בימים אלה מעדכנת עיריית מודיעין את תוכניות המתאר של העיר לתוכנית מתאר חדשה שתהיה תקפה עד לשנת 2035. כלומר – תוכנית שתתווה לנו איך תיראה מודיעין בעוד עשרים שנה. מדובר בעידכון תוכניות מתאר ישנות שהוכנו לפני עשרים שנה, עוד מתקופתו של מתכנן העיר האדריכל משה ספדיה. העידכון החדש ילווה את העיר מהיום ועד לגידולה לכזו המאכלסת רבע מיליון תושבים.

לצד שלוש שכונות חדשות (ציפורים, נופים והמע"ר) העירייה נערכת למכרזים לבניית שתי שכונות חדשות: L  ו – P במערב העיר. הן יקראו שכונת "מורשת" ושכונת "גבעת שר". אלא שמעטים מתושבי העיר מודעים למהלכים האלה שישפיעו על חיינו כאן, ובודדים באמת מבינים את המשמעות הגדולה שתהיה לתוכנית המתאר 2035 על תושבי העיר בעשורים הבאים.

מה עדיף, פארק או מתנ"ס?

לפני שנה, באותו כינוס רב משתתפים, התחברו כמה עשרות מהם. גדעון בכר, תושב העיר ואיש משרד החוץ, שכיהן כשגריר ישראל במספר מדינות, הצליח לארגן אותם סביבו וכך קמה קבוצת התושבים שקוראת לעצמה בשם הלא פורמלי "תושבים משפיעים במודיעין". נפגשנו איתם כדי לשמוע מה בעצם הם מציעים לנעמה מליס (מתכננת העיר העכשווית) ומדוע כדאי לה לשמוע אותם.

גדעון, למה דווקא עכשיו?

"מתנהלים כאן מהלכים דרמטיים, ובעיקר מהירים, של התרחבות העיר תוך כדי תהליך בניה וגידול אוכלוסיה מזורז. חשוב שהדברים ייעשו בשיקול דעת ובהתחשבות בצרכי התושבים, לכן התחברנו לקבוצה שנפגשת באופן קבוע ומגבשת הצעות".

אתה בטוח שזו לא שיחת "קוטריי" ושיחרור לחצים?

"לא, ממש לא. אנחנו מבקשים בעיקר לחשוף בפני הציבור הרחב את הסכנות שבתכנון זה, שבאופן חד צדדי וללא כל הליכים רציניים ללא שמיעת התושבים, הבנת רצונותיהם והמחיר שהם ישלמו על כך".

מה למשל?

"למשל שהעיר מודיעין היא עיר המאופיינת ברמת פירבור גדולה, שמשמעותה היא פיזור אוכלוסייה דליל על פני שטחים גדולים. לחלק הדבר נראה כחיובי. אכן מה רע בעיר כזו עם הרבה דשא וגנים? אלא שהאמת היא שעיר המשתרעת של שטח גדול ובה מספר קטן של תושבים מחוייבת להקצות חלק אדיר ממשאביה לתחזוקת התשתיות כגון דרכים, מדרכות, ניקיון, גינון, מים, ביוב, קווי תקשורת וחשמל וכדומה. משאבים אלה מגיעים על חשבון תקציבים לרווחת התושבים כגון חינוך, בריאות, רווחה, תרבות, ספורט, תחבורה ציבורית ופעילות קהילתית".

אבל כמו שאמרת, מה רע בהרבה פארקים ודשא ולא כמו במרכז תל אביב למשל?

"זה נכון להיום, ואכן במידה רבה מצליחה מודיעין לעמוד כעת, באספקת השירותים בעיקר תודות לתקציבי הפיתוח של מאות מיליוני שקלים שמוזרמים אליה מהמדינה כדי לבנות שכונות חדשות. אך מה ייקרה בעוד עשר או עשרים שנה"?

באמת מה יקרה?

"תקציבי הפיתוח ייפסקו, תשלומי הארנונה יפחתו כי האוכלוסייה בעיר תתבגר ושליש מתוך כתשעים אלף תושבי העיר כיום יהיו פנסיונרים, שזוכים להנחה בארנונה. העיר תיקלע למשבר פיננסי. לא רק שהיא לא תוכל לספק שירותי רווחה מתקדמים לבני גיל הזהב, אלא שבהכרח כל רמת השירותים לאזרח תיפגע. רמת תחזוקת הכבישים והמדרכות תרד, הניקיון ייפגע והעיר תהיה עיר מבוגרת".

תן לי דוגמה.

"מורשת וגבעת שר מתוכננות בשימוש פזרני בקרקע, שהוא המשאב המרכזי שלנו. בכך הן מחזקות את המגמה שתיארתי. לכן חייבים לבנות אותן הרבה יותר צפוף וניתן לבצע את זה על התב"ע הקיימת ולבנות גם לגובה במקום לבזבז קרקע יקרה. תיכנון כזה היה מביא בפועל להכפלת מספר יחידות הדיור ומספר התושבים בשתי שכונות אלו".

ומה היתה התוצאה?

"ראשית היינו יכולים את מורשת וגבעת שר לבנות על גבעה אחת ולא שתיים ולהשאיר גבעה אחת ירוקה. שנית, מספר התושבים שיכול לתמוך בכלל השירותים ברמה גבוהה לאורך זמן היה גבוה יותר. כך היה תמריץ כלכלי לעסקים קטנים כבתי קפה, מסעדות, חנויות מכולות, ועוד להתמקם בלב השטח העירוני שכן יהיו להם יותר לקוחות, תחבורה ציבורית יעילה ונגישה יותר ואפשרות להתנייד רגלית למרחקים קצרים ללא הצורך שכל הורה בעיר מכיר אותו להקפיץ את הילד לחוגים, ופעילויות רחוקות בשל פרישתן".

עוד דוגמאות?

"הדבר היה מביא לירידה משמעותית במחירי הדירות. ידוע שרבע עד שליש ממחיר הדיור הוא עלות הקרקע והוצאות הפיתוח, לכן ככל שיותר דירות מתחלקות בעלות זו מחירן יירד. משמע, דירות רבות יותר, במחיר זול יותר ועם רמת שירותים מצויינת לטווח ארוך. קצב הבינוי המואץ בעיר מביא סכנה נוספת של שימוש בכל עתודות הבנייה של העיר בזמן קצר. מה יעשו ילדינו ונכדינו בעוד עשרים שנה? לאן הם יילכו? בהתחשב בעובדה שאת מה שבונים יהיה כבר קשה לשנות, ולכן חייבים לתכנן את העתיד באופן מדוד ומחושב יותר ולעדכן באופן הנכון את תוכניות הבנייה. שתי השכונות המוקמות כעת, ציפורים ונופים, הן דוגמא לשימוש פזרני ולא יעיל במשאבי הקרקע של העיר".

שטח פתוח, וכך אנחנו רוצים שיישאר (צילום ארכיון)

אתה לא נשמע אופטימי…

"אני ריאלי. תחשוב למשל על סוגיה נוספת – מהותית לא פחות, והיא איזה אופי יהיה לעיר עם רבע מיליון תושבים. כיצד תתבצע אינטגרציה של אוכלוסיה גדולה וכיצד נשמור על רמת פשיעה נמוכה, רמת השכלה גבוהה ושמירה על רמת החיים. זהו עניין לעסוק בו בנפרד".

אז בתכל'ס מה בעצם אתם ממליצים?

"תיכנון צפוף יותר של שכונות, בניה לגובה, האטת קצב הבנייה ועידכון תוכניות הבנייה של העיר באופן שיאזן בעתיד את ההכנסות מארנונה לעומת ההוצאות של תחזוקת תשתיות ואספקת שירותים לאזרח, שמירת עתודות הקרקע לדורות הבאים,  בניית מרכז עיר אמיתי שאנשים יוכלו לצעוד ברגל, עם צל של עצים. כל הדברים האלה יתרמו לירידת מחירי הדירות וליצירת עיר בעלת מרקם עירוני חי ותוסס ושומר על השטחים הפתוחים לרווחת תושבי העיר".

חשיבותו של המסדרון

ד"ר רז יליניק, מרצה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון רואה בזוית שונה מעט את התמונה: "אני פרגמטי יותר" הוא אומר. "לדעתי ברור שהגבעות הצפוניות, כלומר כל האזור שממערב לשכונת אבני חן, יהיה אזור בנוי ואנחנו לא צריכים להילחם נגד זה. העיר תגדל לרבע מיליון איש, זה ברור ואין מה לעשות. יש גידול טבעי ויש הגירה אל העיר. אבל צריך לעשות את האיזונים ואם באמת נקבל את הבניה בגבעות הצפוניות, ולעומת זאת את הגבעות הדרומיות נשמר, אני אראה בזה הישג".

רז מסכים כמובן עם הדעה הכללית בקרב חברי הקבוצה כי "יש להימנע מבניה פרושה ורחבה שמבזבזת קרקע. "עדיף לשמר את הקרקע למסדרון האקולוגי של מדינת ישראל שמודיעין יושבת ממש במרכזו".

אתה מרגיש שכתושב העירייה מקשיבה לך?

"נפגשנו עם חיים ביבס והוא שמע אותנו, אבל את האדריכלית מליס לא פגשנו ובינתיים במשרד שלה עובדים על התיכנון ואני לא יודע מה ייצא מהשירטוטים בסוף. אנחנו לא נגד תוכנית המתאר 2035, אלא שאנחנו רוצים להיות מעורבים כתושבי העיר הזאת ולכן אני רוצה שישמעו אותנו לפני שיהיה מאוחר".

מה לגבי אקולוגיה?

"בהיבט של תוכנית המתאר 2035 האקולוגיה צריכה להימשך לכן חייבים להכניס גם את הבניה הירוקה לתוך בתיכנון. אנחנו בקבוצה מאד רוצים שבמודיעין הבנייה תעשה בהתאם לתקן בנייה ירוק, גם כדי לסייע בהתחממות הגלובלית וגם כדי שלא לפגוע בסביבה ובבעלי החיים כאן".

מיכל סלע, בעבודתה הרגילה מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, היא גם חובבת טבע ובמיוחד בעלי חיים. "מגיע להם שנתייחס אליהם", היא אומרת. "בסך הכל בעלי החיים היו כאן לפנינו. חשוב לשמור על המסדרון האקולוגי שמודיעין יושבת בטבורו".

מהו המסדרון האקולוגי?

"חשוב לי קודם כל לומר שלא נצטייר כאילו אנחנו 'מחבקי עצים' או אפילו מתנועת 'הירוקים', כי זה לא כך. ולשאלתך – אני חושבת שהטבע הוא חשוב מאד עבור התושבים ולכן אני רוצה לראות כמה שיותר ירוק ליד הבית, ולא בטון, אחרת הייתי גרה בפתח תקווה. למודיעין יש סביבה ירוקה גדולה וחייבים לשמר אותה. אני לא מבינה את הרצון לכסות כל פיסת טבע ירוקה בבטון, ואני חרדה לכך שכן גבעה ירוקה תהפוך למדשאה מלאכותיות ירוקות וזוללות מים".

ובכל זאת, מהו המסדרון האקולוגי?

"בישראל יש נדידת חיות מצפון לדרום. יונקים כמו צבאים, תנים, צבועים שועלים, ציפורים מסוגים שונים, חרקים, זוחלים… כולם נודדים במסדרון הצר שבין גוש דן העשוי בטון ובין גדר ההפרדה במזרח. במסדרון הזה נגס כבר כביש 6 חלק גדול ממנו והנה מודיעין יושבת בדיוק באמצע המסדרון וחוסמת אותו. אם העיר תתרחב מערבה, נחתוך את דרכי הנדידה של החיות, פשוט כך, ואלה ייכחדו".

אולי התיאור קיצוני מדי?

"אבל זאת האמת. השבת טיילתי וראיתי עדר צבאים יפהפה ליד העיר. הוא לכוד למעשה בתחום צר ואין לו לאן לעבור, כי בונים בכל מקום".

יליניק מתערב ומוסיף: "גבעת שר, שתהיה יום אחד 'שכונת גבעת שר' יושבת ממש באמצע המסדרון האקולוגי הגדול ביותר של מדינת ישראל. מה שאנחנו רוצים לומר כאן היא בפשטות שגבעה ירוקה טבעית משמעותית וחשובה לנו ולהרבה מתושבי העיר יותר מעוד קניון חדש שייבנה כאן".

בעלי חיים. כאן ב"מסדרון" שלנו (צילום דורון אלפיה)

אתם משתפים פעולה עם אנשי החברה להגנת הטבע?

יליניק: "אנחנו לא באים מהנקודה של החברה להגנת הטבע אבל בהחלט אנחנו שותפים לדאגה הריאלית שגם הם מדברים עליה וזה לא רק טבע ואקולוגיה, זו גם ארכיאולוגיה ויש לנו ארכיאולוג בקבוצה וגם מההיבט ההנדסי כמובן".

"לא מאוחר לתקן"

מירי שרון דה פריס מתגוררת במודיעין כבר 18 שנים: "באתי מרעננה לגור במודיעין כי היה חשוב לי להיות קרובה לטבע. מודיעין היתה עיר קטנה ומסביב הרבה גבעות ירוקות". עבור מירי, שהיא מטפלת בעזרת בעלי חיים במקצועה, הטבע ובעיקר בעלי החיים בטבע, הם חלק מרכזי בחייה: "הבאתי את הורי לגור במודיעין בגלל הטבע ואם זה היה תלוי בי עכשיו הייתי מפסיקה את ההתרחבות העירונית ועוצרת, מספיק לנו 90 אלף איש במודיעין".

לחברי הקבוצה ברור דבר אחד: אם אכן מודיעין תגיע לרבע מיליון איש, המשמעות היא כליה על מספר גדול של בעלי חיים, והכחדת בתי גידול רבים. "תוכניות הבנייה במודיעין מאיימות  לחסום את המסדרון האקולוגי האחרון שנשאר במדינה, בין צפונה לדרומה" הם אומרים. "מודיעין יושבת בדיוק בין גדר ההפרדה במזרח לבין גוש דן והאיזורים העירוניים הצפופים שבשפלה ולאורך החוף ולכן שימור המסדרון הזה צריך להיות בעדיפות עליונה עבורנו".

גדעון מה הלאה?

"חשוב מאוד שתושבי העיר ידעו את ההשלכות השליליות האפשריות על עתידם,  של הליכי התיכנון הנוכחיים, שנתמכות גם בדעה מקצועית מבוססת של אנשי מקצוע בתחום, ושיעמדו על זכותם לשקיפות, לקבלת מידע שוטף ובכלל להיות חלק מההליך התיכנוני ולהשפיע עליו. עדין לא מאוחר לשנות ולתקן את המצב".

בתמונה: חברי הקבוצה, משמאל לימין: גדעון בכר, מיכל סלע, מירי שרון דה פריס ורז ילינק (צילום: יהודה גולן)