בעשור האחרון, עם החלטת צה"ל לשלב נשים בתפקידי לחימה, הלך ותפס תאוצה השיח הציבורי והתקשורתי, בעיקר מהצד הימני במפה הפוליטית, המתנגד לשילובן בכל מערכי הלחימה.
על פי תפיסה זו, שילוב נשים בתפקידי לחימה פוגע בכשירות צה"ל ומונע משיקולים לא עניינים. למעשה, בצד המתנגד לשילוב, כמו פרשנית ערוץ 14 נווה דרומי שהוציאה לאור ספר בנושא, טוענים כי מדובר בסופו של דבר בכניעה ל"טרלול הפרוגרסיבי" ולערכים שמאלניים.
עם כל הכבוד לטענות הנ"ל, הגיעו אירועי ה-7 באוקטובר ושמו סוף לוויכוח. הנשים הלוחמות של צה"ל היו שם מול מחבלי חמאס בעוטף עזה, נלחמו והרגו והוכיחו שאין לפקפק ביכולתן, כמו גם בגבורתן ובגבורת נשים אזרחיות נוספות שפעלו באותו יום נורא מכל.
"להשתטח על הרצפה ולהתפלל"
אחת מאותן נשים לוחמות היא ליהי רונן, בת 19 ממודיעין, שהתגייסה בנובמבר 2022 לגדוד ברדלס בחיל הגנת הגבולות.
אירועי השבת השחורה תפסו אותה באמצע קורס מ"כים, אז הוקפצה יחד עם כל הגדוד לעוטף עזה. במשך חודש היא הייתה שם והשתתפה בטיהור היישובים ממחבלי חמאס, ולאחר מכן בעזרה לחקלאי הקיבוצים והמושבים לשקם את המטעים ולשוב לעבודה. כמעט חודשיים לאחר מכן סיימה רונן את הקורס, שובצה כמפקדת כיתת טירונים ופתחה את המחזור הראשון שלה כשהיא כבר למודת קרבות.
רונן, שלמדה במגמת מוזיקה בתיכון עירוני א' במודיעין, התגייסה לגדוד המעורב (בנים ובנות) ומספרת: "תמיד ידעתי שאהיה לוחמת. עשיתי טירונות בסיירים וקיבלתי שיבוץ לגדוד ברדלס. אנחנו נמצאים בגזרת גבול מצרים. מסכלים הברחות, תופסים מבריחים ושומרים על הגבול. עשיתי טירונות של ארבעה חודשים, משם המשכתי לאימון מתקדם למחלקה הפיקודית, ואחרי זה יצאתי לקורס מ"כים".
כאמור, רונן וחבריה לגדוד הוקפצו ליישובי העוטף כבר בשעות הראשונות ללחימה. "באותה שבת יצאנו הביתה לסוף השבוע", היא נזכרת, "ומיד הקפיצו אותנו לעוטף כדי לחזק את היישובים, להגן על האזרחים שנשארו ביישובים ולעשות סריקות. מצאנו כמה מחבלים וביצענו ניטרולים. היינו שם במשך חודש וחצי. זאת הייתה בין החוויות הכי מחזקות מנטלית שעברתי במהלך כל השירות שלי. כשמדברים על 'אמונה באיום', זה הכי בא לידי ביטוי בחודש וחצי האלה. לא היה רגע של שקט. אתה לא יכול שנייה להירגע, כי אתה צריך להיות בכוננות 24/7. אתה חייב להיות עירני למה שקורה, להחזיק את הנשק בשתי ידיים כדי שתהיה מוכן לכל אירוע ולכל הקפצה".
מפחיד, לא?
"היה המון מתח והיו המון אזעקות בעוטף. אני גרה במרכז וזאת פעם ראשונה שחוויתי אזעקות ממש מפחידות. את רואה את הבום וחווה את הרטט, אין זמן להתמגן, רק להשתטח על הרצפה ולהתפלל. אתה לא יודע אם זה טנק או מסוק קרב. כל זה קרה באמצע קורס מ"כים, בשבועיים האחרונים של הקורס שאמורים לדמות מצב אמת של מלחמה, וזה קצת אירוני כי בסופו של דבר באמת חווינו מלחמה".
אירוע לחימה נוסף חוותה רונן עוד קודם ל-7 באוקטובר, כאשר ביוני 2023 נהרגו שלושה מלוחמי החטיבה במהלך חדירת מחבלים. "זה היה אירוע קשה שמאוד הגביר את כל הנושא של האמונה באיום", מספרת רונן, "שם זה כבר ממש התחיל, כי אנשים נוטים לזלזל בגבול עם מצרים בגלל שזה גבול של שלום, וזה לא כך".
הכל מתחיל בבית
כאמור, רונן מספרת כי תמיד ידעה שתשרת כלוחמת. "מאיפה המוטיבציה? הדרייב הראשוני בא מהבית, אבל ברגע שאתה נכנס למערכת הצבאית, ללופ של הכשרות ואימונים ומבין איך זה עובד בתור לוחם, אלה כבר האנשים והמפקדים שאתה שואב מהם השראה. קצינים שאתה רוצה להיות כמוהם, מקצוע שאתה רוצה להמשיך וללמוד. זה מתחיל מהבית ונמשך ממה שאתה נחשף אליו בצבא".
בעוד כחודש וחצי מתכננת רונן לצאת לקורס קצינות, ובינתיים היא מספרת על העבודה עם המתגייסים הטריים שתחת פיקודה. "פתחתי את מחזור נובמבר 23', וזאת חוויה כל כך מעצימה לפתוח מחזור בתקופה כזאת של חיילים שמבינים שצריך להגן על המדינה בצורה הכי טובה שאפשר, ורוצים ללמוד את המקצוע. אני רוצה להעביר להם את כל מה שחווינו, את כל הלקחים, ולהביא את זה לתוך ההכשרה. זה כל כך חשוב, זאת שליחות מטורפת".
באיזו רמת מוטיבציה הם הגיעו לצה"ל, חודש אחרי ה-7 באוקטובר?
"המוטיבציה מאוד גדולה בקרב הטירונים. לפעמים טירונים נוטים לשאול 'למה צריך את זה?', אבל ה-7.10 נתן את התשובה להכל. זה תפס אותנו עם המכנסיים למטה והראה כמה חשוב ללמוד לקחים, ללמוד למה אסור להוריד רגל מהגז, וזה באמת ככה. הם רוצים ללמוד, רוצים לדעת. הם חיילים סקרנים בטירוף שרוצים לדעת הכל, לשמוע הכל וללמוד הכל".
ומה דעתך על הנשים במלחמה הנוכחית?
"מה שנשים עשו במלחמה הזאת זה שובר תקרת זכוכית מטורף. גם מהגדודים שלנו – קרקל וברדלס – הבנות נכנסו לתוך עזה, נלחמו שם ועשו את המשימה שלהן בצורה מקצועית וטובה. אנשים מדברים דברים טובים על העבודה שהגדודים עשו שם. אני חושבת שהראנו שאנחנו מסוגלות להמון. עשינו היסטוריה. יש תחושת גאווה וסיפוק. אני הכי גאה בגדוד שלי ומספרת את זה בכל מקום".
רגע לפני סיום השיחה חשוב לרונן לשבור כמה סטיגמות. "אני רוצה להגיד על חי"ר גבולות, שתמיד יש סטיגמות עלינו, שהוכחנו את עצמנו בתפקיד שלנו של הגנה על הגבולות, שאותו אנחנו עושים בצורה הכי טובה. אני באמת חושבת שהגדודים פה עשו היסטוריה. באנו ועשינו את המשימות כמו שצריך. אני חושבת שצריך לראות את זה יותר. נוטים לזלזל בנו. וזה לא רק אנחנו במערכה, גם לוחמי איסוף קרבי ותצפיתניות, כולם עובדים ביחד. זה משהו נורא אורגני, מקצועי ומשימתי בטירוף. אני הכי ממליצה להתגייס אלינו".
