3 אלף שקל.

נתון מעניין הוא סעיף הפחת שהחברה רושמת את נכסיה המתכלים. כך למשל מתקני השעשועים בפארק ענבה מאבדים בכל שנה 10% מערכם, במרכז הספורט העירוני הפחת נע בין 6% לשנה עד  33% לשנה, מתקני השילוט העירונים מאבדים 7% לשנה ובפארק האקסטרים נרשם פחת שנתי שנע בין 10% ל- 15%.

המצב הכספי של עמותת "סחלבים"

העמותה העירונית של המתנ"ס, או בשמה המוכר "סחלבים", היא הזרוע הביצועית של העירייה בתחומי התרבות, חוגים ופעילויות הנוער וגם מבוגרים.  גם כאן רשמה סחלבים כמו אחיותיה רווח נקי של 139.1 אלף שקל לסוף 2016, אבל מה שמעניין יותר בעמותת סחלבים הן דווקא עמודת ההכנסות. כאן ניתן לראות מהו היקף הפעילות האמיתי של העמותה שמפעילה עשרות חוגים ועשרות פעילויות מגוונות בתחומי התרבות והספורט.

בתחום ההכנסות העצמיות שאלה למעשה תשלום ההורים עבור חוגים ופעילויות לילדיהם, רשמה סחלבים הכנסות בשיעור של  67.7 מיליון שקל בסוף שנת 2016, גידול של כמיליון שקל לעומת סוף שנת 2015. לצורך מימון עלות הפעילויות בחוגים השונים, כולל כמובן תשלום שכר למדריכים ועוד עלויות נילוות כמו ציוד וחומרים, שילמה סחלבים במהלך שנת 2016 סך של  32.6 מיליון שקל.

סעיף השכר בעמותת סחלבים הוא סעיף כבד והגיע לסוף שנת 2016 לסכום של  32.6 מיליון שקל. הסעיף הענק הזה מכיל כמובן מאות עובדים בהן סייעות בגני הילדים שלהן שילמו שכר בסך כולל של 21.3 מיליון שקל במהלך שנת 2016, מדריכי החוגים, הקייטנות, הפנאי והמוזיקה קיבלו שכר כולל בסך של 6.6 מיליון שקל ומדריכי הספורט קיבלו שכר בסך 3.5 מיליון שקל.

המצב הכספי של עמותת "עירוני מודיעין"

העמותה העירונית לספורט "עירוני מודיעין" רשמה אף היא רוח נקי לשנת 2016 בסך של 89.7 מיליון שקל, מרביתו אגב מגיע מתשלום עבור חוגי ספורט ופעילות ספורט של בני העיר. הכנסות העמותה הגיעו מגופים שונים בהם העירייה עצמה וגם סחלבים והם הסתכמו בסך 5.2 מיליון שקל כשהעמותה מוציאה עבור מימון פעילויות החוגים במהלך השנה סך של  4.8 מיליון שקל.

המצב הכספי של עמותת "מופעים"

עמותת "מופעים" המפעילה את היכל התרבות ואת מוקדי הבידור בעיר היא עמותה עתירת פעילות ובסוף 2016 רשמה העמותה הכנסות שנתיות מפעילויות שונות בהיקף של  11 מיליון שקל, 9 מיליון שקל ממכירות כרטיסים למופעים ועוד שני מיליון מהכנסות אחרות.

עבור קניית הצגות שילמה עמותת מופעים במהלך 2016 סך של  4.2 מיליון שקל, לתשלומי שכר והוצאות נילוות שילמה מופעים סך של  2.5 מיליון שקל ועוד 1.5 מיליון שקל כהוצאות ההנהלה, כולל שכר העובדים.

ל"מופעים" עוד מקורות הכנסה, כמו למשל השכרת הגלריה בהיכל התרבות לאירועים פרטיים, סעיף שהכניס לעמותה סך של  201 אלף שקל בשנת 2016 או השכרת שטח לבית הקפה הצמוד להיכל התרבות שהכניס לעמותה סכום של  372 אלף שקל במהלך השנה. בסך הכל גם עמותת "מופעים" רשמה בסוף שנת 2016 רווח כספי בסך 19 אלף שקל, לעומת רווח של 81 אלף שקל בשנה הקודמת.

( צילום ארכיון)