בדיוק לפני עשרים שנה, בדצמבר 1993, הונחה אבן הפינה להקמת העיר מודיעין. במעמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר השיכון בנימין בן אליעזר הגיעו לגבעות הטרשים המקומיות האנשים שלימים יובילו את העיר, ובלבם חלומות ותוכניות. אחד מהם היה משה שכטר, שאותר על ידי הממשלה ו"נשלף" מעיריית גבעתיים, כדי להיות ראש המועצה הראשון של "עיר העתיד".

"לא ידעתי שאני אמלא את תפקיד ראש המועצה ", נזכר השבוע שכטר. "הרעיון היה שמכבים- רעות ייקחו את האחריות המוניציפלית אך הייתה התנגדות מצדם ואפילו הפגנות נגד הקמת העיר מודיעין. פנו גם למועצה האזורית חבל מודיעין, אך גם הם לא הסכימו לקחת אחריות".

מה בעצם היה כאן באותם ימים?

"לא היו כבישים, לא היה שום דבר. בפעם הראשונה שהגעתי עם רכב פרטי לא הצלחתי להיכנס לשטח. הכל היה חול . רק עם ג'יפ היה אפשר להיכנס".

ובכל זאת אנשים הגיעו לקנות פה דירות למרות שלא היו כבישים…

"אנשים באו מכל מיני סיבות: רצו לשנות מקום כדי לשנות את המזל שלהם. התושבים הראשונים הגיעו מירושלים מלוד ורמלה. רובם היו 'משפרי דיור' כי במחיר של דירת שני חדרים בירושלים יכלו לקנות דירת ארבעה חדרים במודיעין. בשלב השני, כשהבנים באו למודיעין, הם משכו את ההורים שלהם לפה".

אתה זוכר מה היו מחירי הדירות?

"בהתחלה דירת שלושה חדרים עלתה 112 אלף דולר. כשעלה הביקוש עלו גם המחירים עד למחיר של 130 אלף דולר".

מה היו הפעולות הראשונות שלך?
"הקמתי את מרכז השרות לאזרח שבו קיבלו האזרחים מידע איפה יש קופ"ח וביה"ס ומכולת. באותו מרכז יכולת לשלם ארנונה ולשלוח דואר ולקבל פרטים כללים והכל במקום אחד".

איך נראתה מערכת החינוך?

"התחלנו את שנת הלימודים הראשונה עם 500 תלמידים וסיימנו עם 1,500. המורים התלוננו שכל יום מצטרפים תלמידים חדשים והם צריכים ללמד את כל החומר מהתחלה".

איזו תחבורה ציבורית היתה?

"היה סיכום עם אגד, אך משרד התחבורה החליט שצריך מכרז מסודר ואגד סירבו להשתתף בו. נוצר מצב שלא הייתה תחבורה כלל. מחוסר ברירה שכרנו אוטובוסים פרטיים, כדי שהתלמידים יוכלו להגיע לבתי הספר. המועצה מימנה קרוב לשנה שלמה אוטובוסים  שישמשו גם לנסיעות עירוניות וגם לנסיעות בינעירוניות לתל אביב וירושלים".

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך מאותה תקופה?

"אני זוכר את הילד הראשון שנולד. אני זוכר את החתונה הראשונה בעיר. את החופה קיימנו בתוך מבנה המועצה וזה מאוד ריגש אותי. אני זוכר גם שבהתחלה, כדי לתת לתושבים הרגשה טובה, קנינו עציץ במתנה לכל תושב חדש שהגיע. מהר מאוד נגמרו העציצים".

עשרים שנה לאחר מכן – מה אתה חושב על הילדה שגדלה?

"אני מסתכל אחורה בהנאה רבה. העיר פורחת ומתפתחת וזה גורם לי הרבה אושר. כשאמרתי לאנשים שיום אחד יהיו פה רכבת, קניון והיכל תרבות הם לא האמינו לי".

צילום ארכיון