להציל את מארק וואטני, בימוי: רידלי סקוט, תסריט: דרו גודאר, אדי וויר, משחק: מאט דיימון, ג'סיקה צ'סטיין, קירסטין ויג, ג'ף דניאלס, מייקל פנייה, שון בין, קייט מארה, צ'יוויטל אג'יופור. 4 כוכבים

תאונה מזעזעת על המאדים גורמת למשלחת של חבורת צעירים ויפים של נאס"א, המונהגת על ידי קפטן לואיס (ג'סיקה צ'סטיין), להשאיר מאחוריהם את מארק וואטני (מאט דיימון), לרוץ לחללית, להתניע ולחזור לכדור הארץ. ככה נפתח "להציל את מארק וואטני" – נקודת פתיחה לא משהו מבחינת הגיון, וגם כמעט לא מבחינת שום דבר אחר, אבל חמש דקות לאחר מכן אתם תשכחו מזה, אני מבטיחה.

מארק וואטני נשאר על הקרקע במאדים בזמן שכל החברים שלו בדרך הביתה, והוא לא מת. למעשה הוא מאד חי. אבל הוא מאד לבד. קצר בתקשורת גרם לכך שאף אחד לא יודע שהוא שם, ועכשיו הוא צריך לטפל בעצמו. מזל שיש לו מצלמות שאפשר לדבר אליהן, ככה אנחנו (הצופות והצופים) יכולים לדעת מה הוא עושה בכל רגע נתון, במיוחד כי הוא מאד מנסה להסביר לנו את מהלך העניינים. לא שזה עוזר הרבה. וואטני צריך לשרוד על מאדים, ולמזלו הרב – הוא יודע איך לגדל תפוחי אדמה. לשאלתכם – אפשר לעשות את זה על המאדים.

לחפש הגיון בסרט זאת משימה שאפשר לבצע אם מתעקשים, אבל ממש לא חובה. באיזשהו שלב אני ויתרתי, והחלטתי פשוט ללכת עם הסרט. זאת הייתה ההחלטה הנכונה, כי הרווחתי שעתיים וחצי של כיף, במקום שעתיים וחצי של כאב ראש. זאת גם החלטה אפשרית כיוון שהעולם של הסרט מאפשר לי לעשות אותה, כי אולי ישנם דברים שלא נראים הגיוניים מחוץ לסרט, אבל בתוך הסרט – הכל יכול לקרות ויש מספיק הסברים "מדעיים". איך אומר מארק וואטני בעצמו? "כדי לשרוד פה אני אצטרך פשוט להפעיל… מדע".

חוץ מהחבורה הצעירה, הלבנה מאד והיפה שנמצאת בדרך לכדור הארץ, יש גם את מנהלי נאס"א, שגם הם – למרבה ההפתעה – מאד נחמדים. טדי סנדרס (ג'ף דניאלס), מנהל נאס"א, הוא איש חמוד ומצחיק. כך גם מנהלת יחסי הציבור, אנני מונטרוס (קירסטין ויג), שכשהיא לא בוכה, היא חמודה מאד. בעצם, אין אנשים רעים בכלל בסרט הזה, וזה הדבר היחיד כמעט שלא עובד בסרט הזה – כולם בו אנשים מדהימים, חמודים, חמים, נחמדים, מלאי חוש הומור, צעירים ולבנים. כמעט כולם לבנים בעצם, יש שניים שחורים וקצת אסייאתים-אמריקאים. אפילו הסינים, האוייבים הגדולים של ארה"ב במרוץ לחלל, גם הם נחמדים. כולם רק רוצים לעזור אחד לשני, אפילו המשפחות של האסטרונאוטים מקבלות באהבה את העובדה שהם נשארים לעוד שנה וחצי בחלל, ללא התראה מוקדמת.

חשבתי שזה לא הגיוני עד שקראתי את הראיון עם קפטן סוניטה ווילאמס. אסטרונאוטית בת 49 שמבקרת בארץ במסגרת איזה כנס. היא אמרה שאחרי שנמצאים בחלל, מבינים כמה אנחנו קטנים וכמה הדברים שאנחנו עושים קטנים ליד הטבע. אולי בגלל זה כולם כל כך נחמדים בסרט – למה לבזבז זמן על להיות רעים אחד לשני? גם ככה הטבע אכזרי מאין כמוהו, למה שנתנהג אחרת?

בלי קשר לנחמדות המוגזמת, ליופי הזוהר של האסטרונאוטים וללובן המסנוור של כמעט כל השחקנים, "להציל את מארק וואטני" הוא כל מה ש"פרומתיאוס", סרטו הקודם של סקוט, לא מצליח לעשות. נכון שהשתמשו הרבה פעמים באותה תפאורה, ונכון שגם זה מתרחש בחלל, בחלליות, ומדבר על מדע, אבל זה בערך הדבר היחיד שדומה בינהם. וטוב שכך. ליד "פרומתיאוס", "מארק וואטני" הוא יצירת מופת.

שם הסרט בעברית איום ונורא, ועדיף היה להישאר עם השם באנגלית – "the martian" – מאשר לרמוז לנו על עוד טוראי ראיין, או אפילו על גלעד שליט. הסרט לא מדבר על מסע ההצלה, הוא אפילו לא עוסק בכך שמדובר בשבוי – מארק וואטני מתיישב על המאדים, ואפילו מוצא דרכים בחוק הבינלאומי למצוא צידוקים לכך שהוא מתיישב שם, ולמעשה הוא כובש את הכוכב בלי להפר את אמנת ג'נבה – אולי כי אין שם אף אחד מלבדו. כשהמשלחת מגיעה להציל אותו זה כמובן מדהים, אבל היה מתאים יותר לקרוא לסרט "המתנחל", לפחות בעיניי.

דבר נוסף שעובד נהדר בסרט היא התחושה שכולם שותפים – ושותפות – לאחריות, להחלטות, למעשים, לכשלים ולהצלחות. הנשים בסרט מקבלות החלטות, אחראיות לתגליות, לוקחות יוזמה, נוקטות עמדה, וכולם מקשיבים להן. כל מה ש"בין כוכבים" לא מצליח לעשות עם הדמויות הנשיות – "להציל את מארק וואטני" עושה היטב. אין ספק מי גיבור הסרט ומי הכוכב הראשי, אבל בהחלט הושקעה מחשבה גם בדמויות המשנה, בכישורים שלהן, ואפילו במוזיקה שהן שומעות. אז נכון, הנשים לבנות מדי וצעירות מדי, אבל אי אפשר לנצח בהכל. אם אפשר לזרוק הערה לליהוק לסרט הבא של סקוט, אולי תהיה שם התקדמות בנושא. בינתיים, וינסנט קאפור (האחראי על המשלחות לחלל מטעם נאס"א, מגולם על ידי האדם בעל השם הבלתי אפשרי, צ'יוויטל אג'יופור) נושא על כתפיו את ייצוג המיעוטים בסרט, והוא עושה זאת היטב.

שורה התחתונה – יש קצת בעיות בסרט, מבחינת הגיון, ליהוק וכו', אבל זה לא משנה. לכו לקולנוע – מדובר בשעתיים וחצי של כיף כמעט טהור, ועם מחשבה טורדנית אחת – למה אסור לקלל בסרטים? (כשתראו, תבינו).

סינמה-קט

שני אטיאס, אחותה הקטנה של מורן, ממשיכה את הדרך המשפחתית ומצטלמת לסדרת המשטרה המפורסמת NCIS בארצות הברית – בהצלחה!

מזל טוב לרוני דלומי, הזמרת והשחקנית התארסה השבוע לבן זוגה מזה חמש שנים, אלון וייסמן. רק בשמחות.

השחקנית מורין אוהרה, הזכורה לנו מהסרט "נס ברחוב 34", הלכה לעולמה בגיל 95.

לקירסטין סטיוארט "דמדומים", יש אהבה חדשה. השחקנית, שלא מזמן יצאה מהארון כביסקסואלית, יוצאת עם הזמרת לינדזי גונולפסן. מדורי הרכילות עוסקים בעיקר בביקורת על מהירות החלפת בנות ובני הזוג של סטיוארט, אבל אנחנו נעדיף פשוט שתהיה מאושרת.

לעומת זאת, השחקנית ג'ני מקרת'י והשחקן דוני והלברג (אח של), מסיימים את מערכת היחסים שלהם ומתגרשים.

ואחרון חביב – המעריצים בהלם ומתקשים לישון בלילה – הוכרז על סרט חדש בסדרת "הארי פוטר". הסופרת ג'יי.קיי רולינג הודיעה על כך לא מזמן, ומאז הרשת כמרקחה. מה בדיוק יהיה בסרט? עוד לא ברור, אבל יהיה הארי פוטר וילד מקולל – כי זה שם הסרט, "הארי פוטר והילד המקולל". הסופרת חשפה בימים האחרונים קצת מהצד האומנותי, אבל זה הכל. נאלץ להמתין. 

(צילום יחצ)