מועצת העיר התכנסה השבוע (רביעי, לאחר ירידת העיתון לדפוס) לאישור תקציב העיריה לשנת 2014. התקציב יעמוד על 467 מיליון שקל – ב-37 מיליון שקל יותר מתקציב 2013.
ביום שני הציג ראש העיריה חיים ביבס את המספרים לפורום הנהלת העיריה. ביבס הרחיב כי בתחום החינוך נמצאת תכנית המיחשוב העירונית, תכניות לקידום חינוך לערכים ויצירת אקלים חינוכי מיטבי במוסדות החינוך ותוכניות לטיפוח וקידום הישגים לימודיים בכלל וטיפוח וקידום הישגים לימודיים במדעים וטכנולוגיה בפרט (ראה כתבה בגליון זה בעמוד 54) וכן תכניות לקידום אוכלוסיות ייחודיות, הכוללות תכניות להגדלת מספר התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות, עמידה ביעדי אי הנשירה ממוסדות החינוך ועוד.
מתוך עשרות פרטי ספר התקציב בחרנו את אלה שנראים לנו חשובים ומעניינים. הפירוט מתחלק לתקציב השוטף ולתקציב הפיתוח. כך הכסף שלכם מתחלק:
חינוך
התקציב עלה מ-215 מיליון שקל בשנה שעברה ל-236 מיליון שקל, זאת כתוצאה מהגידול הטבעי באוכלוסיית העיר. יש להזכיר כי רוב הסעיף הזה הוא העברת כספי משכורות המורים מהממשלה, דרך העיריה.
רווחה
גם האגף לשירותים חברתיים זכה לתקציב גדול יותר שמגיע ל- 28.55 מיליון שקל לעומת 24.06 בשנה החולפת. בשנה הקרובה יגדל מספר התכניות שהאגף מפעיל לטובת תושבי העיר לרבות טיפול בקשישים, סיוע לתושבים בעלי מוגבלויות שונות, למשפחות חד הוריות, לעולים חדשים, לנוער בסיכון ולמשפחות קשות יום, שמספרם זינק בשנה האחרונה והגיע לקרוב ל-600 משפחות שמקבלות סיוע ממחלקת הרווחה בעירייה ומעמותות החסד בעיר.
הכנסות מארנונה
היקף הארנונה מעסקים צפוי לעלות מ-60 מיליון שקל ב-2013 ל-69 מיליון בשנת 2014: גידול של כ-15% בהכנסות, שנובעות בעיקר מפתיחת עסקים חדשים בעיר. לדברי גורמים בעירייה, הגידול בגביית הארנונה מעיד על האמון הרב בקהילה העסקית במודיעין כאשר במרוצת השנים האחרונות מהווה הארנונה מהעסקים יותר מ-34% מסך הארנונה הנגבית בעיר.
כיסוי הגירעון
השנה תעביר העירייה סכום של כ-1.6 מיליון שקל לכיסוי הגרעון העירוני. הגרעון, שקיים עוד משנותיה הראשונות של העיר, נאמד כיום בכשלושים מיליון שקל. מחצית מהסכום הוא גרעון שוטף והשאר הוא גירעונות תב"ר (תקציבים בלתי רגילים המיועדים לפיתוח ותשתיות ומגיעים ממשרדי הממשלה).
לפי העירייה, עם סיום שנת התקציב הנוכחית יפחת הגירעון לכדי 28.9 מיליון שקל, כאשר מגמת הפחתת הגרעון תמשיך גם בשנת הכספים 2014. אז צפוי הגרעון לקטון בכמיליון שקל נוספים.
לשכת ראש העיריה
אז כמה עולה לנו לשכת ראש העיריה? תקציב הלשכה עומד על 1,421,000 שקל, מהם 916 אלף שקל עבור שישה עובדים בהם גם ראש העיריה. תקציב המתנות של הלשכה מגיע ל-30 אלף שקל. על משלחות לחו"ל תוציא הלשכה במהלך השנה הקרובה 150 אלף שקל בשנה. רכב הליסינג של ראש העיריה יעלה לעירייה מאה אלף שקל בשנה, או 8,333 שקל בחודש.
גם שלושת תקני סגני ראש העיר עולים למשלם המיסים כסף: עלות שכרם של השניים שמקבלים שכר (השלישי בהתנדבות) מגיעה לסך של 1.9 מיליון שקל.
דת
המקוואות בעיר זוכים לתוספת תקציבית לתיחזוק שוטף: מ-440 אלף שקל ל-450 אלף שקל. גם תחזוקת חוטי העירוב, שמציינים את תחום השבת של העיר, עלתה מ-135 אלף שקל ל-150 אלף שקל בשנה. סכום שכן נחסך בתקציב העירוני מתושבי העיר הוא עלות שכרו של הרב האשכנזי הראשי שהגיע לכמעט חצי מיליון שקלים. בעיר כיהנו שלושה רבני עיר ועם היבחרו של הרב דוד לאו, נמחק סעיף תיקצוב שכרו מספר התקציב.
עובדי העיריה
סעיף התקציב לרווחת עובדי העירייה גדל השנה מסך של 250 אלף שקל לסך של 350 אלף שקל.
בעלי חיים
אחזקת הכלביה העירונית עולה 40 אלף שקל ופרוייקט עיקור חתולי הרחוב עולה 15 אלף שקל. תחזוקת פארק הכלבים עולה עשרת אלפי שקל בשנה.
תקציב ההסגר לבעלי חיים יוגדל ביותר מ- 10% מסך של 40 אלף שקל לסך של 46 אלף שקל וכל תקציב השירות הוטרינרי יגדל מסך של 710 אלף שקל ל- 766 אלף שקל.
מעמד האשה
תקציב התוכנית לטיפוח מעמד האישה עומד על 50 אלף שקל, לאחר שבשנה שעברה הוא היה 100 אלך שקל.
הנחות בארנונה
הסכום המצטבר ליצירת הנחה בארנונה יגדל השנה בהיקף של 800 אלף שקל. בעוד שבשנה החולפת העניקה העירייה הנחות בהיקף 17.5 מיליון שקל, בשנת 2014 סכום ההנחות יגדל ל-18.2 מיליון שקל.
רמזורים
אחזקת הרמזורים ברחבי העיר תעלה לנו בשנה הקרובה 150 אלף שקל.
פרויקט "האיחוד האירופי"
התקציב לפרוייקט שמפעיל המרכז הרב-תחומי יקטן מ- 250 אלף שקל ל- 150 אלף שקל. זאת בימים שבהם האיחוד האירופי בוחן הטלת חרם כלכלי על האזור.
"הזולה הניידת"
התקציב, גאוותו של סגן ראש העיריה אילן בן סעדון, קוצץ מסך של 130 אלף בשנה החולפת לסך של 60 אלף בשנה הקרובה ("יהיה בסדר, אני אשיג עוד תקציב לזולה", מבטיח בן סעדון).
תקציבי הפיתוח
עד כאן התקציב השוטף. תקציב הפיתוח של העיר לשנים 2016-2014 נאמד בכ-1.8 מיליארד שקל והוא כולל מספר פרויקטים מרכזיים שייבנו בעיר בשלוש השנים הקרובות. הפרויקטים הבולטים הם:
השלמת כיכר התחבורה בעלות של כחמישה מיליון שקל, הקמת מסוף תחבורה ציבורית בעלות של 14 מיליון שקל, הקמת בית הספר העל יסודי "עירוני ה" בעלות של 20 מיליון שקל, הקמת בית הספר העל יסודי "אמית בנים" בעלות של 15.2 מיליון שקל, הקמת בית הספר העל יסודי "אמית בנות" בעלות של 15.2 מיליון שקל, הקמת בית הספר היסודי "יזמ"ה" בעלות של 14.1 מיליון שקל.
בנוסף לכך מיועד תב"ר להשלמת שלב ב' של בית הספר היסודי תורני "אריאל" בעלות של 4.7 מיליון שקל, הקמת אולם ספורט ב"עירוני ד" בעלות של 6.5 מיליון שקל, הקמת מרכז קהילתי לצעירים ולגמלאים בעלות של כ-10 מיליון שקל השלמת פארקים ושטחים פתוחים בשכונות העיר, הקמת פארק טבע עירוני הכולל אמפי בטבע ושימושים ייחודיים נוספים בעלות של כ-30 מיליון שקל, הקמת מגרש כדורגל עירוני בעלות של 8.5 מיליון שקל.
פרויקט הדגל אותו תתחיל השנה העירייה הוא הקמה ופיתוח של המרכז העירוני (אותו מכנה ראש העיריה ביבס בשם "הרמבלאס של מודיעין", על שם השדרות המוכרות בברצלונה). הפרויקט מתוקצב בכ-300 מיליון שקל. התוכנית כוללת שטחי מגורים, מסחר ומשרדים. בכוונת העירייה לשווק את התכנית ליזמים כבר בתקופה הקרובה כאשר בניית הפרויקט צפויה להסתיים בעוד כשלוש שנים. התוכנית כוללת בנייה של מאות יחידות דיור חדשות, חנויות ושטחי מסחר, מקומות בילוי ופיתוח שטחי ציבור חדשים במרכז העיר לרבות מכללה ומרכז לימודים אקדמיים.
במקביל צפוי להתחיל בשנת 2015 פיתוח שכונת "נופים" בה צפויה העירייה להשקיע כ–600 מיליון שקל בפיתוח תשתיות ומבנים.
מדוע מעוז מתנגד?
היחיד מבין חברי המועצה שנערך להצביע נגד התקציב הוא שרון מעוז. זה מתח ביקורת על כך שהתקציב "לא היה נגיש לתושבים אלא רק לאחר אישורו הסופי, מה שימנע מתושבים להציע שינויים בסעיפי התקציב". מעוז: "הציבור חייב להיות שותף בגיבוש התקציב. כחבר מועצה אני מוגבל ביכולת שלי ללמוד את התקציב העירוני תוך עשרה ימים מיום קבלתו ועד לאישורו במועצת העיר. גם אופן הגשתה של הצעת התקציב לא מאפשרת לחלוק את המידע עם גורמים מקצועיים וחשוב מכך, עם התושבים עצמם. הרי בסופו של יום התקציב הזה מיועד לתושבי העיר ולא רק למקבלי ההחלטות".
מעוז דורש שהתקציב יפורסם לעיון התושבים מוקדם בהרבה: "הציבור יודע מה טוב בשבילו. מכאן מתבקש שהתקציב יפורסם מבעוד מועד, טרם אישורו במועצה, כך שהציבור יוכל להפנות שאלות ובקשות, בנושאים המעניינים אותו, לנציגיו במועצת העיר, ואלו יהוו שופרם מול גורמי המקצוע בעירייה. כך אני מבין את תפקידי כחבר מועצה. אני מאמין ששקיפות ושיתוף הציבור רק מייעלים תהליכים ומונעים שחיתויות. אין בכוונתי לקחת אחריות ולאשר תקציב שאת רובו כלל אינני מבין וגם ניסיוני לקבוע פגישה מסודרת עם גזבר העירייה תרם אישור התקציב עלו בתוהו".
אז מה בכל זאת למדת מספר התקציב בזמן שהיה לך לעיין בו?
"מה שעניין אותי בעיקר היה נושא תקציב החינוך. במספרים מוחלטים, מודיעין ניצבת במקום ה-119 בארץ בהשקעה במערכת החינוך מבין כל הרשויות המקומיות".
אז?
"אני מציע שהציבור ישאל את עצמו האם השנה צומצמו מספר הילדים בכיתות, האם נבנו מעבדות חדשות בבתי הספר בעיר, האם הורחבו תכניות ההצטיינות, ולא פחות חשוב מכך – האם הוקצב תקציב להקמת מרכז פסג"ה (פיתוח סגל הוראה) לפיתוח וטיפוח סגל ההוראה במודיעין. התשובה לרוב השאלות האלה היא שלילית".
(צילום ארכיון אינגריד מולר)
