בראיון מרגש מספר אמיר פלד כיצד הצעיד אביו המנוח את רמת גן (שבראשה עמד) לעידן כלכלי חדש . כיצד התעקש עם אריאל שרון כי מכבים לא תוקם מחוץ לקו הירוק, כיצד הנהיג את תנועת מכבי העולמית, וכיצד הצטרף – כאיש מבוגר יחסית – לגרעין המייסדים שעלה על הקרקע בראשית שנות השמונים

ביום רביעי שעבר ראה אמיר פלד בפעם האחרונה את אביו – ד"ר ישראל פלד, ראש עיריית רמת גן לשעבר ומייסד מכבים. "הייתי אצלו והוא היה כבר חלש מאד"" סיפר. "הבנתי כמו שאר בני המשפחה שזו היישורת האחרונה. הוא כבר לא הצליח לדבר. רק לחץ לי את היד. הבנתי שלמעשה הוא נפרד ממני". כמה שעות מאוחר יותר, בשחר של יום חמישי, נעצמו עיניו של ישראל פלד לעולמים, כשאשתו חיה לצידו. "הוא בחר למות בבית ולא רצה שניקח אותו לבית החולים", סיפר אמיר. "בשבועיים האחרונים חלה ההתדרדרות במצבו וידענו שהסוף מתקרב".

בבית ברחוב הזית 91 במכבים נאספו כל בני המשפחה לצד האם חיה וחמשת הצאצאים: חן, אמיר, עודדה הדס ואילת. הם הבינו שפרק חשוב בחיי המשפחה נחתם. ההכנות ללוויה – שהיה ברור כי תיערך במודיעין ולא ברמת גן – החלו. ביום שישי בשעה עשר בבוקר הגיעו כאלף איש לבית העלמין במודיעין, בחום כבד, וחלקו כבוד אחרון לאיש שהיה ראש עיריית רמת גן, יו"ר מכבי העולמי ומייסד מכבים. אם תרצו – מייסד גוש ההתיישבות באיזור שאחר כך צמח גם לרעות וכמובן לעיר מודיעין עצמה.

ללוויה של "האב המייסד", בן 95 במותו, הגיעו כמובן ראש העיריה המכהן חיים ביבס וקודמו משה ספקטור. בלטו בנוכחים ממלא מקום ראש עיריית רמת גן משה רווח, ראש העיריה לשעבר צבי בר, וגם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ואפילו שלמה ארצי. ביקור ניחומים בבית המשפחה ערך לאחר מכן נשיא המדינה ראובן ריבלין.

הכל מתחיל בחזון

בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעת שכיהן כיו"ר תנועת מכבי העולמית, רתם פלד את התנועה למען הקמת הישוב מכבים. לאחר שהתגייסה התנועה, הקמת הישוב יצאה לדרך ופלד עמד בראש המקימים. חזונו של פלד היה שהמכבים יחזרו ל"ארץ המכבים". וכך, מתחילת שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים, הוביל פלד את הקמת הישוב והתפתחותו. הוא גם היה בגרעין הראשון שהגיע לישוב, גרעין שכלל קבוצה בת 120 משפחות. על אף שרוב המשפחות היו צעירות, בחר פלד, שהיה כבר בן כשישים, לבוא ולהתגורר בישוב אותו הקים. מאז הוא סיפר לילדי הישוב את סיפור הקמתו ממקור ראשון.

צריך הרבה דמיון כדי להבין איך ראה ישראל פלד בחזונו את האירועים ואת המהלכים שיזם. למעשה, רק כששומעים את הסיפורים אפשר להבין עד כמה האיש הקדים את דורו. בחשיבה העיסקית המבריקה, במנהיגות, ביכולת להוביל תהליכים ובאחריות לחיי אדם.

ישראל חתום על כמה וכמה פרויקטים גדולים מאוד בארץ. למשל הספארי ברמת גן, מתחם הבורסה ברמת גן, קניון איילון וכמובן היישוב מכבים. אבל משימת חייו היתה ביסוסה של תנועת מכבי בישראל ובעולם כתנועה ציונית הגדולה בארץ. כל אלה, לצד פעילות מוניציפאלית ענפה כראש עיריית רמת גן במשך יותר מעשור, הציבו את פלד בצמרת דור הנפילים, לצד ראשי ערים כמו טדי קולק ואבא חושי ולצד אנשי ציבור ומנהיגים גדולים.

הפרידה מד"ר פלד מתקיימת באמצעות שיחה עם בנו אמיר, שמעורה היטב בכל מה שאביו עשה. אמיר הוא ממשיך דרכו כמארגן ומוציא לפועל של המכביה – כינוס הספורטאים היהודים הגדול בעולם. והוא פותח: "אני גאה ללכת בדרכו של אבא. כשיגיעו לכאן 9,000 ספורטאים יהודים מכל העולם אני בטוח שאז אבא יהיה איתנו בדרכו שלו. למרות שהוא הבטיח לי שיבוא פיזית למכביה הבאה".

שתף אותנו בייסוד היישוב מכבים.

"היישוב מכבים הוא דוגמה מצויינת למה שאבא האמין בו ורצה לקדם בכל כוחו. באותה תקופה הוא היה יו"ר מכבי העולמי והרעיון שלו היה שחייבים להקים מרכז חברתי חינוכי ותרבותי סמוך ככל שניתן לקברי המכבים. הוא רצה שנחזור למורשת המכבים וכיו"ר מכבי הוא ראה איך בעשרות מדינות בעולם מתפתחים סניפי מכבי המפוארים. כי מכבי היתה אז – כמו היום – התנועה הציונית הגדולה ביותר. היה חשוב לו שבישראל יקום מרכז עולמי למנהיגות ציונית יהודית".

ומה קרה?

"אריק שרון היה אז שר החקלאות וככזה גם אחראי על ההתיישבות. מדובר בתחילת שנות השמונים. אבא פנה לשרון וביקש ממנו סיוע בהקמת יישוב חדש. 'מכבים יהיה שמו', אמר אבא לאריק שרון. שר החקלאות ביקש ממנו להראות לו היכן הוא מבקש להקים את היישוב ולאחר שאבא הראה לשרון את הנקודה על המפה אמר לו שרון: 'שמע – אם תזוז מזרחה כמה קילומטרים, מעבר למה שהיה פעם הקו הירוק, תקבל סיוע ממשלתי גדול הרבה יותר'. אבא שמע ודחה מיד את הרעיון. הוא הסביר לשרון שהיישוב צריך להיות בתוך הקו הירוק, כי אנחנו נהיה בקונצנזוס של העם היהודי ושל הציבור בישראל" (בפועל נמצא מכבים באיזור שמוגדר כ"שטח ההפקר". ניתן לומר כי הוא לא מחוץ ל"קו הירוק", אך גם לא ממש בתוכו. י.ג.).

להתווכח עם שרון בנושא התיישבות זה סיכון לא קטן, במיוחד אם אתה רוצה סיוע…

"נכון, אבל באותה עת אבא היה ראש עיריית רמת גן שהיתה העיר הרביעית בגדלה בישראל. הוא לא פחד ולא חשש. ראשי הערים הגדולות אז היו בעלי כח אדיר. הם היו ענקים ממש. אם זה טדי קולק בירושלים או צ'יץ בתל אביב ואבא חושי בחיפה. ראש עיר היה חזק יותר משר. אבא התעקש שמכבים תהיה בתוך הקו הירוק למורת רוחו של אריק שרון וכך היה".

למרות שמבחינה פוליטית אביך היה חבר ב"ציונים הכלליים", שהפכו למפלגה הליברלית שחברה לליכוד של בגין?

"כן. הליברלים העצמאים של שמחה ארליך, יצחק מודעי, יוסף ספיר, משה קול ופנחס רוזן היו אמנם בליכוד, אבל הם תמיד היו מפלגה עצמאית שתמכה במפלגת השלטון. אבא ראה קודם כל את המטרה הציונית של כלל הציבור ולכן, גם במחיר ויכוח נוקב עם השר שרון שהיה אדם חזק, הוא התעקש שנכון שמכבים לא תהיה מעבר לקו הירוק ולא תהפוך להתנחלות. הוא נזהר מלהכניס פוליטיקה לתנועת מכבי, שבכל העולם שמרה על ניקיון מפוליטיקה והציבה את ערכי הציונות בראש המטרות".

זה עלה לו בקידום פוליטי?

"ממש לא. להיפך. הוא עצמו דחה תפקידים פוליטיים שהציעו לו".

כמו מה למשל?

"ראש המפלגה שמחה ארליך הציע לו להיות שר החוץ בממשלת בגין, אבל אבא סירב".

מדוע?

"הוא תמיד אהב את העשייה המוניציפאלית וראה בתפקידו כראש עיר תפקיד חשוב יותר מתפקיד של שר. הוא תמיד נהג לומר 'אין עמדה משפיעה יותר על הציבור מתפקיד ראש עיר'. הוא  באמת האמין בזה בכל ליבו".

מכבים קמה כיישוב צעיר. אביך מוצא את עצמו בגיל שישים עוזב את גוש דן הנוח ועובר ליישוב ספר מבודד, על הקו הירוק ליד כפרים ערביים. זאת לאחר שהיה ראש עיריה ומנהיג מכבי העולמי. קצת הרפתקני, לא?

"הצעד הזה, לעבור להתגורר במכבים, מראה את דמותו כאדם אחראי ומי שנותן דוגמה אישית ובמידה רבה על דמותו כחלוץ. רבים לא מכירים את הסיפור אבל כשאושרה הקמת היישוב מכבים אבא אמר 'אסור לקחת סיכון כלכלי כי צריך מינימום מסויים של מתיישבים. לכן אני אתן הוראה לטרקטורים לעלות על הקרקע רק אחרי שיהיו לנו לפחות חמישים משפחות של מתיישבים. עם פחות מזה לא אסכן את כספם של המתיישבים שהולכים לבנות לעצמם בתים'. הוא היה אדם אחראי וגייס עוד מתיישבים לרשימה. לבסוף, כשכמעט הגיעו לחמישים משפחות והיו חסרות עוד כמה, הוא הודיע: 'אני מצטרף כמשפחה מספר חמישים וסוגר את הרשימה'. רק אז, כשהיו לו חמישים שמות, הוא נתן הוראה לטרקטורים לעלות ולהתחיל ליישר את הקרקע. כך אבא עבר לגור במכבים וחמישים המשפחות תפחו למאה ועשרים ואחר כך מאה ושמונים וכיום שבע מאות משפחות".

בדיעבד הוא עשה עיסקת נדל"ן מצויינת.

"כן, למרות שחלק מילדיו עזבו את המקום וגם אני עברתי לתל אביב. אבל בחזונו הוא באמת ראה יישוב פורח ומתפתח. תראה איך האזור היום מרכזי מאד לעומת השממה שהיתה כאן אז".

דמות נערצת בעולם

בלוויה ראינו את שלמה ארצי ואת הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ וגם נשיא המדינה רובי ריבלין בא לשבעה. אפשר קצת פרטים?

"שלמה ארצי הוא חבר אישי שלי ובא ללוויה לנחם אותי. גם בני גנץ חבר אישי שלי והנשיא ריבלין הוא קרוב משפחה רחוק של אמי חיה, ששם נעוריה הוא ריבלין".

בוא נדבר עליו בהיבט הכלכלי. הוא איש המפלגה הליברלית שדוגלת ביוזמה חופשית ובכלכלה חופשית. איך הוא הביא זאת לידי ביטוי כראש עירייה?

"בהרבה מאד פרויקטים. ניקח לדוגמה את קניון איילון, שהיה הקניון הראשון בישראל. אבא למעשה הביא את עזריאלי מקנדה לארץ. באחד מביקוריו בקנדה אבא ראה קניונים, שעוד לא היו בכלל בארץ. הוא התפעל וחשב לעצמו שזו קונספציה מאד מעניינת ונכונה. הוא החליט להיכנס לשטח שכוח אל בשולי העיר ולהקים שם מרכז קניות בלי בעיות החניה של מרכזי הערים. הוא מיד חשב על אזור איצטדיון רמת גן, בו היו מגרשי חניה ענקיים. כשחזר לארץ אבא איתר את הקרקע והחליט – פה יקום קניון".

בין לתכנן ובין לבצע יש מרחק.

"אבא בירר של מי הקניונים שראה בקנדה וסיפרו לו על דוד עזריאלי – יהודי ציוני חם לב. אבא נפגש איתו ושיכנע אותו לבוא לכאן ולהקים את הקניון הראשון בישראל. אבא כראש עיריית רמת גן סייע. הוא העביר שינוי תב"ע שיאפשר לבנות את המרכז המסחרי בגבול רמת גן בני ברק וכך נולד קניון איילון, שבמשך שנים היה הקניון החזק והרווחי ביותר בישראל. כאן ראית את האיש הליברלי שמחשבותיו פונות ליזמות העיסקית ולכלכלה החופשית".

על מה באמת התבססה ההצלחה של קניון איילון?

"על זה שאבא הבין בחושים העיסקיים שלו שאם היזם ימכור את החנויות לבעלי החנויות יהיה שם מצב לא נוח שלא יהיה בעצם עם מי לדבר. לכן הוא אמר לעזריאלי 'תקבל ממני את כל הסיוע – אבל אתה הכתובת שלי. אל תמכור את החנויות לעשרות ומאות בעלי חנויות. רק תשכיר. אני כראש עיר לא יכול לדבר עם כל בעל חנות בנפרד'. וכך היה. עזריאלי בנה והשכיר וכך זה עובד עד היום. זה בעצם הקונספט של כל הקניונים בישראל".

לא רק קניונים הוא הקים…

"נכון. כראש עיריית רמת גן אבא הבין שיש חשיבות עצומה להכניס לקופת העיר ארנונה מעסקים ולא רק ממגורים. הוא ראה בערי מערב אירופה וארצות הברית את הדגם של מרכזים מסחריים בנייני משרדים והחליט שבאזור שהיום הוא הבורסה ברמת גן יקום מרכז עסקי כזה. לפני 45 שנים הוא יזם את הקמת המגדלים, את פתיחת הבורסה ליהלומים והפיכת האזור למרכז עסקי בינלאומי".

כיצד אתם מרגישים לאחר לכתו?

"אבי היה דמות נערצת בקרב יהדות העולם כיו"ר מכבי העולמי. אחרי פטירתו קיבלתי למעלה ממאה וחמישים מיילים ממנהיגים יהודים ברחבי העולם ששמעו על פטירתו. רבים הגיעו ללוויה כי היו בארץ. רק שתבין – בתנועת מכבי העולמי חברים כמעט חצי מיליון יהודים. עזב אותנו אדם גדול. ענק ואני גאה מאד ללכת בדרכו של אבי כשלקחתי על עצמי את אירגון המכביה. אני בטוח שאבי יהיה בטקס הפתיחה כמו שהוא הבטיח לי לפני כמה חודשים".

ומה אנחנו יכולים לקחת ממנו?

"אפשר לזמזם את השיר 'היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'".

בתמונה ישראל פלד. רצה למות בביתו. צילום פרטי