מאבק משפטי, שנמשך ארבע שנים ובמהלכו תבעו שני תושבי מכבים רעות את העיריה, הגיע השבוע לסיומו עם מתן פסק דין המחייב את האחרונה לשלם לשניים הוצאות המשפט בסך 25 אלף שקל. ומה שחשוב יותר: השניים, שתבעו החזר היטל השבחה בגין בניית בריכות שחיה בחצרות בתיהם, מרגישים מנצחים. למרות שמעתה ייאלצו תושבים שירצו לבנות בריכות שחיה לשלם היטל השבחה, בעוד שעד המשפט היו התושבים במכבים ורעות פטורים מתשלום ההיטל.
גם העירייה מרגישה מנצחת, למרות שבלשכה המשפטית יודעים היטב שמי שמשלם את הוצאות המשפט הוא המפסיד. בעיריה שוקלים לערער על הוצאות המשפט שנפסקו ובכיר אמר: "זה לא מצא חן בעינינו ונלמד היטב את הפסק הדין".
כך או כך, מי שהפסיד היא הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, שבית המשפט דחה את עירעורה לגבי שיטת חישוב היטלי ההשבחה. הפסידו גם תושבי מכבים ורעות, שיצטרכו מעתה לשלם היטלי השבחה עבור היתרי בניה להקמת בריכות שחיה ואולי עוד תוספות לבתיהם שברובע.
ארבע שנות ערעורים
את המאבק ניהלו עו"ד יעקב בן שושן ממכבים ויצחקי חן מרעות. השניים הגישו, בנפרד כמובן, בקשה לקבלת היתר בניה לבנות בריכות שחיה בחצרות בתיהם. ההיתר ניתן בתמורה לתשלום היטלי השבחה שהוטלו על השניים ושאותם הם שילמו במועדם, כדי שיוכלו להתחיל בבניית הבריכות. במקביל, לאחר קבלת היתרי הבניה, עירערו השניים על גובה דמי ההשבחה וטענו כי חישוב ערך הנכס נעשה על פי מחירי שנת 2011, השנה שבה הגישו השניים את הבקשה להיתר הבניה, ולא לפי ערך הנכס בחודש יוני שנת 2003, המועד שבו נכנסה לתוקף התב"ע שעל פיה ניתן ההיתר לבניית הבריכות.
השמאי, כך נכתב בפסק הדין השבוע, התייחס להיתר הבניה כל הקלה וקבע כי המועד הקובע להקלה הוא יום אישר ההקלה, כלומר מועד מתן היתר הבניה. השניים טענו כי לא ביקשו בכלל הקלה וכי במועד הגשת בקשת היתר הבניה ניתן היה לבנות בריכות שחיה מבלי להזדקק להקלה, וכי ביררו בוועדה המקומית לתיכנון ובניה אם יש חובה לשלם היטל השבחה ונענו שאין צורך.
כאן החל המאבק המשפטי שנמשך ארבע שנים ועבר ערכאות שונות, מבית המשפט לוועדת הערר וחזרה לבית המשפט ושוב לוועדת הערר המחוזית, כשהעירייה מנסה למנוע את ביטול השומה.
אפי מלר מרעות, העוסק בתיכנון ובניה, ניתח את פסק הדין: "ברור מי הפסיד במשפט, שהרי מן המפורסמות היא כי המפסיד הוא זה ששילם את הוצאות המשפט. לפסק הדין הזה יש השלכות מפליגות על כל היטלי ההשבחה שחושבו על ידי שמאי העיריה ושתושבים אולצו לשלמם וכעת על העיריה להוציא את כל תחשיבי היטלי ההשבחה שחושבו החל מיום 01.01.2010 ולחשבם מחדש. על העיריה לחשוב מחדש על המשך העסקתו של השמאי, שהתגלה כגורם האחראי לכל הסיכסוך המשפטי".
בכמה אתה מעריך את הסכום שתוציא העיריה, בהוצאות המשפט ובהחזר השומה?
"לפחות מיליון שקל".
תגובות
שלמה פסי, סגן ראש העיריה ומחזיק תיק הרובע, חושב שהעירייה ניצחה. "הפסיקה, הגם שאינה מבטלת לחלוטין את תשלום היטלי ההשבחה על תושב במכירת הנכס, מורה על חלוקת הנטל של היטלי ההשבחה שיחולקו בין המוכר לקונה באופן שרק מקצת ההיטל יוטל על המוכר ואילו עיקר ההיטל ישולם על מי שיבנה בפועל. זאת בניגוד להחלטת הוועדה המחוזית שהטילה את מלוא נטל ההיטלים על המוכר".
מה דעתך על העותרים?
"אני מצר על העובדה ששניים מתושבי הרובע גררו את העירייה ואת תושבי מכבים ורעות וגרמו למצב שבו התושבים נדרשו לשלם סכומי כסף גדולים מאוד כהיטלי השבחה, שאת רובם הצלחנו לתקן כעת לטובת תושבי מכבים ורעות".
מהעיריה נמסר בתגובה: "תמוה שבית המשפט פסק הוצאות לחובת הוועדה המקומית כאשר בפועל הוא ביטל את החלטת ועדת הערר וקבע כי על הקונים יצחקי חן ובן שושן לשלם את עיקר ההשבחה בגין הבנייה. באשר לטענות כי העירייה צריכה להחזיר סכומים גבוהים לתושבים, טענה זו אינה נכונה משום שבכל המקרים שולמה ההשבחה שהוטלה על המוכר לפי ערכים כספיים נמוכים במיוחד ורק על קונים שבנו בפועל בריכת שחייה שולמה השבחה בחישוב לפי שווי יום ההיתר. דהיינו רק במקרים בודדים בלבד".
בתמונה הכניסה לרעות. צילום אינגריד מולר
