ג'וני קליין יודע שהוא נכנס לתפקיד ממש לא מפנק. להתעסק במדינת ישראל בענייני דת זה תיק שלא בטוח שאתה רוצה לקחת על עצמך. אחרי שברוך בוחניק עבר לאופוזיציה ונאלץ להחזיר את תיק הדת למועצת העיר, קיבלה מפלגת הבית היהודי את התיק וקליין – חבר המועצה החדש שהחליף את הילה שי וזאן לפני כחצי שנה – זכה לכבוד. הוא האיש שעתיד לספוג את האש בענייני בכשרויות, העירוב, הרבנים והמאבקים הפוליטיים, כשבדרך הוא ממש רוצה גם לפעול להקמת חזית דתית אחידה וחזקה לקראת הבחירות העירוניות. "זה לא טוב שאנחנו מתפצלים ומאבדים כוחות", הוא אומר. "רבע מתושבי העיר דתיים וזה לא בא לידי ביטוי. לכן צר לי שיש פילוג בקרב הדתיים. זה עצוב ומונע ייצוג הולם".

קליין נולד במנצ'סטר שבאנגליה כחילוני. עם השנים התקרב לדת ובשלב מסויים חזר בתשובה. לדבריו, הבין ש"כדי להיות יהודי אתה חייב להיות דתי. אחרת ההתבוללות תחסל אותך כיהודי.ראיתי את זה על מרבית חברי היהודים, כשעברנו ללמוד מבית הספר היסודי היהודי לתיכון הרגיל ופתאום רובם נעלמו מהקהילה היהודית ומהחיים היהודיים שהיו לנו. אז החלטתי שאני ממש חוזר בתשובה והופך לדתי אמיתי. לא כזה ששם כיפה רק בבית הספר ואחר כך הולך לבלות בראש גלוי. זה קרה לי בגיל 11 כשעברנו לבית ספר הציבורי התיכון".

* * *

בגיל 18 עלה קליין לישראל, התגייס ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. היום הוא בן 41 ואב לארבעה. עד לאחרונה כיהן כמנכ"ל הסניף הישראלי של יוניצ"ף – אירגון הסיוע לילדים של האו"ם שפועל ברחבי העולם ובישראל.

חששת מהכניסה לעולם הדתי שרווי בפוליטיקה ומאבקי כח?

"אני מודע למה אני נכנס ואכן, בין המטרות הראשונות שהצבתי לעצמי, זה לנסות לפרק את המטען הרגשי והפוליטי שזה מטען כבד שהתלבש על המערכת הדתית. בכלל, וגם במודיעין, עם כל ההיסטוריה המשפחתית שלהם וכשהעניין הפוליטי ייעלם נוכל עוד יותר להתגאות בשני הרבנים שלנו כדמויות תורניות".

למה הכוונה?

"כל הרבנים כאן בעיר, אם זה הרב לאו או הרבנים אלחרר וצ'יקוטאי, נושאים ייחוס משפחתי על גבם שזה כמובן גם ייחוס פוליטי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרב צ'יקוטאי הוא חתנו של הרב עובדיה יוסף ושהרב אלחרר קשור בקשרי משפחה עם אריה דרעי שהוא גיסו והרב דוד לאו שאביו היה רב ראשי. אני מנסה להגיע למצב שהציבור יבין שמדובר ברבנים שהם ענקי רוח ותורה בפני עצמם ושלא צריך לראות אותם בהקשר המשפחתי".

ראית את מאבקי הכח כאן אחרי שהרב לאו נבחר לרב ראשי. עובדה שעד היום לא התקיימו בחירות לתפקיד רב עיר אשכנזי במקום הרב לאו שעזב…

"נכון, ויתכן שטוב שלא קיימו את הבחירות".

למה?

"כי מאז שהרב דוד לאו התמנה לרב ראשי נוצר בעיר ואקום בסמכות הרבנית. לרב לאו היתה נוכחות גדולה מאד כאן. הרב אלחרר והרב צ'יקוטאי הם באמת רבנים משכמם ומעלה. הרב לאו הוא אישיות אדירה. אבל שלא תטעה לכל אחד מהם יש את האיכויות שלו, הרב אלחרר עוסק בתשתיות הדת בעירוב ובמקוואות והרב צ'יקוטאי הוא איש עם כריזמה ענקית ועוסק ומטפל הרבה בבני הנוער ובנישואין ובגירושין. כל אחד הוא רב גדול מאד בתחומו והם משלימים זה את זה".

אז מה הבעיה?

"שיש גם פוליטיקה בדת, ויש עסקנים ופוליטיקאים שמתערבים בענייני הדת וגורמים לחיכוכים האלה. נכון שיש לאלחרר ולצ'יקוטאי את הויכוחים שלהם, אבל זה בא מהצד הפוליטי של המקורבים ולא מהפן ההלכתי".

לכן ביבס לא רוצה לקיים בחירות לרב אשכנזי בעיר?

"אני לא אכנס לזה כי הנושא עדין מדי אבל העובדה היא שבמודיעין לא מתכוונים לקיים בחירות לתפקיד רב אשכנזי".

אולי מחכים שהרב לאו יסיים את הקדנציה ברבנות ראשית ושיחזור לתפקיד רב העיר מודיעין?

"יכול להיות, אבל שוב – אני לא אכנס לזה".

בינתיים העיר מסתדרת יפה עם שני רבנים בלבד…

"התושבים הדתיים, כשצריכים לקבל תשובות הלכתיות, יש לכל אחד את הרב שלו. אם זה הרב השכונתי בבית הכנסת או בישיבה או בכל מקום אחר. הרבנים העירוניים בעצם נותנים תשובות לתושבים שאין להם רב אישי או שכונתי אבל לתושב החילוני לא איכפת שהרב הזה הוא חתנו של הרב עובדיה זצ"ל ושהרב השני הוא גיסו של אריה דרעי. זה בכלל לא משנה כי את התשובות לשאלות הם יקבלו משני הרבנים בצורה הטובה ביותר".

בוא נדבר על כשרויות…

"הכשרות היא צורך ויש השגחה ומשגיחי כשרות. נכון שלעניין הכשרות הוציאו שם רע כאן בארץ, ואני זוכר את הסיפורים על משאיות בשר לא כשר שהעלימו מהן עין".

משלמים על זה לא מעט…

"זה תחשיב שכל בעל עסק חייב לעשות בכדאיות העיסקית שלו. אני באתי ממקום בבריטניה שהיה לי קשה מאד למצוא אוכל כשר, לכן אני יודע להעריך מאד את מערך הכשרויות שיש לנו. אם בעל עסק לוקח משגיח ומשיג תעודת כשרות, זה מבחירתו. הוא יכול גם לבחור לפתוח מסעדה לא כשרה אבל יש כאן כוחות שוק. אם הוא משלם למשגיח כשרות, כנראה שמבחינתו יש הצדקה כלכלית לכך. או שזה שווה לעסק או שלא".

אין לך שום ביקורת על הכשרות?

"לי באופן אישי חסרות במודיעין מסעדות כשרות. אין לטעמי מספיק כאלה ואני חושב שבסך הכך כשרות עושה טוב לעסקי המזון כאן. רבע מתושבי העיר דתיים וגם חלק גדול משאר התושבים לא ממש אוכלים לא כשר. אני הייתי רוצה לראות כאן עוד הרבה בתי אוכל כשרים".

 

 

* * *

 

במודיעין ביבס השכיל שלא להקים מועצה דתית. אולי זה מעניק קצת יותר שקט במישור הציבורי?

"מחלקת הדת כאן עובדת יחסית טוב מאד. מנהל המחלקה שלמה חנינא הוא אדם מקצועי מאד והבנתי שאני ממש לא צריך לנהל אותו. זה לא התפקיד שלי, ואולי חלק מהכעסים שהצטברו כאן נבע מכך שניסו להיכנס לקישקעס של המחלקה. אני לא הולך לעשות את זה".

אז מה התפקיד שלך בעצם?

"אני למעשה נציג הציבור מול מחלקת הדת. אני צריך להתוות למחלקה את המדיניות, אבל לבוא כנציג הציבור ולדאוג שהציבור יקבל את מה שהוא צריך. לנהל את המחלקה ממש לא. בשביל זה יש מנכ"ל עירייה שעושה את זה מצויין".

תן דוגמה להתווית מדיניות?

"למשל אני רוצה ששירותי הדת והדת בכלל יהיו נגישים ופתוחים לכל תושבי העיר ושהדת בעיר תהיה שירות לאזרח, נטול פוליטיקה ואינטריגות. איך מחלקת הדת תבצע את זה? אני לא מתערב להם בדרכי העבודה, כי זה כבר עניין של הפקידות. עובדה שהמחלקה היתה במצב שבה אנשים לא דיברו זה עם זה כשהגעתי והיתה אווירה קשה. דיברתי איתם ואני יכול לומר לך שאני מתחיל לראות כבר את השינוי בשטח".

מה האתגרים  היותר רחבים שלך מבחינה דתית?

"יש פרויקטים גדולים מאד שצריכים כבר עכשיו לתכנן, למשל קבורה. העיר בעוד שלושים שנה תהיה רבע מיליון תושבים. בעוד דור נצטרך רבע מיליון מקומות קבורה. לאחרונה הגדלנו את בית הקברות העירוני בעוד עשרת אלפים מקומות. זה פרוייקט עצום שכמובן העירייה תיכנס אליו למשך שנים רבות. ביבס לקח בחשבון שזה פרוייקט לעוד שלושים שנה ואנחנו נערכים לזה כבר היום".

מה זה אומר? הקמת עוד בתי קברות בעיר?

"ראשית מציאת רזרבות קרקע להרחבות נוספות של בית הקברות הקיים. כשנכנסתי לתפקיד שאלתי מה אפשר לקדם בתחום. ואני יכול לומר שמבחינה פוליטית די התאכזבתי אבל הופתעתי לטובה מבחינה פרקטית, שכל הצעה שהבאתי לשולחן התקבלה מיד ועברה לביצוע".

דוגמה?

"למשל חשמל בבית הקברות. אתה יודע שעד היום אין בכלל חשמל בבית הקברות? אם רצו מערכת הגברה ללוויות גדולות כמו שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, נאלצו להביא גנרטור לרמקולים. אז פניתי למנכ"ל העירייה וביקשתי לקדם בניית מערכת חשמל וזה זז".

בוא נשאר בתחום הנדל"ן. יש טענות שמקצים כאן הרבה מאד מגרשים להקמת בתי כנסת, מעבר לפרופורציה.

"זה לא נכון. הקצאת בתי הכנסת כאן נעשית על פי דרישות מהשטח וצרכים של התושבים. אין בעיר בתי כנסת עירוניים. כל בתי הכנסת הם פרטיים. של עמותות. אם עמותה מבקשת הקצאה זה אומר שהיא מזהה צורך מהשטח. העמותות בונות מגייסות כספים ומתחזקות את המבנים בעזרת הקהילה וזה פרוייקט לא פשוט".

אבי אלבז אומר שעדיף להקצות מגרשים למתנ"ס או למועדון קשישים…

"בוא נדבר קצת על אבי אלבז, בסדר? אני מאד אוהב אותו כי הוא אדם מאד חיובי ואומר את מה שהוא חושב וזה בסדר. חבל לי שיש לו את הקטע האנטי דתי אבל זה נעשה בהפוך על הפוך, כי הוא גדל בבית דתי. בסך הכל אני אוהב אותו".

הוא נלחם על מה שנראה לו כזבזו כספי ציבור, כמו "חוטי העירוב".

"וחבל, כי העירוב בעיר הוא שירות דתי חשוב מאד שמאפשר לאנשים לטלטל חפצים. בלי החוטים האלה לא היית יכול ללכת בשבת לחברים ולהביא להם בקבוק יין, כי אסור לטלטל חפצים. אם רצית לצאת לטייל עם המשפחה, האישה היתה רתוקה לבית כי אסור לדחוף עגלת תינוק".

 

 

* * *

 

עד כמה ראש הסיעה שלך מיכאל חרל"פ מעורב בנושאי הדת?

"מיכאל חרל"פ הוא  אדם עם המון ניסיון ויודע לדחוף דברים בצורה יעילה ביותר ולכן חרל"פ ואני מקדמים מאד את ההנגשה של שירותי הדת במודיעין בכלל. נרחיב את שעות הקבלה עם דגש על שירותי נישואין לתושבי העיר. תיכנס מערכת מיחשוב חדשה בשם 'שירת הים' שתאפשר מיחשוב של כל בסיסי הנתונים לצורך ייעוך הליכי הנישואין כאן, כולל פסולי חיתון והקלה בכל נושאי הרישום לקראת נישואים. שהעסק יהיה הרבה פחות מסורבל".

עד כמה יש זליגה בנושא הנישואין ממודיעין לכיוון "רבני צהר"?

"כמעט ואין זליגה. אני אומר לך באחריות – מבחינת נוחות ומקצועיות, מי שרוצה להתחתן כאן ומחפש את הטיפול הטוב ביותר – אין לו מה לחפש מחוץ לעיר בעמותות אחרות כמו רבני צהר ודומיהם. כאן הוא יקבל את שירות הטוב ביותר והנגיש ביותר".

מה זה אומר?

שאם זוג שנרשם לנישואים רוצה להיפגש עם הרב גם בשעה אחת עשרה בלילה, הרבנים ייפגשו איתם. ואם זוג רוצה להתחתן על הדשא ליד הקרוון של מחלקת הדת, הרב יחתן אותם על הדשא. לא יהיה לא כתשובה! מאד קל להגיד שאין פה ושיש במקום אחר. כאן יש הכל ועם חיוך רחב של הרבנים".

בתמונה: ג'וני קליין. מצפה לעוד מסעדות כשרות במודיעין (צילום פרטי)