החורף השחון והיובש בחודשים אוקטובר נובמבר ודצמבר האחרונים (עד לסופת השלגים הגדולה) אילצה את העירייה להשקות את הגינות הציבוריות במים יקרים גם בחודשי החורף הראשונים, מה שהביא לזינוק בהוצאות המים של העירייה בכמעט 2.3 מיליון שקלים נוספים לעומת החורף הקודם.

כך התברר מהדו"ח הכספי של הרבעון האחרון של 2013 שאישרו חברי המועצה בישיבתם האחרונה השבוע. את הדו"ח הרבעוני הציג חשב העירייה רם סידס שהסביר את סעיפי הדו"ח לחברי המועצה.

כמה נתונים מעניינים עולים מהדו"ח. הראשון נוגע לגרעון העירוני, מסתבר שהעיר מודיעין בדרך הנכונה לפחות בכל הקשור בצימצום הגרעון הכספי. בעוד שהגרעון המצטבר בתקציב הרגיל בסוף שנת 2012 עמד על  14.5 מיליון שקלים, הצליחה העירייה לצמצם בתוך שנה את הגרעון לסך כולל של 12.1 מיליון שקלים בסוף 2013..

ראש העיריה חיים ביבס הסביר לחברי המועצה כי העירייה תמשיך להגדיל את ההפרשות שלה לכיסוי הגרעון שימשיך ויקטן גם בשנים הבאות, כחלק ממדיניות העירייה. לגבי סעיף הוצאות המים שזינק ברבעון האחרון ב- 38% ו"שתה" 2.25 מיליון שקלים נוספים להוצאות הרגילות על מים, הסביר ביבס כי "נאלצנו להמשיך ולהשקות את הפארקים והגינות הציבוריות גם בחודשים אוקטובר נובמבר ודצמבר שבדרך כלל גשומים הרבה יותר".

גם בתקציב הרווחה חלה שחיקה. התקציב בפועל הצטמק מ- 24 מיליוני שקלים שתוכננו בתחילת השנה ל-22.17 מיליון שקלים בסוף השנה. הירידה הוסברה בהפחתה של כספים שהעביר משרד הרווחה לעירייה בסך של 15.3 מיליוני שקלים במקום 17.3 מיליוני שקלים. גם בסעיף זה הוסבר לחברי המועצה כי בתחילת השנה העירייה קובעת הערכה למספר הנזקקים בעיר ובפועל היא מקבלת את התקציב על המספר האמיתי בשטח.

לעומת זאת בסעיף ההנחות בארנונה חל גידול של 5% שנת 2013 מסך של 17.5 מיליון שקלים ל- 18.37 מיליון שקלים, גם כאן מדובר בגידול הטבעי של אוכלוסיית העיר שזכאים גם להנחות בארנונה. גם בהוצאות השכר של מערכת החינוך חל גידול של 10%, הגידול הסתכם בכמעט 12 מיליוני שקלים והוא נבע מהתרחבות מערכת החינוך בעיר והצטרפות מורים חדשים למערכת.

ביבס הרגיע את שרון מעוז, שהגיש הצעה לסדר להגדיל את ההכנסות כדי שהעיר תשוב ותיכלל ברשימת הרשויות המקומיות האיתנות, שהוצאה מהן: "אין לנו מיליארד שקלים בפק"מ כמו בתל אביב. אנחנו עיר צעירה אבל אנחנו בדרך הנכונה".

ביבס גם דחה את הצעת מעוז להעמיק את הקנסות באזורי המסחר בעיר: "אני לא אתן יד לזה! אני רוצה שהמרכזים המסחריים השכונתיים יתפתחו ויחיו ואם הייתי יכול, הייתי אפילו מפחית את הארנונה לבתי העסק בעיר".

וכמה נתונים מעניינים לגבי הארנונה בעיר: בדו"ח הרבעוני מצויין כי היקף שטחי המגורים בעיר מגיע כבר ל 3.6 מיליון מטרים רבועים, ועבור בתי המגורים גובה העירייה ארנונה בסך 144 מיליון שקלים בשנה, שהוא תעריף משוקלל של 40 שקלים למטר מרובע בשנה.

בנוסף לכך במודיעין יש  351 אלף מטרים רבועים של בתי מסחר, שירותים ומשרדים, מבני התעשייה משתרעים על שטח של 36.5 אלף מטרים רבועים,  סניפי הבנקים בעיר משתרעים על שטח של 3,100 מטרים רבועים, חמש מאות דונם קרקע חקלאית שעבורה משולמת ארנונה לעירייה קיימת בתחומי העיר, והחניונים בעיר תופסים שטח של 157 אלף מטרים רבועים. סך כל הארנונה שנגבתה השנה הגיעה לכ- 210 מיליוני שקלים, כשהעירייה מצליחה לגבות 96% מכלל חיובי הארנונה, מה שמציב את העיר במקום גבוה מאד בקרב הרשויות המקומיות בישראל.

ולגבי השכר – בדו"ח מופיעים שלושה נבחרי ציבור, ראש העיריה ושני סגניו. כאן התברר שחלה עליה חדה של 12% בעלות שכרם של הנבחרים. מ-1,955,000 שקלים עלות שכר שתוקצבה בתחילת שנת  2013, בפועל היתה עלות השכר של שלושת הנבחרים גבוהה ב- 230 אלף שקלים והגיעה ל- 2,194,000 שקלים.

(צילום ארכיון)