בסיפור הזה יש הכל מכל טוב: תלונות במשטרה על תקיפה  והשגת גבול,  אזהרת הרחקה, תביעת דיבה, כספים שהועברו ממשרד הדתות דרך עיריית מודיעין, הכפשות, האשמות הדדיות, תביעה בבית דין צדק של החרדים וגם תביעה אזרחית בבית משפט חילוני.

נקודת ההתחלה שלנו היא אבי סימן טוב – תושב מודיעין וקבלן בניין במקצועו – שהגיש תביעה אזרחית לבית משפט השלום בירושלים נגד בית חב"ד במודיעין והעומד בראשו, הרב ברוך סלונים. סימן טוב טוען כי לאחר ניסיונות אין ספור לקבל את התשלומים המגיעים לו, בהיקף של כחצי מיליון שקל, הרב סלונים ממשיך לעכב את הכסף עבור בניית בית חב"ד החדש בשדרות עמק איילון בעיר, שסימן טוב בנה לאחר שזכה במכרז להקמתו.

בתביעה שאותה הגיש פרקליטו של סימן טוב, עו"ד חגי מזרחי, הוא מגולל  מסכת של התעלמות מצד הרב סלונים, עיכוב כספים בגובה מאות אלפי שקל בטענות שווא, ובניסיון להתחמק מתשלומים המגיעים לו. סימן טוב: "בגלל הרב סלונים נקלעתי למשבר כלכלי ונאלצתי לסגור את החברה הקבלנית שלי. חצי מיליון שקל בית חב"ד חייבים לי. הם הרסו אותי".

הרב סלונים מציג תמונה הפוכה: "הוא גרם לנו נזק רציני. היינו צריכים לתקן את הבניה שסימן טוב בנה ושילמנו הרבה מאד כספים על כך. הוא טוען שאני חייב לו כספים ואני טוען שזה להיפך. אבל התביעה תתברר בבית המשפט ונראה מי צודק. בערב יום כיפור, שעה לפני תפילת 'כל נדרי' הוא תלה כרוזים נגדי בעיר. עובדה שהמשטרה הוציאה לו פעמיים הוראה להתרחק ממני ומבית חב"ד. הוא תוקפן והתנהג בתוקפנות כלפינו. נגיש תביעה נגדית נגדו על לשון הרע ועל הנזקים שהוא גרם לנו".

צדק – לא בבית הדין הזה

הפרשה החלה בשנת 2009. אז זכו סימן טוב וחברת ק.א.ן פרוייקטים – שסימן טוב עבד עבורה – במכרז להקמת בית הכנסת של חב"ד בעיר. על פי כתב התביעה, מיד עם תחילת העבודות החלו הצרות: מפקח הבניה התפטר מתפקידו ולמרות שסימן טוב – לפי התביעה – דרש מסלונים למנות מפקח חדש, הדבר נעשה רק לאחר זמן רב ותוך כדי עיכוב העבודות בשטח למספר חודשים.

מכתב התביעה: "לבסוף מונה מפקח חדש לפרוייקט אולם גם הוא עזב לאחר כמה חודשים. בינתיים דרש הרב סלונים מסימן טוב לקבל הנחה כספית ונענה בחיוב. אלא שביולי 2010 דרש הרב סלונים עוד הנחה בתשלומים וכשלא נענה הפעם, הופסקה עבודתו של סימן טוב. הרב סלונים הודה כי הפסקת העבודה נעשתה עקב הניסיון לצמצם את המחירים ולבצע את העבודה במחיר מוזל".

לא עזרו לסימן טוב כל פניותיו והתרעותיו כי יש בידו חוזה מחייב וכי הפסקת העבודה הינה הפרה יסודית של החוזה. בדצמבר 2010 שלח הרב סלונים הודעה לסימן טוב "שיפנה את כל הציוד שלו מאתר הבניה, כי הוא מכניס קבלן אחר לעבודה". על פי כתב התביעה שלח סימן טוב חשבון על העבודה שכבר התבצעה ובהסתמך על מהנדס חיצוני ששכר, שקבע את השווי הכספי של העבודות והחומרים שהשקיע סימן טוב במבנה.

אולם בתגובה לדרישת התשלום של סימן טוב, שנשלחה לרב סלונים, טען הרב כי "מדובר בבית כנסת באוסטרליה" וסירב לשלם את הסכום. בתביעה דורש סימן טוב מסלונים שישלם לו את יתרת החוב עבור העבודות והחומרים שכבר השקיע בפרויקט בסך 314,554 שקל ובתוספת פיצוי בסך 252 אלף שקל, שמהווים הפסד רווחים עתידיים שהיו צפויים להתקבל עד להשלמת העבודות בפרויקט שנעצר.

בניסיון לסיים את הפרשה הציע סימן טוב לרב סלונים לפנות ל"בית דין צדק" של העדה החרדית. הרב סלונים סירב להצעה להשתמש בשירותי בית דין צדק בירושלים השייך "לקהילת היראים" אלא ביקש לקיים את הדיון ב"בית דין צדק של חב"ד". סימן טוב סירב. "אביו דיין בבית דין צדק של חב"ד אז זה נראה הגיוני שנפנה לשם?". הרב סלונים בתגובה: "בהלכה פונים לבית דין צדק כפי דרישת הנתבע לכן זו זכותי המלאה".

בית דין צדק של קהילת היראים בירושלים, אליו פנה סימן טוב, זימן את הרב סלונים שלוש פעמים לדין וזה לא הופיע. בעקבות זאת פסק בית הדין ב"כתב סירוב" שפירסם כי סימן טוב "רשאי לתבוע את ברוך סלונים בכל מקום שירצה".

חילוקי גרסאות

פרקליטתו של הרב סלונים היא סיגלית הנדשר פרקש, לשעבר חברת מועצת העיר. היא דוחה את טענותיו של סימן טוב מכל וכל: "חב"ד לא חייבים לו כסף. הסכום שהוא תובע אלה ההוצאות שלו על תיקונים שהוא נאלץ לבצע בפרויקט, בגלל רמתו המקצועית הירודה. יש לנו טענות קשות לגבי המקצועיות שלו ובתוך שבוע נגיש כתב הגנה לבית המשפט ותביעה נגדית".

למה סלונים לא הסכים ללכת איתו ל"בית דין צדק"?

"הרב סלונים הציע ללכת לבית דין צדק של החרדים וסימן טוב סירב. חוץ מזה, סימן טוב איננו בעלי חברת ק.א.ן שלה יש רישיון לעסוק בקבלנות בניין והוא צירף את החברה רק לאחר שחתם על החוזה ונדרש ממנו רישום בפנקס הקבלנים".

סימן טוב, זה נכון?

"החוזה נחתם מול חברה קבלנית מסודרת ורשומה בפנקס הקבלנים. מעולם לא איימתי, לא תקפתי ולא קיללתי. עובדה שהתלונה שהוגשה נגדי נסגרה מחוסר ראיות מספיקות. על סגירת התלונה חתום פקד הראל אהרון קצין החקירות של תחנת מודיעין שחקר את התלונה והגיע למסקנה כי החליט שלא להעמיד אותי לדין".

את מי העדיפה העיריה?

גם לעיריית מודיעין יש מעורבות משמעותית בפרשה, אם כי עקיפה במקצת. לפני מספר חודשים התגלה כי העירייה פירסמה שני מיכרזים חיצוניים לקבלנים לביצוע השלמת עבודות חיפוי אבן ועבודות אלומיניום לשלד הבניין העומד בשיממונו בשדרות עמק איילון.

בעקבות זאת הגיש חבר המועצה שרון מעוז שאילתא בנושא שהועלתה בישיבת מועצת העיר. שם דרש מעוז מראש העיריה ביבס שיציג את כל המסמכים הקשורים למכרזים ואת תשובות העירייה למקורות המימון לפרוייקט, כשעל המיכרזים חתום חיים ביבס עצמו. מעוז ביקש לדעת מראש העיריה מהם מקורות המימון והסעיפים התקציביים בהם משתמשת העירייה לטובת השלמת בנייתו של בית הכנסת ומהם הקריטריונים לתקצוב ארגון חב"ד על פני עמותות וקהילות דתיות אחרות בעיר".

לדברי מעוז, עולות שאלות מהותית בנושא. כמו למשל האם תקצוב זה אושר על ידי מועצת העיר הקודמת? באיזה תאריך התקיימה הישיבה? וכיצד התאפשר העיכוב בהשלמת בנייתו של בית הכנסת בעוד עמותות אחרות מחויבות הוכחת יכולת מימון הפרויקט ולוחות זמנים קצובים מראש?".

מעוז, שהוא חבר בוועדת המכרזים של העירייה, אמר השבוע: "ועדת המכרזים אישרה העברת חצי מיליון שקל לעבודות חיפוי האבן אבל לא אישרנו את המכרז לעבודות האלומיניום בבית הכנסת".

לגבי העברת הכספים ממשרד הדתות להשלמת הבניה אמר מעוז: "הובהר לחברי ועדת המכרזים כי הכסף לעבודות החיפוי יועבר אך ורק לאחר שעמותת חב"ד במודיעין תוכיח במסמכים את יכולתה הכספית לסיים את עבודות הקמת המבנה. בלי אישורי היכולת הכספית, לא נעביר להם את הכסף".

מי בכלל רוצה בית חב"ד?

גם חבר המועצה אבי אלבז פנה לביבס מיד כשהתפרסם המכרז: "אני חושש שהקמת בית הכנסת של חב"ד הוא לא מעשה תמים שנועד לקירוב לבבות. מאחוריו עומדת אג'נדה יצוקה בעלת תוצאה קשה והרסנית. חב"ד היא תנועה שנוהגת כתנועה מיסיונרית, היא לא ציונית, ולא דמוקרטית שמצליחה לאחז את עיני הציבור הרחב ומצטיירת כארגון הפועל בנועם הליכות, באהבת ישראל ובקירוב לבבות".

אלבז מתח ביקורת על מועצת העיר "שטעתה כאשר הצביעה עוד בשנת 2006 בעד הקצאת המגרש ברחוב עמק איילון לעמותת חב"ד, ותוך התעלמות מעקרונות בסיסיים בנוהל ההקצאות". הוא העריך כי לאחר השלמת הבניה יווצרו חיכוכים בשטח.

"תושבי שכונת הפרחים הם ברובם הגדול ציבור חופשי-חילוני שלא זקוק לבית חב"ד בסמוך למגוריו. נהפוך הוא, ציבור זה התנגד ברובו להקצאת הקרקע היקרה מאד להקמת 'בית המקדש' של חב"ד בעמק איילון. ולמרות מאות התנגדויות של תושבי העיר בכלל ותושבי השכונה בפרט שהוגשו בזמנו לוועדת ההקצאות – מועצת העיר אישרה את ההקצאה השגויה". אלבז גם טוען כי היתר הבניה המקורי שהעירייה אישרה לחב"ד היה למשך שלוש שנים מאוקטובר 2006, והתחדש בכל פעם לשלוש שנים נוספות.

בהקשר למיכרזים שפורסמו אמר אז דובר העירייה: "מימון פיתוח בית הכנסת הגיע מתקציב ייעודי ממשרד הדתות. המשרד אישר את העברת התקציב עבור בית הכנסת בשכונת הפרחים. מאחר ומשרד הדתות העביר את התקציב באמצעות העירייה, לכן היא הגוף שפירסם את המכרז להשלמת העבודות הנדרשות בהתאם לתקציב שאושר על ידי משרד הדתות".

(צילום יהודה גולן)