פינוי עמונה הוא יום עצוב ברמה האישית. לא נעים לראות גן סגור וגם לא נעים שמפנים אזרחים ויהיו מכל צבע ומין מבתיהם על ילדיהם. וכאשר מדובר בעניי ביתך אז תושבי עמונה בוודאי קודמים.
ולמרות שזה הנושא הבוער לשעות הקרובות אני חוזר אחורה כמה ימים ושב לעסוק בהודאתו של הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר בקבלת שוחד ושליחתו בהסכמתו לשלוש שנות מאסר וחצי ותשלום קנס של 5 מיליון ₪.
מכל כתב האישום שהוגש נגדו ומעשי השוחד שיוחסו לו היה אחד שגרם לי זעזוע וצמרמורת בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי. הרב מצגר ומבחינתי מצגר ללא התואר רב כי הוא אינו ראוי לו הודה שקיבל 10,000 אירו עבור, תקשיבו טוב, השתתפות בטקס יום השואה.
אני מודה שכאשר קראתי את האישום הזה קיללתי וגידפתי את מצגר בכל ליבי ובלחש. איך אתה מעז? קולות אחיך זועקים אליך מן האדמה ולא סתם קולות- 6 מיליון קולות! אתה עושה כסף על חשבון השואה? אנא אנו באים? ומי עושה זאת לא רוכל המוכר משקאות בכניסה למחנה אושוויץ אלא הרב הראשי של מדינת ישראל.
בעיניי זהו שיא השחיתות הציבורית שלנו ושיא ההתבהמות שלנו כחברה. בעצם הרב מצגר קידש את עגל הזהב יותר מאשר את אלוהיו. יוצא איפוא שהאלוהים של מצגר היה למעשה אפליקציה לאיסוף מזומנים וכמה שיותר ובכל מטבע.
כולנו במדינה הזאת יודעים שמצגר לא לבד. לא מעט מאלה העוסקים בענייני דת על כל גווניה סוגדים יותר לעגל הזהב מאשר ליושב במרומים. הדת הפכה למקור הפרנסה שלהם יותר מאשר לאמונתם. הדת האמיתית שלהם היא מזומנים.
הולך ופוחת הדור ופני העם כפני הכלב. ההזנייה של הדת גורמת לרבים להתרחק ממנה או למצוא לעצמם דת מצומצמת ואיכותית יותר בדמות קיום 10 הדברות בלבד ואם גם זה קשה להם אז הם מסתפקים ב"אהבת לרעך כמוך" שהרי זו התורה כולה על רגל אחת.
הנזק שגרם מצגר בהודאתו בלקיחת שוחד המיליונים והמאסר הארוך שיירצה מאחורי סורג ובריח הוא חמור יותר בעיניי מכל מה שדאעש וארגונים איסלמיסטים דתיים גורמים לעם היהודי.
לא שאלתי את אלוהים אבל לדעתי מבחינתו מצגר יכול להחזיר את הכיפה לאפסנאי של שירות בתי הסוהר.
