לא כיף להתעורר לבוקר ישראלי בימים אלה. ללכת לישון עם החדשות והתחקירים שמראים לי/לנו שבפועל אנחנו מדינת עולם שלישי שמנוהלת כמו ארגון פשע, כאשר ראשיו יושבים באקווריום של המדינה, קרי לשכת ראש הממשלה, קודש הקודשים שבו מחליטים האם יקירינו יחיו או ייהרגו. זו תמונת מצב שיוצרת תחושה של איום קיומי שכולו תוצרת כחול-לבן.
מכיוון שייאוש ואיבוד תקווה אינם תוכנית עבודה, אז אני מסרב בתוקף להתייאש, להרים ידיים ולתת לכוחות האופל שהשתלטו עלינו מתוכנו לנצח את הקרב הזה. במיוחד לא כמי שנמנה עם אותו מעגל של "מועצת אוקטובר" ששילם את המחיר היקר ביותר, שתובעים, ובצדק שאין למעלה ממנו, להקים ועדת חקירה ממלכתית למטרה אחת: לדעת את האמת. ככה פשוט.
התעוררתי הבוקר בתחושה שחבורת פושעים גנבה לי את המדינה. יש לי מספיק קילומטראז' כדי לדעת שפעם היה כאן הרבה יותר טוב, ולא שלא היו מלחמות וטרור והרוגים בכבישים. אלא שעכשיו מציתי האסמים יושבים בתוכנו, עמוק בקרבנו, והם סרטן המכלה כל חלקה טובה על בסיס שעתי.
אני מביט על העם היקר שלנו ולא מצליח להבין כיצד לאחר שלוש השנים הגרועות בתולדות המדינה, עדיין מי שעומד בראשה הוא "המועמד המוביל לתפקיד ראש הממשלה". מה שנותר זה להחליף את העם, וזה לא יקרה לעולם. נשגב מבינתי כיצד כמחצית מתושבי המדינה עדיין רואים באיש הזה הכי ראוי להוביל אותם, וכיצד כל הסקרים כולם מראים שאנחנו חצי-חצי. עדיין שסועים ומפולגים ותומכים באלה שמובילים אותנו על עברי פי פחת. מה הם רואים שאני לא רואה? ומה אני רואה שהם לא רואים?
כל אריח מפסיפס חיינו ניזוק בשנים האחרונות. בכל תחום אנחנו נסוגים לאחור, ואם יש פינות אור הרי שכולן הודות לישראלים שהם מלח הארץ הרוצים לראות בחילוף השלטון, ובעיקר בסילוקו של הראש מהשלטון ויפה שעה אחת קודם.
לכולנו אין ארץ אחרת. אין לנו לאן לברוח מכאן. צאו וראו מה קורה ליהודים ברחבי העולם. העובדה שאין לנו מקום אחר ללכת אליו היא הנשק הסודי והאולטימטיבי שלנו.
תזכורת: בית המקדש חרב על מחלוקות פנימיות, קנאה ופילוג העם. מחריד לחשוב שכל אלה מתקיימים בנו בימים אלה.
