יש לנו עם מדהים, ארץ יפה ונהדרת, קילומטרים של שכל אבל במבחן התוצאה אנחנו נכשלים פעם אחר פעם

ואחרי כל המילים, הפרשנויות, התחזיות, הסקרים, ההשמצות, ההבטחות וההפגנות נשארנו אנחנו האזרחים המביטים בעיניים כלות ומודאגות אחר ההצגה הגדולה, ושואלים ברצינות תהומית: מי שומר עלינו ומי דואג לנו?

אזרח קטן ומודאג המשכים ליומו, ושבמקרה הטוב בעקבות הקורונה יש לו מקום עבודה ללכת אליו, עושה את שלו וממלא אחר כל המטלות שלו כאזרח: שומר חוק, משלם מיסים ועושה מילואים, מסתכל על תוצאות הבחירות ומרגיש כיצד הרצפה נשמטת מתחת לרגליו.

הוא רואה לנגד עיניו סיבוב בחירות חמישי ומבין שאיטליה זה כאן ושהפכנו לעם מפולג ועתיר שבטים ואינטרסים. הוא מבין שנבחרי הציבור לא עובדים בשבילו ושכל אחד לעצמו ולגורלו ושאם אני לי מי לי. מערכת שלטונית שבקצה שלה 120 נבחרים ומאחוריהם מאות אלפי עובדים בשירות הציבורי משותקים זה שנתיים ובפועל אינם מתפקדים.

9 מיליון אזרחים התעוררו הבוקר ליום חדש מבלי שיהיה חדש תחת השמש. זה לא יום של שחר חדש אלא עוד יום של בלבול וחוסר בטחון ביחס למה שצופן בחובו העתיד. יש לנו עם מדהים, ארץ יפה ונהדרת, קילומטרים של שכל אבל במבחן התוצאה אנחנו נכשלים פעם אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם… וכנראה עוד אחר פעם  חמישי אם נגיע לסיבוב בחירות נוסף.

הניחו בצד את נתניהו, לפיד, גנץ, בנט, סער וכל השאר, בסוף בסוף יש לנו מדינה לנהל שמצבה הכלכלי רע, המציאות הביטחונית שברירית ומערכת בריאות האוספת את שבריה לאחר מגפה (זוכרים? קורונה?) שזעזעה אותנו במשך שנה ועדיין חיה ובועטת במדינות רבות בכל רחבי הגלובוס.

ערב ליל הסדר, חג החירות הבא עלינו השנה לטובה, נקווה שנשכיל לבער את החמץ הנפשי מתוכנו, לנקות את המורסות שהתפשטו לאחרונה בחלקים הולכים וגדלים בחברה שלנו ונחזור להיות בראש ובראשונה אור לעצמנו ואחר כך נמלא את הציווי האלוהי, להיות אור לגויים.

מלאכה רבה לפנינו. לנקות את מחשבותינו משנאת האחר והזר ולדבוק באהבת חינם ובהפצת הערכים שאימצנו כעם הנבחר.

חג שמח.