לפני שנה וקצת, ב-22 באוקטובר 2013, נערכו הבחירות לעיריית מודיעין. חיים ביבס נבחר שוב לתפקיד ראש העיריה ברוב עצום של 89%, כשמולו התמודד רק שרון מעוז, בלי סיכוי ממשי.

כמה עובדות מכוננות ליוו את הבחירות: בקדנציה הזו גדלה מועצת העיר לראשונה מ-17 חברים ל- 19, בעקבות שינויי חקיקה. לא שזה השפיע כהוא זה על יחסי הכוחות או על יכולת השליטה של ראש העיריה בקואליציה שלו.

המועצה ממשיכה להיות גוף אנמי, חסר חשיבות מעשית, ופרט למופע הדקלרטיבי פעם בחודש, לעיני העיתונאים, היא לא תורמת ממש לעיר. כל ההחלטות החשובות, כל המאבקים (עד כמה שיש בכלל), מתנהלים בישיבות הנהלת העיריה הסגורות לתקשורת. ב"הנהלה" נמצאים כמעט כל חברי המועצה, פרט לשלושת אנשי האופוזיציה. ההחלטות החשובות באמת נסגרות בלשכת ראש העיריה ובין הפקידות הבכירה.

דבר נוסף שמאפיין את המועצה החדשה הוא חילופי דורות: רוב חברי המועצה הם חדשים לגמרי בפוליטיקה המקומית בכלל ובמועצה בפרט. רק שישה חברי מועצה ממשיכים בקדנציה שניה: ברוך בוחניק, אילן בן סעדון, מויש לוי, מיכאל חרל"פ, שלמה פסי וכמובן חיים ביבס. עזבו את העשייה הציבורית כמה פעילים משמעותיים כמו חנן בורנשטיין, חן יצחקי אלכס ויינרב, יגאל צדוק ודני רוזנפלד, שגם ידעו לתת "פייט" כשצריך לביבס. 

אומרים על המועצה החדשה שהיא בנויה מ"יסמנים" של ביבס ושחבריה מפחדים להביע דעה שנוגדת את דעת ראש העיריה. כך או כך, ביבס שולט ללא מיצרים במועצת העיר. לכאורה, חברי המועצה לא חייבים לו כלום משום שכולם מתפרנסים מעבודה בחוץ (פרט לשני הסגנים בשכר). כך ביבס מעביר כל החלטה שירצה, בקואליציה הרחבה מאד שלו שכוללת שישה עשר חברים המחוייבים למשמעת קואליציונית.

מי נגד מי

עוד מאפיין של המועצה החדשה הוא המריבות והחיכוכים בין חבריה. רבים מהם נכנסים זה לתחום אחריותו של זה, מה שמעורר כעסים והתנצחויות, בעיקר מעל דפי הפייסבוק. אבל גם בישיבות המועצה עצמן אין כמעט ישיבת מועצה שבה לא פורץ סכסוך חדש בין חברי מועצה מסיעות שונות. ולא על רקע אידיאולוגי אלא בענייני הפעילות השוטפת, כשאחד דורך על ה"יבלות" של האחר.

כך למשל אילן בן סעדון ושחר מי און, ש"התכסחו" בנושא הסיוע לעסקים קטנים. מי און מחזיק בתיק העסקים הקטנים, יוזם מפגשים עם בעלי עסקים, כנסים מקצועיים וסיוע לבעלי עסקים בעיר. אבל גם בן סעדון מרבה לפגוש בעלי עסקים בעיר ומנסה לעזור להם, למורת רוחו של מי און. בישיבת מועצה לפני מספר חודשים מי און כבר לא התאפק ובסיום הישיבה ביקש לדבר והעלה את הנושא תוך שהוא מתלונן ש"בן סעדון נכנס לו לתחום". הניצוצות התעופפו ורק ביבס הצליח להשתיק את השניים.

דן ליכטמן, מחזיק תיק התחבורה, התעמת עם שרון מעוז בנושא נחיתות המטוסים מעל שמי העיר. מעוז הזמין את עצמו לפגישה עם ראשי רשות שדות התעופה, למרות שאין לו שום סמכות מעשית לקבל החלטות או לייצג את העירייה בנושא. ליכטמן רתח מזעם על הפגישה וגם ברוך בוחניק הצטרף לליכטמן מעל דפי הפייסבוק בנושא. מעוז לא נותר חייב והודיע להם כי "ימשיך לפעול למען תושבי העיר בכל נושא שיפנו אליו תושבים", כמו במקרה הנחיתות.

מיכאל חרל"פ וברוך בוחניק התעמתו בצורה חריפה וגם מכוערת יש לומר, על רקע ענייני הדת בעיר. "פרשת המגנטים" עוד לא נשכחה: השניים ניהלו מסע מכוער מעל דפי הפייסבוק זה נגד זה כולל האשמות הדדיות. בוחניק גם פנה ליועצת המשפטית של העירייה והגיש שאילתא בישיבת המועצה בעניין.

חרל"פ גם הצליח לעורר את זעמו של אלעד שמעונוביץ, מחזיק תיק הצעירים במועצה, כשניסה לנכס לעצמו את הטיפול בצעירים הדתיים במודיעין. שמעונוביץ לא אהב את זה בלשון המעטה.

בצד החיובי

בכל זאת, להרכב הנוכחי של מועצת העיר החדשה יש מספר יתרונות: מועצה כזאת מאפשרת חופש פעולה רחב לראש העיריה ולפקידיו: פרוייקטים לא נתקעים, האופוזיציה לא מצליחה להפיל יוזמות חדשות, לוחות זמנים נשמרים ואם רוצים לזרז נושא – מזרזים. דוגמה מצויינת היא וועדת המכרזים, שלמרות שהוקמה, רבים ממכרזי העירייה לא עוברים דרכה.

אבי אלבז, חבר וועדת המכרזים, קבל לא פעם על כך וסיפר בישיבת מועצה כי הוא קורא ב'מודיעין ניוז' על מכרזים שאושרו בעירייה. ביבס נחוש לפרק את וועדת המכרזים ולמנות תחת חברי המועצה ועדה חדשה שתורכב רק מפקידי העירייה.

ה"שקט תעשייתי" שביבס נהנה ממנו מאפשר לראש העיריה להתמקד בעיקר. בחינוך, בתחבורה בבניה המסיבית בעיר ובאיכות הסביבה. וכמובן להשקיע גם החוצה: במרכז השלטון המקומי ובמישור הארצי מול לשכת נתניהו ומרכז הליכוד.

ואלה הציונים

חיים ביבס: בעצם ממשיך את הקדנציה הקודמת, ממנה נותרו לצידו סביב שולחן המועצה רק  חמישה חברי מועצה ותיקים. עם חבורה חדשה שרובה התכנסה לתוך הקואליציה, אין לביבס קושי להעביר כל החלטה שירצה. לאחרונה הודיע ביבס כי ימשיך לקדנציה שלישית, אבל בפוליטיקה הישראלית, עוד ארבע שנים הן נצח.

ההישגים החשובים ביותר שלו בשנה הראשונה של הקדנציה הנוכחית: חתימה על הסכם הגג לבניית 12 אלף דירות בעיר, דחיפת פרוייקט "קשת מודיעין" של הרכבת שהיה תקוע ושתוקצב לאחרונה ב-950 מיליון שקל, כיכר התחבורה שבנייתה מתקדמת בקצב גבוה, בניית מבני ציבור רבים, הוצאה מהקפאה של פרוייקט המחלף בכניסה לעיר והשלמת תשתיות באזורי התעסוקה והמלאכה.

לעומת זאת, החיכוכים בין דתיים וחוגים חרדיים, כפי שבאו לידי ביטוי בפרשת המגנטים ובסאגה של שני הרבנים אלחרר וצ'יקוטאי שנלחמים על התואר רב העיר, לא עושים טוב לביבס. גם וועדת המכרזים שדי נמאסה עליו עד שהודיע כי יסלק ממנה את נבחרי הציבור, מעידה על חוסר סבלנות. העתירה נגד ביבס לפתיחת בית הקפה "קפית בשבתות", גם היא מעיבה.

ומה הכישלון הגדול של ביבס עד כה? נראה שזהו המצב הלא מזהיר של איזור התעסוקה, הלא הוא ה"פארק הטכנולוגי". לצד הודעות העיריה על המצטרפים התברר שלא מעט גם קיבלו "רגליים קרות" ונטשו בדרך. הבולטת שבהם היא החברה למתנ"סים.

שלמה פסי: מ"מ ראש העיריה  ויו"ר עמותת סחלבים. יאמר לזכותו של פסי שהוא עובד בהתנדבות, נמצא הרבה שעות בחדרו בעירייה ומנהל ביד רמה את עמותת סחלבים. הוא צלח די בשקט את הרעשים שהגיעו מכיוונו של ועד העובדים של סחלבים על רקע שינויים פרסונליים והתערבות ההסתדרות הכללית שאיימה בהשבתה, והשיג שקט תעשייתי עם העובדים. גם בועד רובע מכבים-רעות פסי הצליח להזיז דברים. בנושאי הביטחון, האבטחה, ובתחומי קידום פיתוח מכבים רעות.

הילה בן אליעזר: מחזיקת תיק החינוך. בתחילה הרימו גבות כשביבס מינה אותה לתפקיד במקום מויש לוי, שסירב להיכנס לקואליציה. בן אליעזר, משפטנית במקצועה, נכנסה לתחום כשבשנה האחרונה היא גם עוברת הריון ולידה, שלא ממש הוסיפו לה שעות פנויות. לזכותה עומדת "מיני רפורמה" בחלוקת המשאבים הכספיים לבתי הספר בעיר והצלחה לאזן את התקציבים ללא אפליה בין מגזר זה או אחר.

ה"פלוגה המסייעת" של בן אליעזר היא בתיה שוכן, מנהלת אגף החינוך בעירייה. השילוב בין השתיים העניק לביבס את הפריבלגיה למנות את בן אליעזר לתפקיד, בידיעה ששוכן המנוסה והיעילה תשמור על האגפים מכל סכנה.

שמעון גואטה: מחזיק תיק התיירות ויו"ר היכל התרבות. אולי חבר המועצה החרוץ ביותר, שכינס כבר מספר פעמים את ועדת התיירות ושימור האתרים שבראשה הוא עומד ומשקיע הרבה מאד בהיכל התרבות.

תיירים אמנם עוד לא מציפים את מודיעין בהמוניהם (פרט לאלפי החרדים שמגיעים ממודיעין עילית לפארק ענבה בחגים), אבל אם גואטה ייקח ברצינות את התחום, יש הרבה מה לעשות מעבר לדמות המצויירת של "מודי" שמתנוססת מעל שלטי הכוונה באתרי התיירות והארכיאולוגיה ברחבי העיר. בהיכל התרבות הוא יוזם ומשקיע ברצינות בהבאת מופעים ואירועים.

אלעד שמעונוביץ: צעיר חברי המועצה והדובר הקודם של העיריה, איש סודו ואמונו של ביבס, שלקח אותו גם לשלטון המקומי, שם הוא מכהן כראש הלשכה של ביבס. שמעונוביץ מחזיק את תיק הצעירים ותיק התרבות וככזה הוא אחראי על אירועי התרבות, ויש כאלה הרבה בעיר.

אירועי התרבות בקיץ האחרון אמנם נפגעו קשות בגלל מבצע "צוק איתן", אבל שמעונוביץ הצליח לארגן "מקצה השלמות" ולמלא את חודש החגים באירועים ומופעים מוצלחים, כך שלא הורגש כמעט היובש התרבותי שנכפה עלינו בקיץ. הקרקס שמושך אליו מאה אלף איש, מוקדי הבילוי הליליים בסופי השבוע כמו הווילג' ועוד, הן נקודות ציון חשובות בהצלחתו ובהתחשב בכך שהוא כמו שאר חברי המועצה עובד בהתנדבות, שמעונוביץ עושה מעל ומעבר ויעיל מאד.

ורד גל-בחרי: מחזיקת תיק איכות הסביבה. בחרי היתה הפתעת הבחירות של ביבס שמכיר אותה מעיר הולדתם המשותפת בית שאן, עוד מילדותם. ביבס הימר וזכה בגדול בחברת מועצה נאמנה, איכפתית ואיכותית. אם כי בישיבות המועצה איננה באה לידי ביטוי כמו כמעט כל חברי המועצה, אבל בוועדת איכות הסביבה היא תורמת ומשפיעה. רק בכך שעצרה מכונות לגריסת חצץ של קבלנים בעיר שהפרו תקנות והעלו ענני אבק בעיר, מגיע לה צל"ש.

אילן בן סעדון: סגן ראש העיריה בשכר ומחזיק תיק השירותים החברתיים. אשף הרשתות החברתיות, אין יום שבו הוא לא מעלה סטטוסים לפייסבוק כשהוא מצטלם עם אנשי עסקים, מתנדבים, פעילים, תושבים ומי לא. לזכותו שני פרוייקטים חשובים ומוצלחים: ה"זולה הניידת" שחזרה לפעול בסופי שבוע ופרוייקט "העצמה כחולה", שבו בשיתוף המשטרה נמחקים רישומים פליליים לעשרות בני נוער שחוזרים למוטב.

דן ליכטמן: מחזיק תיק התחבורה ותיק הביטחון. קשה עדיין לאמוד את מידת התרומה שלו לתחום התחבורה בעיר ונצטרך להיאזר בסבלנות. בתחום הביטחון לא השאיר לפי שעה טביעת אצבעות משמעותית.

גבי אדרי: יו"ר ועדת הבריאות בעיר. שוב, בהתחשב בכך שהוא עובד במשרה מלאה כמנכ"ל חברה לייצור יין, עדיין לא בא לידי ביטוי מלא.

מירי ארד: בתום שנה התפטרה ופינתה מקומה לעו"ד בוריס פרלמן. ארד הפגינה רצון טוב, לא הפריעה לביבס ושיתפה פעולה עם הקואליציה כחיילת צייתנית.

מיכאל חרל"פ: סגן ראש העיריה השני בשכר, מחזיק תיק התיכנון והבניה ותיק התרבות הדתי. חרל"פ, למרות שרשמית הוא עוסק בתיכנון ובניה, מקדיש את מרבית זמנו לעיסוק בענייני דת ובדאגה למגזר הדתי לאומי בעיר.

כך למשל היה היוזם והמוציא לפועל של המגנט המפורסם עם רשימת שעות כניסת השבת, והלוגו של איש הנדל"ן שומכר, שמימן את הפקתו ושעורר מהומה ופתח חזית מול הנציגות החרדית במועצה (בוחניק). במאי 2016 הוא יסיים את תפקידו כסגן ראש עיריה בשכר על פי ההסכם הקואליציוני ויחזור לכהן כחבר מועצה רגיל לכל דבר.

הילה שי-וזאן: מסיעתו של מיכאל חרל"פ ומחזיקת תיק קידום הנשים בתעסוקה. לא ברור מה בדיוק היא יכולה להזיז בתחום, יזמה כמה מפגשי נשים שעסקו בפרוייקטים וביזמות, הרבה בעצם טרם בא לידי ביטוי. גם היא עברה בשנה האחרונה היריון ולידה, מה שמעניק לה סוג של הנחה.

מויש לוי: האופוזיציונר שאולי יחזור לקואליציה. לוי ממש לא מתנהג כאופוזיציה. הוא מיישר קו עם ביבס ודי נשמע כמי שביבס הבטיח לו תיק משמעותי כשיחזור לקואליציה מתי שהוא. אולי הוא ממתין לסיום מחצית הקדנציה, אז ייאלץ סגן ראש העיר חרל"פ להיפרד מתפקידו ושכרו על פי ההסכם הקואליציוני עם ביבס.

מירב פלג: מסיעתו של מויש לוי. גם היא ממש לא מהווה אופוזיציה מאיימת על ביבס. ולמרות שהיא יו"ר וועדת הביקורת, לא משמיעה שום ביקורת על העירייה, לא באה לידי ביטוי בישיבות המועצה, וחבל. שומעים אותה בעיקר בדקות האחרונות של ישיבות המועצה כשהיא מביאה "דברי תורה" (מאירי עיניים יש לומר).

שחר מי און: מייצג את מפלגת "יש עתיד" שזכתה במודיעין במקום הראשון בבחירות לכנסת, מה שלא השתקף בבחירות למועצת העיר.

מי און מחזיק את התיק לקידום העסקים הקטנים, אבל עסוק בעיקר במאבקי כח מול בן סעדון שמנסה לזנב בו ונפגש עם בעלי עסקים ומנסה לסייע להם. הדבר עלה לא פעם בישיבות מועצה כשהשניים התעמתו בנושא. לזכותו של מי און ייאמר שהוא משתדל משקיע ודוחף את נושא פתיחתה עסקים בשבתות בעיר.

אייל הנדלר: מחזיק תיק קידום אזורי התעסוקה בעיר ונציג מכבים רעות במועצה. הנדלר, יזם נדל"ן ורואה חשבון במקצועו, מנסה לקדם את פיתוח אזור ליגד ועינב ובעיקר להביא חברות חדשות לעיר. בינתיים זה לא כל כך מצליח, אבל הכוונה טובה ואם יצליח להביא חלק מקונצרן אי.די.בי, שבעליו מוטי בן משה הוא תושב העיר, זה יהיה הישגו הגדול ביותר.

אבי אלבז: מחזיק תיק הגימלאים, יושב בקואליציה ומתנהג כאופוזיציונר אמיתי. הגיש עתירה נגד העירייה בנושא קפה קפית וזומן לשיחת הבהרה ללשכת ראש העיריה. "יורד" על ביבס בנושא השבת והסטטוס קוו הדתי בעיר בכל הזדמנות, בעיקר בנושא הקצאות מגרשים לעמותות דתיות לצורך הקמת בתי כנסת בעיר. לביבס קצת נשבר ממנו ואולי בגלל העתירה על נושא אי פתיחת קפית בשבתות, יסולק מהקואליציה.

ברוך בוחניק: מחזיק תיק שירותי הדת. משקיען שיושב שעות בבניין העירייה ועוסק בענייני הדת. איש אמונו של הרב אליהו אלחרר והמתנגד הראשי לחרל"פ על רקע הנפקת המגנטים עם לוח  הזמנים של כניסת הזבת ויציאתה.

בוחניק, בעל אוריינטציה חרדית, מעט מפחיד את הדתיים לאומיים בעיר, שחוששים מהקצנה דתית. הוא איש הייטק שהיה חילוני ומסעדן בעברו וחזר בתשובה ומנסה עכשיו לבצע רפורמה בנושא משגיחי הכשרות בעיר.

שרון מעוז: האופוזיציונר שהחל את הקדנציה בקול תרועה, וסיים את השנה הראשונה בקול ענות חלושה.

משום מה בחודשים האחרונים קולו נדם, אולי על רקע העובדה שמנכ"ל העירייה יורם כרמון שיגר לו מכתב אזהרה ואיים בתביעה נגדו לאחר שהתברר כי נקט עמדה ויצר קשר עם אחד הצדדים שניגשו למכרז עירוני בהיותו חבר וועדת המכרזים.

ביבס "ירד" עליו לאורך השנה, האשים אותו בכך שאיים על פקידי עירייה ואף הקליט את היועצת המשפטית ללא ידיעתה. מעוז שהודה שאכן הקליט את היועצת המשפטית דנה חפץ-טוכלר ללא ידיעתה, נכנס לעימותים על חברי מועצה לא מעטים על רקע העובדה שפירסם בפייסבוק לא פעם שהוא מטפל בנושאים ששייכים לתחומים של אחרים, כמו נחיתות המטוסים מעל העיר, מכרזי ניקיון בתי הספר בעיר ועוד.

צילום: אינגריד מולר